תאמינו או לא, אבל טכנית, ורשמית עד שנת 1978 היה ה- sedia gestatoria האפיריון המפואר שנישא על ידי משרתים אמצעי הניוד המוצהר המרכזי של האפיפיור. היו מכוניות לפני כן, אבל כאשר הגיע הרגע לבקר את קהל מאמינו, היה קצין הרכב של הוותיקן מחתים את כרטיס העבודה של הכיסא המפואר, ומוציא אותו לדרך.
זו הייתה פטירתו של אפיפיור אחר, פאולוס השישי בשנת 1978 שהביא להחלפת הכיסא של הכס הקדוש במושב של מכונית. אבל כאמור, הסיפור של המכוניות והוותיקן כאמצעי תחבורה ייצוגי התחיל הרבה לפני כן. למעשה אי שם בסוף שנות ה-20 של המאה הקודמת.
בנובמבר 1929 קיבלה קריית הוותיקן את מכוניתה הראשונה - לימוזינת גרהאם-פייג' אמריקנית שהוענקה לאפיפיור פיוס האחד עשר, וזמן קצר לאחר מכן הגיע גם רכב יוקרתי מתוצרת מרצדס-בנץ בשנת 1930 . שני כלי הרכב האלו סימנו את תחילת המעבר מכלי הרכב המסורתיים, בין אם נישאים על ידי אנשים או סוסים, לכלי רכב ממונעים שישרתו את ה"כס הקדוש". ולמרות שלא יצא רשמית מהשימוש, בתוך שנים ספורות החל האפיפיור לנוע במכוניות רשמיות, שהלכו ותפסו את מקומו של האפיריון המוזהב בתהלוכות וברחובות.
מערכת יחסים קדושה עם יצרני הרכב
כבר מראשית עידן המנוע, נרקמה ברית מיוחדת בין הוותיקן לכמה מיצרניות הרכב המובילות. במיוחד בלטה חברת מרצדס-בנץ, שהעניקה לאפיפיור פיוס האחד עשר את אותה מכונית מרצדס נורבורג 460 Pullman מותאמת אישית. היא הייתה המכונית הראשונה שתוכננה במיוחד עבור האפיפיור, עם מרכב מוארך, שטיחי משי וסמלי יונים מוזהבות בעיטורי הפנים. מאז ולאורך המאה ה־20 סיפקה מרצדס לאפיפיורים כ-12 כלי רכב שונים, והפכה לספקית הפופמוביל העיקרית. גם פיאט, בכל זאת, יצרנית הבית האיטלקית, הייתה שותפה טבעית - אפיפיורים השתמשו לא פעם בדגמי פיאט בטקסים ובנסיעות באיטליה (כמו ברכב השטח הפתוח Campagnola ששימש את יוחנן פאולוס השני בשנת 1981).
יצרניות נוספות נכנסו לתמונה בהתאם למדינות הביקור: ב-1965, למשל, יוצרה במיוחד עבור ביקור האפיפיור בניו יורק לימוזינת לינקולן קונטיננטל אמריקנית עם גג שקוף ומדרגות צד, ובביקור היסטורי בבריטניה ב-1982 סיפקה לנד רובר רכב ריינג' רובר שעוצב כ"פופמוביל" משוריין עבור יוחנן פאולוס השני. היחסים עם התעשייה התפרשו על פני מדינות ויבשות: וגם יצרניות ממדינות שאינן מזוהות עם הנצרות העמידו לרשות האפיפיור כלי רכב. טויוטה למשל הצטרפה בעשור האחרון למועדון המצומצם הזה. ואפילו דאצ'יה העממית תרמה גם היא כלי רכב לא שגרתי בדמות דאצ'יה דאסטר פתוח לאפיפיור המנוח.
באופן טבעי, שיתוף הפעולה בין הוותיקן לחברות הרכב הפך למסורת של כבוד הדדי: עבור החברות זוהי הזדמנות יוקרתית לקבל חשיפה אדירה ולחסות בצילו של מנהיגה של הנצרות, כסוג של חותמת כשרות למכונית, ועבור הוותיקן - לקבל רכבים המותאמים בדיוק לצורכי האב הקדוש.
