על פי תנועת הרכבות: הפייק ש"חשפה" מירי רגב התהפך עליה בחזרה

מירי רגב, שרת התחבורה, חגגה את ניצחונה: "גם אתם קראתם ש"רגב ביטלה רכבות לחיילים לטובת ההילולה במירון"? צייצה השרה, וחתמה: "ובכן, מדובר בשקר גס. אלו העובדות".

תכף נעבור ל"עובדות" של רגב, שמעידות עליה ועלינו הרבה יותר מהידיעה המקורית, אבל קודם כל קצת על עצם העניין.

מוחרתיים, לקראת סוף השבוע, יתרגש עלינו ל"ג בעומר. מפתה לפתוח כאן דיון על מקורות החג, אימוצו על ידי התנועה הציונית, החילונית בעיקרה, עד שנהפך מאירוע שולי כמעט (מבחינה דתית) לאירוע גדול מבחינה לאומית.

מפתה עוד יותר לראות איך הפך היום הזה לחג חשוב בקרב פלגים רבים של היהדות החרדית, תחרות של ממש בין חצרות רבנים, אבל הבה נניח לכל אלה ונלך היישר אל השורה התחתונה: הילולת רבי שמעון בר יוחאי במירון היא הוודסטוק של החרדים. מהפנינג, דרך מפגש משפחתי, ועד לערב פנויים-פנויות (לפי כל כללי הצניעות כמובן).

גם לב חילוני שלא מבין על מה כל המהומה, לא יכול להיות גס כאשר הוא נתקל ברכבת ישראל למשל, בחרדים שעושים את דרכם לאזור הר מירון: אנרגיות? חשמל!

נגיד עוד: הגיוני מאוד שלקראת אירוע שמושך אליו מאות אלפי חוגגים, תתוגבר התחבורה הציבורית על כל אמצעיה. נכון שהייתי שמח לו הציבור החרדי (בהכללה) היה תורם למדינת ישראל באותה התלהבות שבה הוא צורך את שירותיה, אבל נניח גם לזה עתה.

הייתי שמח עוד יותר, כמובן, לו רכבת ישראל הייתה מפעילה את אותו שיקול דעת גם כאשר מדובר (למשל) בהפגנה של מאות אלפים בירושלים או במקרים שבהם מתקיים משחק-עונה בשבת בין (למשל) מכבי תל אביב למכבי חיפה, אבל נניח אפילו לזה ונתרכז ב"פייק ניוז" שהופץ לכאורה אודות השרה - ועוד כשזו חרגה ממנהגה בין שתי טיסות ובחרה לבקר בישראל.

רגב עצמה משתפת בחשבונה את הציוץ המקורי של 12-N: "מירי רגב דאגה לרכבות להילולה בהר מירון - על חשבון השירות לכלל הציבור: "פגיעה חמורה במיוחד בימים העמוסים בחזרת חיילים לבתיהם".

האמת? נקודה ראויה לדיון עוד לפני שבודקים את העובדות. בהינתן שלרכבת ישראל מלאי נתון של רכבות ובעיקר - מסילות, הרי ש"תגבור" פירושו בהכרח גם צמצום במקום אחר.

כלומר, יכלה מירי רגב להתייצב בפני הציבור בידיים נקיות יחסית, ולומר משהו כמו: תראו, מאות אלפי יגיעו למירון אם נרצה או לא. אם הם ייסעו ברכב, אפילו באוטובוסים, ייגרם עומס כזה שעלול לשתק את כבישי ישראל, בדגש על הצפון. לכן הפתרון הסביר ביותר היה להקצות להם רכבות. כן, גם זה על חשבון משתמשי הרכבת האחרים, אבל זה הרע במיעוטו.

אפשר להתווכח גם על כך, כמובן. אפשר לטעון, במידה רבה של צדק, שמוטב להעדיף חיילים ששבים לחופשת שבת בביתם - ועוד יותר מכך, את חבריהם ששבים לצבא כדי לשמור במקומם, על פני ציבור שאולי יש לו כוח פוליטי, אבל פחות תרומה לחברה בישראל, אבל לפחות לרגב היה יכול להיות כך הסבר מקצועי, ענייני.

