בימים כאלו, זה אולי נראה לא מהותי או אפילו קטנוני להפנות זרקור לתחום שהוא אולי הביטוי הכי קיצוני של תחביב בשם רכב. אבל דווקא בהתנהלות הזו, יש היבט שהוא אחד הסימפטומים להתנהלות אטומה להכעיס מצד הרשויות ככל שזה נוגע לאזרח הקטן.
מיסוי, הוא חלק בלתי נפרד ממנגנון ההכנסות של מדינה. הדבר ברור, מובן ואפילו נדרש, נחוץ ומקובל. בתוך עולם המיסוי, חותמות מדינות על הסכמי סחר, שנועדו לעודד את השותפות הכלכלית ביניהן, במסגרתם, ניתנת הנחה בשיעור המס בהעברת סחורות בין המדינות האלו.
תחום ייבוא הרכב אינו שונה מכל תחום ייבוא אחר, וגם שם נגבים מיסים על סחורה הנכנסת לישראל, מה שמכונה בשם המגרה "פקודת המכס ותקנות המכס התשס"ז - 2006 (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)". גם שם יש הבדלי מיסוי בין מדינות עמן חתומה ישראל על הסכמי סחר ובין כאלו שלא.
בניגוד למס במקרה של רכב חדש שעומד על 100% (83% מס קניה ועוד 17% מע"מ), כלי רכב בייבוא אישי מחויבים במס גבוה יותר, 116% במקרה של כלים חדשים (עד שנתיים) המיובאים ממדינות עם הסכם סחר ו-131% ממדינות ללא הסכם סחר.
בתחום האספנות, כלומר מכוניות בנות 30 שנה ומעלה, המס נמוך יותר - 103% ממדינות עם הסכם סחר או 117% ממדינות ללא הסכם סחר. במכפלות של הסכום בפועל, בישראל, 14 האחוזים האלו יכולים להיות כמה אלפי שקלים במכונית קלאסית זולה של 15 אלף דולר ועד עשרות אלפי שקלים במכונית יקרה יותר.
לכאורה הדברים פשוטים ונהירים, אדם המייבא מכונית המדינות עמן יש הסכם סחר, מציג מסמך המאשר את המוצא שלה על ידי תעודת מקור המכונה גם "מסמך העדפה". הדרישה הזו ברורה גם היא, על מנת להינות מהטבת המיסוי, על המיבא להוכיח שהוא זכאי לה.
אלא שבניגוד למכוניות חדשות יחסית, בהן קל יותר להשיג תיעוד על מקוריותן, או כאשר הן נרכשות מדילר או חברה שרשות המסים מסתפקת גם בהצהרת המוכר על החשבונית, כל עוד הוא גוף מסחרי - בכל הקשור למכוניות האספנות, התחום בעייתי ביותר.
הוא מתחיל בכך שקנייה של מכוניות אספנות היא ברוב המוחלט של המקרים מאנשים פרטיים, שאינם מפיקים חשבונית של בית עסק ויכולים לצרף את ההצהרה על המקוריות. זה בעיקר ממשיך בכך שרכבי אספנות, מטבעם הם כלי רכב בני 40, 50, 60, 70 שנים וצפונה - והסיכוי לתיעוד היסטורי של מסמכי המקור לקאדילק סדרה 61 מ-1939 שנשלפה מאסם בוויסקונסין הוא נמוך עד בלתי קיים. אגב, כל ניסיון, הן של המייבאים והן שלנו להסביר את הנקודה הזו לרשויות המסים, נתקלת במשיכת כתפיים והפנייה לתקנות ולחוק.
"המכס תמיד יעדיף את ההכנסה הגבוהה יותר", אומר לנו גורם העוסק בתחום הייבוא שנים רבות, "היום, אני כבר מכוון את הלקוחות שלי לתעריף המס הגבוה יותר". והוא אומר "היום" כי הדברים לא היו כך בעבר.
