מחיר: מ-295 אלף שקל
מתחרות: אודי A3, מרצדס A-קלאס
אהבנו: עיצוב תא נוסעים, יחידות הנעה, התנהגות כביש
לא אהבנו: הנדסת אנוש, תא מטען בגרסת 220
לרוב כשמדברים על מתיחת פנים, מדברים על עדכונים קלים לחרטום, לתא הנוסעים, לפעמים גם ליחידות הכוח - בקיצור שינויים פשוטים ולא יקרים מדי שישאירו את המכונית רלוונטית לעוד כמה שנים עד ההחלפה. זה לא המקרה בסדרה 2 גראן קופה.
מה התחדש?
מלבד העיצוב השונה לחזית ולירכתיים, קורת הגג הוחלפה. כולה, ממפגש שלה עם מכסה המנוע ועד הפגוש האחורי. זה כמעט תמיד החלק הכי גדול ברכב, וההחלפה שלו במסגרת מתיחת פנים היא מעשה נדיר בשל העלויות הגבוהות, אבל זה מה שנעשה כאן מתוך רצון לשינוי הפרופורציות מאחור. וכדי שהכל יתחבר כמו שצריך, גם גובה דלת תא המטען הורד.
אז החוץ עבר שינוי מהותי, אבל תא הנוסעים זכה לשינוי רדיקלי, עם מראה חדש לכל סביבת הנהג ברוח הדברים שכבר נראו בסדרה 1 איתה היא חולקת פלטפורמה, מנועים ומרבית המכלולים. כעת שני מסכים צמודים מרכיבים את גשר הפיקוד ללא כפתורים בכלל, כשמספר לחצני מגע נמצאים רק באיזור שבין המושבים ועל גלגל ההגה.
יש גם שינויים למנועים, לתיבות ההילוכים, ששיפרו או לפחות לא פגעו בביצועים. ואם זה לא מספיק אז המתלים, ההיגוי והבלמים כוילו מחדש כדי לשפר את הנוחות וההתנהגות בכל גרסאות הדגם, כשבגרסת M235 נוספו בלמים גדולים יותר כאופציה. מתיחת פנים או דגם חדש כמו שטוענים בב.מ.וו?
עיצוב: כשהוצג הדור הנוכחי של סדרה 2 גראן קופה בסוף 2019 הוא כלל יותר מידי סממני עיצוב שהושאלו מסדרה 8 ונראו מעט מאולצים על המימדים הצנועים. יש דברים שפשוט עובדים טוב יותר על מכוניות גדולות. מתיחת הפנים הגיעה לתקן את הטעות ומלבד קו הפרופיל שכעת מציג מראה הרבה יותר "קופה", יש גם חזית וירכתיים חדשים עם פחות זוויות וכונסים שהופכים את המראה להרבה יותר הרמוני ואלגנטי, ומתאים יותר למכונית עם אוריינטציה משפחתית.
תא נוסעים: את צמד המסכים הנפרדים, ג'ויסטיק ה-i-דרייב ושלל הכפתורים, מחליף מסך אחד גדול שמחולק לשניים (10.25 + 10.7 אינץ') ועוד כמה לחצני קיצורי דרך בין המושבים. אם עד עתה היו כאלה שהעדיפו את המפגן המרהיב של מרצדס עם מערכת ה-MBUX שלה, מעתה ב.מ.וו מציגה תשובה הולמת, וממשיכה בעיצוב נקי ומינימליסטי וברמה מאוד גבוהה של ביצוע. לא שציפינו לפחות מזה.
אז העיצוב מציג ממש עולם אחר, אבל הממשקים (כעת דור i-דרייב 9) עדיין טעונים שיפור. ושלא יובן לא נכון, הם מעולים ביחס לכל מוצר סיני אחר שמתיימר להגדיר יוקרה מחדש, אבל טעונים שיפור בכך שיש המון תפריטי משנה, המון אופציות ואפילו פעולות פשוטות דורשות לעיתים טיול בתת תפריטים מגוונים, למשל ביטול סיוע השמירה על נתיב.
קל מאוד להגיע לתנוחת נהיגה מדויקת בזכות טווח רחב של כיוונונים להגה ולמושב וגם יש המון מקום לראש ולרגליים. המושב מאוד עוטף, נראה מקסים בזכות השילוב של עור ואלקנטרה כשהתלונה היחידה נוגעת לחיסרון ניפוח לכרית הגב ברמות הגימור הבסיסיות.