במקום זה היא בחרה להסתער על מה שבעיניה הוא פייק. הנה, עיניכם הרואות, רכבת ישראל בעצמה פרסמה הבהרה: "לאור פרסומים שגויים יובהר כי הרכבות שהוסטו לטובת מתן מענה להילולה ביום ה' הקרוב הינן בשעות השפל בלבד (09:00-13:00)..." (בהמשך מפורטים פרטי מערך היסעים שתפעיל הרכבת בשעות שבהן יושבתו קווים אחרים ונולד בעקבות הביקורת הציבורית על המהלך).

לקרוא ולא להאמין: מי פה הפייק? 12-N, השרה או הנהלת רכבת ישראל?

אם אתם לא נמנים על ציבור משתמשי רכבת ישראל, אשמח אני - שמשתמש בשירותיה פעמיים-שלוש בשבוע, לומר לכם שאין דבר כזה "שעות שפל" במהלך ימי חמישי.

בימי חמישי יש תנועה ערה של נוסעים כמעט לאורך כל שעות הפעילות (מטבע הדברים, לקראת סופ"ש ומאחר שהרכבת אינה פועלת בשבתות ובקווים עמוסים רבים גם לא בימי שישי), במיוחד רבה תנועת החיילים, הן אלה שחוזרים מחופשה כדי "לסגור" שבת - וכמובן של אלה היוצאים אליה. מתי יוצאים מצה"ל הביתה? לך תדע - זה הרי משתנה מחיל לחיל, מבסיס לבסיס ומיחידה ליחידה (דווקא מירי רגב שעשתה שנים ארוכות במדים, הייתה אמורה לדעת לפחות את זה, לפני שמיהרה לצייץ ציוץ שמעיד עד כמה היא מנותקת מההוויה הישראלית).

רגב גם מתעלמת מהמלך חסר תקדים שאישרה בצפון: כרמיאל, התחנה הצפונית ביותר של הרכבת שלא בקו החוף, תיסגר לחילונים ולכל מי שלא נוסע להילולה. אלה יורדו מהרכבת בתחנה שלפניה, אחיהוד, ויטולטולו באוטובוסים למקום חפצם. תושבי כרמיאל והגליל, חיילים שמבקשים להגיע להורים, לחברה ולחברים שמחכים להם בבית? אלה לא יורשו לעלות לרכבת בכרמיאל בימי חמישי ושישי הקרובים. ועוד כשאנחנו באמצע מלחמה. אצל רגב העיקר שהממשלה תשרוד והמפלגות החרדיות יהיו מרוצות.

זאת ועוד: מאז פרוץ המלחמה גדל מאוד העומס ברכבות, בעיקר בתקופות שבהן מגויסים עשרות אלפי חיילי מילואים. לכן, בגדול (ובהכללה כמובן), נחלקות הרכבות בימי חמישי לעמוסות מאוד, כאלה שבהן אי אפשר לשבת ולעיתים אף לא לעמוד, לבין "סתם עמוסות", כאלה שבהם נוסעים אומללים עם טרוליז, מנסים לפלס את דרכם בין ערמות של צ'ימידנים שעל חלקם שרועים חיילים עייפים.

אעיד מניסיוני כמשתמש בקו תל-אביב - חיפה, שבדרכי חזרה אני מעדיף לעלות לרכבת, בימי חמישי, בתחנה רחוקה עבורי (חיפה-מרכז "השמונה") במקום הקרובה לי יותר (חוף הכרמל), כדי שיהיה לי סיכוי להקדים ולתפוס מקום ישיבה. אבל למה שרגב תבין בכל אלה, היא הרי לא שרת התחבורה. אה, בעצם היא כן - תכף נגיע גם לזה.