חמישה רכבים אייקוניים לאורך השנים
1930 - מרצדס נורבורג 460: הרכב המנועי הרשמי הראשון של הוותיקן. הוענק כאמור לפיוס האחד עשר במתנה ממרצדס, כמחווה יחסי ציבורית שהפכה לציון דרך היסטורי. הנורבורג הייתה לימוזינה ארוכה ומפוארת, בעלת מנוע 8 צילינדרים, עם מושב אחורי שיועד לאפיפיור עצמו. אפילו לוח פיקוד הותקן ליד ה"כתר" המותקן מאחור, כדי לאפשר לאפיפיור לאותת לנהג לעצור או לפנות בעת הצורך. פיוס האחד עשר התלהב מהחידוש הטכנולוגי וביצע נסיעת מבחן של שעה בגני הוותיקן - מעשה שסימל את פתיחות הכנסייה לקדמה מוטורית (האפיפיור אף כינה את המכונית "נס הנדסי מודרני" בהתלהבות רבה.
1965 - מרצדס 600 פולמן לנדאלוט: שנות ה-60 הביאו עמם גל חדש של פאר טכנולוגי לפופמוביל. כאשר בשנת 1965 קיבל פאולוס השישי מרצדס 600 מפוארת בתצורת פולמן-לנדולט (לימוזינה ארוכה כאשר הגג נפתח רק בחלקה האחורי, של הנוסעים בעוד הנהג נותר מתחת לגג מתכת. רכב זה התאפיין בדלתות אחוריות רחבות במיוחד ובגג נפתח שהקל על עמידת האפיפיור וברכת הקהל. המושב האפיפיורי נבנה ככיסא יחיד שניתן להרמה והורדה חשמלית בעת נסיעה בין ההמונים - שיפור משמעותי לעומת הדגמים הישנים. המרצדס 600 של הוותיקן צוידה גם בגג מוגבה מעט, רצפה אחורית מחוזקת ואפילו בזכוכיות משוריינות לשמירה על הביטחו.ן במשך כשני עשורים שירתה המכונית שלושה אפיפיורים (מפאולוס השישי ועד יוחנן פאולוס השני), עד שהוחזרה למפעלי מרצדס ב-1985 כמוצג היסטורי . דגם זה סימל את שיא היוקרה של התקופה ואת נכונות היצרן להטמיע באותה מכונית גם אמצעי הגנה מתקדמים.
1982 - "רכב הבועה" המשוריין: אולם למרות ההתנסות במיגון רכב האפיפיור זה היה ניסיון ההתנקשות ביוחנן פאולוס השני במאי 1981, ששינה לתמיד את גישת הוותיקן לבטיחות האפיפיור. האפיפיור הפולני נפגע אז מירי בעודו עומד בפיאט Campagnola איטלקי. האירוע הדגיש את הצורך באמצעי מיגון. החל משנת 1982 הפכו חלק מהפופמובילים ל"מרכבות זכוכית" משוריינות. דוגמה בולטת הייתה הריינג' רובר הלבן שיוצר בבריטניה במיוחד לרגל ביקור האפיפיור בממלכה המאוחדת: הוא צויד בתא נוסעים אחורי מוגבה מוקף קירות זכוכית משוריינת - שנראה כמעין "בועת זכוכית" שקופה. יוחנן פאולוס השני סייר בו ברחבי בריטניה כשהוא מוגן ומבודד בתוך מה שהבריטים כינו "תא טלפון" נייד, אך עדיין גלוי לקהל המריע. במקביל פיתחה מרצדס דגמים משוריינים על בסיס ה-G קלאס עם מבנה דומה - כיפה שקופה המאפשרת תצפית 360 מעלות. הפופמובילים של שנות ה-80 וה-90 הגיעו למשקל של עד שלושה טונות בשל שכבות המיגון, ונדרשו להם תיבות הילוכים מיוחדות, בעלות יחסי העברה נמוכים שאפשרו נסיעה איטית וחלקה באירועים צפופי-קהל. כלי רכב אלו - שכונו לעיתים בבדיחות "אקווריום על גלגלים" - הפכו לסמל לתקופה שבה הביטחון גבר על הקרבה הפיזית.