השינוי בקורות הגג לא השפיע מהותית על קלות הכניסה והיציאה מהמושב האחורי. זה עדיין רכב קופה, ועדיין נדרש להרכין את הראש כדי להתיישב במושב האחורי השקוע. אבל השינוי בקורה האחורית שיפר במעט את הגובה הפנימי כך שיש כעת יותר מקום לראש. משמתיישבים מגלים שתנוחת הישיבה נמוכה כדי שגם היושבים מאחור ירגישו שמדובר "בחיה" ספורטיבית, וששטח החלונות מפתיע בגודלו ומסייע לאווריריות ביחס למכונית מהז'אנר. תעלת ההינע הגדולה תציק לנוסע חמישי, אבל לזוג יהיה נוח למדי.
מה שקורה בתא המטען כאן, כבר ראינו בסדרה 1 ותלוי בגרסה. גרסת 220 מציעה נפח יחסית צנוע של 360 ליטר בשל המערך ההיברידי הקל. ועדיין אנשי ב.מ.וו מדגישים שיש רצפה כפולה ואם צריך ניתן לנצל את החלל שמתחת לרצפה ולמקם שתי מזוודות טרולי בעמידה. גרסאות ללא המערך ההיברידי הקל, כבר מציעות נפח גדול בהרבה, 430 ליטר כפי שהיה גם לפני מתיחת הפנים. בשתי הגרסאות הפתח מספיק גדול, וכולל את האבזור המתבקש כמו וו תליה, רשת ושקע 12V.
מנועים וביצועים: במסגרת ההשקה התאפשר לטעום משתי גרסאות: מה-220 ומה-M235. ב.מ.וו שינו מעט את מערך הגרסאות כך שכעת גרסת 220 משתמשת במנוע שקודם היה ב-218. זהו מנוע טורבו-בנזין, 1.5 ליטר, 3 צילינדרים לאחר עדכון וכעת פועל במחזור מילר לקיצור זמני היניקה. הספק מנוע הבנזין עלה ל-156 כ"ס ויחד עם מערכת היברידית קלה (48V) שמוסיפה עוד 20 כ"ס, מפיק המנוע הספק משולב של 170 כ"ס שהם 30 כ"ס יותר מבעבר. ההנעה קדמית והתיבה היא אותה כפולת מצמד עם 7 הילוכים שגם היתה קודם לאחר שכוילה מחדש. תוספת הכוח, ובמיוחד זה החשמלי, שיפרו משמעותית את הביצועים כשכעת הזינוק ל-100 קמ"ש נגמר ב-7.9 שניות - קיצוץ של 0.8 שניות לעומת הגרסה היוצאת.
בימינו אלה לא מספרים מרטיטי מקלדת, אבל הבוסט שמעניק המנוע החשמלי בתחילת הדרך מאפשר ליצור דחף נאה וביצועים טובים. הצליל נעים, מתהדר מעט בגרגור ספורטיבי, אבל נשמע מידי בעת מאמץ, אם כי לא באופן מציק.
גרסת M235 הבכירה ממשיכה לעשות שימוש במנוע 2.0 ליטר, טורבו-בנזין, 4 צילינדרים, גם היא עברה סדרה של שיפורים כולל במגדש הטורבו כשההספק ירד ל-300 כ"ס שהם 6 כ"ס פחות מבעבר, וגם המומנט הופחת ל-40.8 קג"מ לעומת 45.8 בעבר. אלא שרצועת הכוח שונה, החיבור כעת הוא לתיבת 7 הילוכים כפולת מצמד (8 הילוכים אוטומטית בעבר), והתוצאה היא שאין פגיעה בביצועים הרשמיים.
4.9 שניות זה כל מה שצריך כדי להטיס את המכונית ל-100 קמ"ש, כשעדר הסוסים ימשיך להעיף אותך הרבה מעבר. בכל רגע נתון יש מלא כוח לעקיפה אפילו בטיפוס הררי ארוך, כשמה שמסייע לכך הוא התנהלות תיבת ההילוכים החדשה לגרסה זו. בדור הקודם היתה זו תיבה אוטומטית פלנטרית עם 8 הילוכים, עכשיו זו אותה תיבת כפולת מצמדים עם 7 הילוכים כפי שיש בשאר הגרסאות. היא מכוילת כאן מעט אחרת, מדפדפת בזריזות מעלה ומטה, ועושה זאת באופן חלק ונעים.