והוא מתייחס למה שנכנה "מאורעות תש"פ-תשפ"א" או נובמבר 2020, אז עברה רשות המסים למדיניות גביה קפדנית יותר בכל הקשור לאותם מסמכי מקור. לא רק על פי מסמכי מקור, אלא גם בירידה לרזולוציות מאוד קטנות. "באותה תקופה יובאו לא מעט מכוניות מסוג פולקסווגן אטלס, זה רכב של פולקסווגן הגרמנית, אבל הייצור והייבוא שלו היו מארצות הברית. אחרי שהמכוניות הגיעו, בחלוף אפילו כמה שנים, קיבלו הבעלים שלהם שומה (דרישת תשלום מס - ק.כ) שכן על פי רשות המסים, עיקר התשומות מהכסף (השיעורים נעים בין 40 ל-60%) עברו לגרמניה ולכן הוא לא היה זכאי לפטור בשיעור שקיבל לכתחילה. עכשיו, שנים אחרי שהרווח או החיסכון ההוא של היבוא כבר נעלם - הם צריכים לשלם שוב". לדבריו הייתה תקופה שלקוחות שלו קיבלו דרישות תשלום שהצטברו למאות אלפי שקלים.
האם יש אפשרות בכל זאת לשנות את הגישה ולקבל הכרה בארץ הייצור? "ניתן לעשות הקלה מסוימת בתקנות, או אפילו נוהל שגם אם אינו יושב אחת לאחת על התקנות יאפשר פתרון סביר".
מבירור עם אנשים הבקיאים גם בעולם האספנות והרכב החדש, מכיוון שלא מדובר בסופו של דבר בכמויות ייבוא גדולות מאוד, כ-100-150 כלים בשנה בלבד, ניתן להחיל אוטומטית פטור מתעודת מקור מכוניות מתחת לשנת הייצור 1980 שבהן מצויינת ארץ הייצור במפורש על גבי לוחית הזיהוי של הרכב, עניין שהיה שכיח מאוד, בעיקר באמריקניות. במכוניות חדשות יותר, בין השנים 1981 ועד 1995 ניתן לדעת מה מקור הייצור של המכונית על פי ההטבעה של מספר השלדה שלה, כך למשל, מכוניות שהספרה 1 היא הראשונה ברצף המספרים יוצרה בארצות הברית.
מבחינת רשות המסים, אין סיבה והצדקה לזוז או להתפשר בנושא הזה, גם קשה לייחס לה כוונות זדון, זו מערכת שיודעת לפעול בצורה בינארית של 1 או 0 ונכון להיום, אכן מתעקשת לקיים את התקנות והחוקים כלשונם. הטענה היא שזהו חוק, או תקנה שפשוט בלתי אפשרי לקיים ברכב אספנות והופכת את הגביה לשרירותית בפועל בניגוד לכוונת המחוקק. כך שהגובה היא אולי רשות המסים, אבל הכתובת לשינוי נמצאת הרבה מעליה בשרשרת.
פנינו לרשות בשאלה מדוע לא מוחרגים רכבי אספנות מהדרישה להצגת תעודת מקור וכן האם ניתן להציג חלופה לתעודת המקור כמו הוכחת ייצור כדי לקבל את שיעור המס המופחת. אבל ברשות מקטינים ראש.
מדוברות רשות המסים נמסר בתגובה: " לא חל שינוי במדיניות האכיפה בנושא זה. המכס פועל בהתאם להוראות הדין, לרבות הדרישות הקבועות בהסכמי הסחר. יוער, כי נושא זה אף הוכרע בבית המשפט העליון בשבתו כבג"צ".
יצוין כי הבג"צ המדובר בתגובת רשות המיסים אינו מתייחס לרכב אספנות, אלא לרכב חדש בייבוא אישי. בניגוד למה שמשתמע מתגובת הרשות, שופטי בג"ץ מעולם לא דנו בתקפות הדרישה לגבי רכב אספנות, והאם תקנה שאי אפשר לקיים אותה לגבי רכב בן 30 שנה ומעלה, תקפה.