2013 - הרנו 4 של פרנציסקוס: בחירתו של האפיפיור פרנציסקוס סימנה גם שינוי כיוון חד ביחס לכלי הרכב. פרנציסקוס, הידוע בצניעותו, קיבל זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד מתנה צנועה במיוחד: מכונית Renault 4 ותיקה משנת 1984, בצבע לבן ועם 34 כוחות סוס בלבד . הרנו 4, הוענקה לאפיפיור על ידי כומר איטלקי במטרה לשמש אותו להתניידות יומיומית בתוך הוותיקן. ואכן, דובר הוותיקן אישר שהאפיפיור, אז בן ה-76 מתכנן לנהוג בעצמו ברנו 4 ברחבי קריית הוותיקן (ששטחה פחות מחצי קמ"ר) כדי לטפל בסידורים - במקום להסתמך על שיירות פאר. בעוד מחוץ לחומות הוותיקן, לעומת זאת, המשיך פרנציסקוס להשתמש באמצעי התחבורה הרשמיים יותר - פופמוביל מסורתי של מרצדס מדגם M קלאס ממוגן. הרנו הצנועה מסמלת את רוחו של פרנציסקוס: דוגמה אישית של פשטות וענווה בעולם שלעתים מתמקד בראווה. מעבר לכך, הבחירה ברכב ישן היא גם איתות סביבתי של מיחזור ושימוש חוזר במקום נהנתנות.
2019 - טויוטה מיראי (מימן): בעשור השני של המאה ה-21, סוגיית איכות הסביבה חילחלה אפילו אל מוסד הפופמוביל. פרנציסקוס, המטיף לשמירה על הבריאה, זכה בשנת 2019 למחווה חדשנית מצד כנסיית יפן: דגם מיוחד של טויוטה מיראי, מכונית חשמלית המבוססת על תא-דלק מימני, בעלת פליטה של אפס מזהמים - הותאמה במיוחד לצורכי האפיפיור. המכונית הוסבה לפופמוביל עם רצפה מונמכת ומושב אפיפיורי מוגבה, וגג שקוף בגובה 2.7 מטר המאפשר לפרנציסקוס לעמוד ולהיראות היטב. שני רכבי מיראי ייחודיים נבנו לכבוד ביקורו של האפיפיור ביפן, כמחווה לתפיסת העולם הירוקה שלו . כלי רכב זה, יחד עם החלטת הוותיקן לעבור עד 2030 לצי רכב חשמלי במלואו, מסמן את כניסת הפופמוביל לעידן הקיימות. ואכן, בדצמבר 2024 נמסר לוותיקן גם פופמוביל חשמלי ראשון - G קלאס חשמלי של מרצדס, שיוצר במיוחד עבור שנת היובל 2025 . בכך נסגר המעגל: מרצדס, שלפני יותר ממאה שנים סיפקה את הרכב הממונע הראשון לאפיפיור, מספקת כעת גם את הרכב החשמלי הראשון לתפקיד הרם, בהתאמה לערכי הזמן.
