עם פרוץ מלחמת "עם כלביא" והתרחבות המערכה התחדדה עבור כולנו אמת אחת: החיים בישראל מתנהלים בקו תפר דק שבין שגרה לשיבוש. מטחי רקטות משבשים את חיי היומיום של מיליוני אנשים, ותרחישי תקיפה בתשתיות חיוניות הפכו לדיון ציבורי ממשי. הישראלים נדרשים לשאול: עד כמה אנו באמת ערוכים ליום שבו הכול עלול להיעצר — ועדיין נצטרך להמשיך לנוע?
בדיוק ברגעים כאלה נבחנת היכולת של משפחה, עסק או קהילה להמשיך לפעול גם כאשר השירותים החיוניים נפגעים והתשתיות עומדות במבחן. זו איננה שאלה טכנית של תחבורה, אלא שאלה של תפקוד אזרחי, עצמאות ושליטה.
ובתוך המורכבות הזו עולה שאלה: האם דווקא רכב חשמלי - שאינו תלוי במערך הסבוך של שינוע דלקים בעת חירום - עשוי להפוך בתקופות של אי-ודאות, לכלי יציב ואמין של עצמאות אזרחית וחוסן תפקודי?
מה שמאפשר עצמאות - מאפשר גם ביטחון
בעידן של שינויים טכנולוגיים מואצים, קל לשכוח שהמציאות הישראלית אינה שוודית. אצלנו, שגרת החיים תמיד סמוכה לאירועי קצה: עימותים, מתקפות סייבר או קריסות תשתית. ולכן, השאלה שצריכה לעמוד לנגד עינינו איננה רק "כמה הרכב החשמלי ירוק", אלא עד כמה הוא מוכן ליום שבו העולם סביבנו משתנה ברגע.
לא מעט ישראלים מביעים חשש כי רכב חשמלי עלול שלא לספק מענה תפקודי בשעת חירום. אך בפועל, ההיפך הוא הנכון. בניגוד לרכב מבוסס דלק, הרכב החשמלי אינו תלוי במערך הלוגיסטי המורכב הנדרש לשינוע דלקים בעת חירום, כאשר התשתיות נתונות לעומס או מוגבלות. מול אויב כמו איראן, התשתית הזאת עשויה להיות בעצמה יעד למתקפה.
האפשרות לטעינה ביתית לצד טעינה ציבורית הזמינה גם במיקומים הצמודים למרחבים מוגנים, כמו למשל בקניונים - נשענת על תשתית חשמל, לעיתים לצד ייצור סולארי. תשתית זו הוכחה כזמינה ואמינה גם בעתות חרום. בכך, היא מהווה שכבת ביטחון תפקודית. וזו אינה רק תיאוריה. כבר כיום, עשרות אלפי ישראלים טוענים את רכבם, בין אם בביתם ובין אם במיקומים קרובים ונגישים - בשקט, בעקביות, וללא תלות בגורם חיצוני.
רכב חשמלי: סוללה שיכולה להאיר את הבית
מחקר שפורסם בנובמבר 2024 באתר Wheels & Motion הדגיש את חשיבות תשתיות טעינה גמישות למצבי חירום — לרבות עמדות ניידות, אספקת חשמל מגובה ושיתוף פעולה עם רשויות מקומיות. בנוסף, ניסוי שנערך באוסטרליה בשנת 2024 הדגים כיצד 16 רכבים חשמליים העבירו אנרגיה חזרה לרשת בתוך שש שניות - באמצעות טכנולוגיית .V2G (Vehicle to Grid) כלומר, הרכב החשמלי לא רק צורך אנרגיה - הוא גם מסוגל לספק אותה, ולתפקד כמאגר נייד בעת משבר.
בנוסף ליותר ויותר חשמליות יש יכולת לטעון מהסוללות שלהן מכשירי חשמל. כבר ראינו בעת הפסקות חשמל בארה"ב שרכבים עם יכולת כזאת סיפקו חשמל לתאורה, לטעינת סלולרים, למקררים ועוד ואפשרו למשפחות לעבור בתנאים טובים יותר את הזמן עד לחידוש הזרם.
רכבים חשמליים מהווים נדבך הולך וגדל בצי התחבורה העולמי ודוגמאות חשובות לכך ניתן לראות באירופה ובמיקוד רב יותר במדינות סקנדינביה. מדינות אלו שבהן אחוז הרכבים החשמליים גבוה מרכבי בנזין שמות דגש רב על בטיחות ועל תקינה. בה בעת ניתן לראות חניונים במרכזי הערים בקניונים ובהם עשרות ומאות רכבים חשמליים.
ומה בישראל?
טעינה ציבורית בישראל מהווה נדבך חשוב במערך התחבורה החשמלית, לכן יש לקדם את זמינות תשתית החשמל ולפרוס עמדות טעינה במספר רב יותר של אתרים, תוך בחירה מושכלת במיקומים המספקים מענה גם בעתות חירום. סונול EVI, לצד מפעילות נוספות, פועלת באופן עקבי להרחבת תשתית הטעינה הציבורית מתוך מחויבות להבטיח לא רק שירות שוטף, אלא גם רציפות תפקודית לעורף באמצעות תחנות בקרבת מרחבים מוגנים, תגבור מוקדי שירות ושיתופי פעולה עם הרשויות.
על רקע הצמיחה של שוק הרכב החשמלי והאתגרים הביטחוניים הייחודיים לישראל, נכון שהמדינה תתמוך במאמצי החברות, הן בהרחבת התחנות הציבוריות, הן בחיוב התקנת תשתיות בבנייה חדשה והן בגיבוש קווים מנחים לשרידות אנרגטית. זאת מתוך תפיסה הולכת ומתחזקת כי טעינה חשמלית היא לא עוד שירות צרכני גרידא - אלא מרכיב בתשתית אסטרטגית. לצד זאת, נדרש גם תיעוד שיטתי של תרחישי שטח, ויצירת מדיניות בין־מגזרית שתשלב את תחום התחבורה החשמלית כחלק בלתי נפרד ממערך החירום האזרחי של מדינת ישראל.
לסיכום, הרכב החשמלי כבר איננו רק סמל להתחדשות או לחיסכון — הוא הופך למרכיב של עמידות אזרחית. עצמאי, זמין, גמיש, לא תלוי בתחנות או באספקה חיצונית. בעולם שבו תשתיות עלולות להיפגע והעורף הפך לחזית - ניידות חשמלית נכונה היא לא מותרות. כדי לממש את הפוטנציאל הזה, יש לפעול כבר עכשיו: לאמץ טכנולוגיה, אך גם לבסס מדיניות, לדרוש יציבות, ולתכנן חוסן. ומי שיבחר כבר עכשיו להניע אחרת - יניע רחוק יותר, גם כשמסביב שוררת אי-וודאות.
הכותב הוא מנכ"ל חברת הטעינה החשמלית סונול EVI