קשה לאמת את צריכת הדלק במסגרת נסיעה שכזו, אז נשאיר זאת למבחן שנעשה בישראל.
נוחות והתנהגות: כל סדרה 2 גראן קופה משתמשת באותם מכלולים כשרק הכיול משתנה מדגם לדגם, ואנשי ב.מ.וו ניצלו את מתיחת הפנים כדי לכייל כל חלק מחדש. כאן על האספלט המשובח סביב ברצלונה, גרסת 220 זרחה. היא לא קשה או רכה מידי, מעבירה מסרים ברורים מהכביש אבל באופן מעודן ומבלי להעניש אותך. שילוב מוצלח של ספיגה וריסון שיוצרים "רייד" נעים שמלווה בבידוד מוצלח של רעשי הכביש והרוח, מעט פחות את של המנוע, אבל עדיין בסדר. גם נימוסי הכביש שלה ממש טובים, עם ניהוג חד ומדויק, שממלא את האוחז בהגה בהמון ביטחון.
הדברים מעט מתחדדים כאשר עוברים ל-M235 הלוהטת. נוחות הנסיעה קשיחה יותר ובמהירויות נמוכות היא פחות טובה מזו שמתקבלת ב-220. אבל ברגע שמתחילים לשוט מהר גם הנוחות משתפרת, וגם אם פה-ושם היא מעט יותר מטלטלת, אפשר לקבל את זה באהבה. כי כבר בפניה הראשונה אתה מבין ש-M235 מנסה לדבר איתך. השלדה מתמסרת בקלות להעברות משקל, ההגה שיכול להיות מעט לוחמני בתאוצה הראשונית, שמנמן במידה הנכונה נעים לאחיזה ומגיב היטב. גם הבלמים נושכים חזק והכל יחד מתפקד בצורה הרמונית ומאוד מתגמלת.
השורה התחתונה: מתיחת הפנים לסדרה 2 גראן קופה מטפלת בכל נקודות התורפה של קודמתה, ועושה זאת מצוין, אולי פרט להנדסת האנוש שזקוקה לעוד ליטוש. עבור מי שמחפש משפחתית יוקרתית ומתקשה למצוא את התקציב לרכישת סדרה 3, יכול למצוא תחליף בסדרה זו ומבלי שירגיש שהוא מתפשר יותר מדי.
ה-216, בגרסת 122 כ"ס של מנוע ה-1.5 ליטר (9.9 שניות מ-0 ל-100 קמ"ש, 214 קמ"ש מהירות מרבית) עולה בארץ מ-295 אלף שקל. ה-220 מתחילה ב-325 אלף שקל, וה-M325 כבר מטפסת ל-460 אלף שקל.
זה לא מעט כסף לסדאן הכי זולה, או הכי פחות יקרה, של ב.מ.וו. אבל כאשר מחירה של סדרה 3 מתחיל ב-430 אלף שקל, יש כאן פער מחיר משמעותי. התחרות כבר לא מגיעה רק מאודי A3 סדאן או ממרצדס CLA החדשה, אלא גם משפחתיות הזן-החדש כדוגמת טסלה ואקספנג החשמליות שמציעות הרבה יותר כמעט מכל בחינה. בימינו זה כבר יכול להיות אתגר של ממש.
הכותב היה אורח ב.מ.וו בספרד
על הצד הטכני: ב.מ.וו 220
מנוע: טורבו בנזין היברידי מתון, 1,499 סמ"ק, 3 צילינדרים. הספק משולב 170 כ"ס , 28.5 קג"מ
תיבת הילוכים: אוט' רובוטית כפולת מצמדים, הנעה קדמית
מידות:
אורך (מטר): 4.55
רוחב (מטר): 1.80
גובה (מטר): 1.435
בסיס גלגלים (מטר): 2.67
תא מטען (ליטר): 360
משקל (ק"ג): 1,525
ביצועים (יצרן):
0-100 קמ"ש (שניות): 7.9
מהירות מרבית (קמ"ש): 230
צריכת דלק (ק"מ לליטר, יצרן): 17.2
בטיחות:
ציון במבחן הריסוק האירופי: טרם נבחנה
בטיחות אקטיבית: בלימת חירום אוטונומית, שמירת נתיב, בקרת שיוט אדפטיבית, התרעת שטח מת אקטיבית (מונעת כניסה לנתיב לא פנוי) ועל פתיחת דלת
אחריות:
3 שנים או 100 אלף ק"מ