סמליות, תקשורת ושינויי גישה
כלי הרכב של האפיפיור היו תמיד יותר מאמצעי תחבורה בלבד - הם גם כלי להעברת מסר. בשנות ה־30, אימוץ המכונית סימל את רצון הוותיקן להשתלב במודרניות הטכנולוגית; פיוס האחד עשר, ברכבו החדש, ביטא פתיחות לקדמה מבלי לוותר על הדרת הכבוד . לעומת זאת, בעשורים שלאחר מכן הפכו הפופמוביל סמל גם לבדלנות מסוימת: מכוניות הפאר דוגמת המרצדס 600 שידרו הוד והדר מלכותי, אך גם הדגישו את פערי המעמד בין האפיפיור לפשוטי העם. לאחר אירועי האלימות כמו ניסיון ההתנקשות ב-1981, הפכו אותם "אקווריומים" משוריינים לסמל לעידן של חשש - האפיפיור נראה לעולם מבעד לזכוכית חסינה, אך מבודד כמו "דג זהב" באקווריום שלו. אף יוחנן פאולוס השני ובנדיקטוס השישה עשר היו מודעים לנראות הזו: הפופמובילים שלהם זכו לכינויי חיבה כמו "מיכל דגים" או "קופסת סרדינים" בשל מראה הזכוכית העבה. גם המבקרים טענו שהמסר הפסטורלי נפגע כשהמנהיג הרוחני סגור מאחורי חומות שקופות.
פרנציסקוס חולל מהפך גם בפן הזה. הוא דחה במידת האפשר את השימוש בזכוכית משוריינת וכינה אותה "קיר ביני לבין העם" ,"איני יכול לברך אנשים מתוך פחית סרדינים, אפילו אם היא מזכוכית" התבטא פעם בחיוך. בביקוריו הרשמיים הוא מעדיף לעיתים קרובות כלי רכב פתוחים או רגילים - גם במחיר סיכון - כדי להתקרב למאמינים ואף ללחוץ ידיים ספונטנית. כך לדוגמה בביקורו בקוריאה הדרומית בשנת 2014אז נסע ברכב בלא אחרת מאשר קיה סול, וברחובות ניו-יורק ובוושינגטון ב-2015 נראה בפיאט 500L קטנה ושחורה. זה היה מהלך שזיכה אותו בכותרות אוהדות על צניעותו. המסר היה ברור - פשטות ושקיפות, האפיפיור אינו מעל העם אלא בתוכו. במקביל, שינויי הגישה הללו מאלצים את מערכי האבטחה להסתגל - לאזן בין רצון האפיפיור לקרבה לבין האחריות להגן עליו.
ייצור ייעודי והתאמות אישיות
לאורך השנים כמעט כל "פופמוביל" היה ייחודי במינו - רבות מהמכוניות נבנו או הותאמו במיוחד לדרישות הוותיקן ולאופי האפיפיור המכהן. היצרניות ראו כבוד גדול בהכנת דגם ייעודי לאפיפיור: כבר בנורבורג של 1930 שולבו מאפיינים נדירים לתקופה כמו אותו פאנל שליטה לנוסע מאחור, ובדגם הלינקולן מ-1965 הותקן מושב שמוגבה על ידי מנואלה כדי לאפשר לאפיפיור להיראות בקהל. בעידן המיגון, מפעלי הרכב התקינו קירות ודלתות משוריינות בהתראה קצרה - במקרה של הריינג' רובר ב-1982, סדנת העיצוב הבריטית Ogle Design תכננה בתוך חודשים בודדים את תא הזכוכית הבטיחותי. במאה ה-21, האפיפיור עצמו לעיתים מבקש שינויים: פרנציסקוס, שהחליף את מרצדס השרד המפוארת בדאצ'יה דאסטר פשוטה, זכה לכך שהיצרנית הרומנית התקינה במיוחד עבורו גג שמש נפתח חשמלית - פיצ'ר שלא היה בדגם הרגיל - כדי שיוכל לעמוד ולברך מהרכב הצנוע. גם בפופמוביל החשמלי החדש של 2024 הושקעו התאמות ייחודיות, כמו מושב מסתובב ועיצוב פנים בעבודת יד, משלבים בין המסורת לחדשנות. כלי הרכב ממשיכים להתעדכן טכנולוגית - מקירות משוריינים ועד הנעה בחשמל - והכול בהתאמה לצרכים הסמליים, הבטיחותיים והאישיים של היושב על כס פטרוס.