לו רגב הייתה מחוברת מעט יותר להוויה, היא הייתה יכולה לדעת בקלות את כל מה שנהיר לכל נוסע. אתם יודעים מה? אני לא מצפה מהשרה (כלומר, בעת שהיא עושה כאן אצלנו בישראל) שתיסע בכל יום מביתה שבראש העין למשרדה בירושלים - למרות שיש קשר סביר בין שתי התחנות, עם החלפה אחת בלבד. אבל המדינה מממנת לה עוזרים ויועצים בשכר, כלומר - מכיסנו, על חשבוננו.

למה שלא תשלח אחד מהם בכל יום לנסיעה בתחבורה הציבורית, בבחינת "לקוח סמוי", שיגיש לה בכל תחילת שבוע דוח על מצב התחבורה הציבורית?

למה? הנה הסבר אפשרי: הם עסוקים בהכנות לפריימריז בליכוד, מטלפנים כל היום לחברי מרכז לפי שיטת הרמזור המפורסמת. אין להם זמן להתעסק בזוטות כמו מצב התחבורה הציבורית.

גם התגובה, סליחה "ההבהרה" של רכבת ישראל היא מקוממת - אולי אפילו יותר. כי רגב טעתה טעות מרגיזה, כזאת שמעידה על ניתוק מהמציאות בשטח, אבל בהנהלת הרכבת אמורים לדעת את האמת - ובכל זאת שיקרו למען השרה שלה הם חייבים את כיסאותיהם בהנהלה.

אם תרצו, זה המודל שאליו שואפים בליכוד, זו ה"משילות" המפורסמת שהם כה גאים שהצליחו לקדם על חשבון מעמד היועצים המשפטיים. במקום מינויים שעומדים בקריטריונים מקצועיים - מנהלת את חיינו חבורה של אומרי הן, כאלה שמתפרסים ומתבטלים בפני כל גחמה של מי שלהם הם חייבים את המשרה.

אם תרצו, רכבת ישראל במקרה דנן היא סימפטום למה שקורה בכל הארגונים והחברות הממשלתיות. יש לנו כבר רפרנס לא רע: ראו מה קורה במשטרה, בשירותי הכבאות - ותבינו מה צפוי לנו ביתר הגופים שכפופים למשרדי הממשלה השונים.

אי אפשר בלי כמה משפטים על העומדת בראש משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. כי גם אם ביטלו לכם את הרכבת ביום חמישי הקרוב ותרצו לנסות אמצעי תחבורה אחר, תגלו שהאוטובוס שעליו עליתם במקום, תקוע בפקקים - כי בעיני השרה זה בזבוז של כביש להקצות נתיב לתנועה בלעדית של כלי רכב ציבוריים - ואם בחרתם בכלי הרכב הפרטי, אתם חשופים לא רק לשעות של עמידה בפקקים, אלא גם לסכנת חיים, כי במשמרת של רגב זינק מאוד מספר ההרוגים בתאונות דרכים.

למה זה קורה? כי רגב מצליחה להיות דוגמה רעה אפילו בממשלה שבה על התפקוד הגרוע ביותר יש יופי של תחרות. כל מעייניה במעמדה, במה כותבים עליה בתקשורת, ב"דודו זה לא טוב, תמחק". במקום לעסוק בענייני משרדה היא עסוקה כל העת בקומבינות פוליטיות או בתכנון נסיעת העבודה-בעיניים הבאה.

כך יצא שהיא התנפלה (כולל גרפיקה ילדותית) על המרכזי שבערוצי "התרעלה" - ובמקום להוכיח שמדובר בפייק-ניוז, רק חשפה את בורותה, ועוד הכריחה את הנהלת רכבת ישראל לשתף פעולה ולפרסם הודעה שנראית כאילו מכתבה כשאקדח מוצמד לרקתה.

לפחות בדבר אחד הצליחה השרה לקראת ל"ג בעומר: להדליק יופי של מדורת-הבלים.