רשות הרישוי הארצית במינהל התכנון, בראשות שירה ברנד, אישרה השבוע את ביצוע העבודות המקדימות להקמת תחנת הרכבת התת קרקעית החאן, שתמוקם בסמוך לתחנה ההיסטורית מימי הטורקים, כחלק מהארכת קו הרכבת המהיר לירושלים מהכניסה לעיר לדרומה.
העבודות יחלו מיד לאחר החגים ויכללו קידוח פירי תחנה, כלונסאות דיפון ועבודות הכנה לקראת כרייה תת-קרקעית. הקו החדש, באורך של כ־5.5 ק"מ, יוארך מהתחנה הנוכחית (יצחק נבון) ויכלול מלבד החאן גם תחנה נוספת במרכז העיר, סמוך לצומת האיקסים (רחוב יפו ורחוב שטראוס). שתי התחנות ייבנו בעומק של כ-60 מטר מתחת לפני הקרקע, בדומה לתחנת יצחק נבון.
תחנת החאן תעלה 440 מיליון שקל והפרויקט כולו, שכרגע מתוכננת השלמתו לשנת 2033 לפני דחיות ואיחורים, יעלה 5 מיליארד שקל. משרד התחבורה משווק הדמיות של תחנות חדשות ומצוחצות, אבל אנחנו לא מצליחים להימנע מתמונה אחרת, של בומבה צור ז"ל קודח בהנאה ברחוב אלנבי בסרט תעלת בלאומילך, כי זה בדיוק מה שקורה כאן.
גם הארכת קו הרכבת החלה כתרגיל יח"צ של ישראל כץ בינואר 2017, כאשר שימש שר התחבורה. כץ הבטיח רכבת לכותל, ואחר כך מיהר להוסיף בחושיו הפוליטיים החדים כי התחנה תיקרא על שם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שהיה אז בקדנציה הראשונה שלו.
מאז אי אפשר היה לעצור את הפרויקט הזה. אפילו מירי רגב, שנוהגת לחסל יוזמות של קודמיה, מיהרה לחבק אותו. כי מי יכול להגיד לא לסלע קיומנו, יעלה כמה שיעלה.
הפרט ההגיוני היחידי היה ביטול התחנה מתחת לכותל, אחרי שהפוליטיקאים השתכנעו שלא ברור אם חפירה שלה תהיה יותר בלגן תשתיתי או פוליטי. המומחים הזהירו שכל חפירה כזאת תגרום להתמוטטות עוד לפני שתביא לפריצת מהומות בסגנון אלו שפרצו אחרי פריצת מנהרת הכותל ב-1996. וכץ הסכים להזיז את התחנה למתחם החאן - אבל לבנות ממנו רכבל לעיר העתיקה, תוך פגיעה באזורים מיושבים ובמראה האזור.
"הארכת הקו המהיר תאפשר לכל ירושלמי ולכל תייר להגיע ללב העיר בדרך מהירה, נוחה ומקיימת. המבקרים בעיר יוכלו להגיע ברכבת למרכז העיר, ומשם בהליכה קצרה או ברכבת הקלה היישר לעיר העתיקה", התפייטה רגב בהודעת משרד התחבורה על תחילת העבודות.
רק שרוב התיירות הדתית, נוצרים ויהודים, תמשיך להגיע לירושלים בקבוצות אוטובוס ולא ברכבת, והכמויות, לא רק בשנים האחרונות, רחוקות מלהצדיק השקעה ברכבת כבדה. רוב הנוסעים ברכבת המהירה לירושלים גרים או עובדים בה, ומרכז העיר ואזור החאן אינם מוקדי תעסוקה או מגורים. האם הצרפתים בנו רכבת כבדה ישר אל שער הניצחון או האייפל? האם הבריטים בנו אחת עד גשר לונדון? לא, יש רכבות שמגיעות לעיר וממשיכים לאטרקציות במטרו ובאנדרגאונד.
על סמך תחנת החאן מקדמת כעת העירייה בניה נרחבת בקרבתה, שתכלול כ-2,000 דירות, 1,400 חדרי מלון ומשרדים. אבל מספר הדירות הזה בטל בשישים לעומת 100 אלף הדירות שיש כעת בשכונת גילה שנמצאת כ-5 ק"מ משם, ועוברת בינוי מואץ בזכות שני קווי רכבת קלה שנבנים אליה. ההגיון היה להמשיך את הרכבת הכבדה מהחאן לפחות למלחה הסמוכה אליה, שבה כבר יש אזור תעסוקה גדול, קניון מרכזי ובעיקר אצטדיון טדי והארנה לכדורסל, שאליהם באמת מגיעים אלפי צופים מחוץ לירושלים. אבל ההארכה, למרות שמדברים עליה, טרם תוכנה, אושרה או מומנה, ועלותה מיליארדים נוספים.
"כמו שהיא מבוצעת כעת, הארכת הרכבת לחאן לא תשרת את הירושלמים, לא רלוונטית למבקרים רבים בעיר, תכנית מגלומנית שאפשר היה להשיג הרבה יותר בתקציב שהוענק לה", אומר גורם תכנוני ותיק בעיר.
לדברי הגורם, "אם המטרה להקל על הגישה לרכבת הכבדה, אפשר היה להשקיע בשיפור הרכבת הקלה כדי שתוכל להסיע יותר נוסעים בקו האדום שכבר מגיע לתחנת נבון, ולקו הירוק שנבנה בצמוד אליה. בפחות כסף אפשר היה להכניס שיפורי תשתית בקווים האלה, גשרים או מנהרות לרכבת או למכוניות במפגשים ביניהם, כדי לקצר את זמן הנסיעה של הרכבות ולהעביר יותר אנשים. אפשר היה להוסיף רכבות, ולשפר באותה הזדמנות את התחבורה הציבורית בכל ירושלים, לטובת כל הירושלמים. הדבר הטוב היחיד שעושה הארכת הקו היא חיבור לקו הכחול שעובר במרכז העיר, אבל זה לא מצדיק 5 מיליארד שקל".
בהודעה לעתונות מתגאה משרד התחבורה שהארכת הרכבת תאפשר הפעלת 13 רכבות לכל כיוון בקו לירושלים במקום 6 כיום. רק שהמספרים פשוט לא נכונים: כיום מופעלות 2 נסיעות לכל כיוון בקו לנתב"ג עד הרצליה ו-2 נוספים למודיעין. כבר בשנה הבאה, עם הכנסתה לפעילות של מערכת האיתות החדשה, אמור מספר הרכבות להרצליה להיות מוכפל ל-4 בשעה, הרבה לפני השלמת ההארכה. נכון שאז גם יחמיר המחדל התכנוני בתחנת נבון, המחסור במעליות שמעכב נוסעים בירידה ובעלייה לרכבת, אבל גם לזה יש פתרונות זולים ומהירים יותר מהקמת עוד שתי תחנות תת קרקעיות דומות, שיקלטו רק חלק קטן מהנוסעים.
אם אלה לא היו כספי המסים שלנו שנקדחים פה, היינו גם אנחנו מתפקעים מצחוק. אולי אחרי תחנה על שם יצחק נבון, היה ראוי לקרוא לתחנת החאן על שם אפרים קישון, שכתב, הפיק וביים את תעלת בלאומילך וחזה את הגאונות התשתיתית הזאת של כץ ורגב כבר ב-1969.