נהג שקיבל בין השנים 2007 ו-2013 מספר חריג של 126 דוחות תנעוה מעיריית ירושלים ייאלץ לשלמם למרות שב-2016 הכריז על פשיטת רגל וב-2021 קיבל צו הפטר, המקנה לו פטור מחובות עבר. כך קבעה שופטת בית משפט השלום בירושלים מיכל הירשפלד, כאשר דחתה את תביעתו לביטול החוב, ואף פסקה שעליו לשלם לעיריה גם 12 אלף שקל הוצאות משפטיות.
ב-2018 במהלך הליך פשיטת הרגל, שלחה העירייה לאיש בקשת תשלום בסך כולל של 80 אלף שקלים. הוא טען בפני המשפט כי התביעה התיישנה, וכי על הדרישה להימחק ביחד עם שאר חובותיו.
השופטת פסקה כי העירייה פעלה כנדרש לגבות את החוב עוד לפני פשיטת הרגל של האיש, מה שמונע התיישנות שלהם. עוד קבעה כי טענתו כי לא ידע אודות החוב ולא קיבל את דרישות התשלום אינה אמת.
האיש הצהיר כי "מעולם לא קיבלתי כל מכתב דרישה או הודעה כלשהי מהנתבעת, על כך שאני נדרש לשלם לה את דו"חות חניה הנ"ל ובכלל לא היית מודע לקיומו של חיוב עצום שכזה, שאותו אני חב כביכול לנתבעת".
אך במשפט הוכח כי כמעט שנתיים קודם לכן, ב-16 באפריל 2016, הגיש התובע בקשה למתן צו כינוס נכסים, שבה ציין את חובו לעירית ירושלים, מה שפגע לדברי השופטת באמינות טענותיו. בעדותו ציין כי "לא ידעתי שיש הליך כזה שרשויות מקומיות לא נכנסות להליך של פשיטת רגל, לא היה לי מושג".
"התובע עתר לסעד הצהרתי, הנחשב מסורתית סעד מן היושר, בו נדרש העותר לו לבוא בתום לב ובידיים נקיות", סיכמה השופטת. "משלא עשה כן התובע, די היה בכך כדי לדחות את תביעתו. מעבר לכך, טענותיו לא הוכחו והוא לא עמד בנטל המוטל עליו. דווקא הנתבעת הוכיחה כדבעי את פעולותיה, שיש בהן כדי למנוע התיישנות הליכי הגביה".
עו"ד שי שמש, שותף במשרד כהן-שמש המתמחה בחדלות פירעון וליטיגציה מסחרית, מסביר כי "חייב אינו יכול לנקוט במדיניות של בת יענה ולטמון את ראשו בחול. עליו לעדכן באופן שוטף את כתובת מגוריו במאגרי הרשות המקומית ובמשרד הפנים, שכן חובת ההוכחה לאי-קבלת הודעות על דוחות חניה, משטרה וכדומה - מוטלת על החייב עצמו. חוסר עדכון עלול להיחשב כרשלנות".
לדבריו, "כמובן שמומלץ לתעד כל תקשורת עם הרשות, ובכלל זה בקשות לבירור או ערעור על דוחות, לצורך ביסוס טענות בדבר היעדר הודעה או שיהוי. בנוסף, חשוב לבדוק באופן תקופתי את מצב החובות מול הרשות המקומית - באמצעות אתרי אינטרנט ייעודיים או פנייה ישירה - כדי למנוע הצטברות של חובות לא ידועים. פסק הדין הנדון מדגיש את חשיבות הפעולה היזומה של חייבים מול הרשויות, ואת הצורך בייעוץ משפטי מקצועי במסגרת הליכי חדלות פירעון. הוא גם מזכיר כי קנסות עשויים להפוך לנטל מתמשך - גם לאחר קבלת צו הפטר".