מכוניות חשמליות נחשבות נקיות יותר מרכבי בנזין ודיזל, אחרי שנפתרו מדלקים מבוססי נפט. אבל מתברר שיש מקרים שדווקא סביב החשמליות נוצר זיהום רב יותר.
חוקרים מבית הספר לבריאות הציבור פילדינג באוניברסיטת UCLA בקליפורניה ביצעו קריאות ב-50 תחנות טעינה מהירה והשוו את הנתונים לאלה שנמדדו באתרים אחרים. הם התעניינו בחלקיקי אוויר שעלולים להיות מסוכנים, המכונים PM2.5, שהם קטנים פי 30 משערה אנושית.
המחקר מצא כי ריכוז PM2.5 ברקע העירוני נע בין 7 ל-8 מיקרוגרם למטר מעוקב, ועולה לכ-10 עד 11 בכבישים מהירים או בצמתים סואנים. תחנות דלק רשמו ריכוז של כ-12 מיקרוגרם למטר מעוקב, בעוד שבמתחמי טעינה מהירה נרשם במפתיע ממוצע של 15 מיקרוגרם למטר מעוקב, עם שיאים של 200 מיקרוגרם.
החוקרים ציינו כי הרמות הגבוהות ביותר נמצאו בארונות החשמל של המטענים, אך הריכוזים ירדו במידה רבה במרחק מטרים ספורים בלבד. לדבריהם, "במרחק של כמה מאות מטרים, אין הבדל מורגש בהשוואה לרמות הזיהום ברקע".
אז מאיפה מגיעים החלקיקים? עמדות הטעינה וארונות החשמל שלהן מכילות מאווררים שנועדו למנוע מהם התחממות יתר בעקבות החום הרכב שיוצר זרם החשמל העוצמתי. ההערכה היא שמאווררים אלה מערבבים אבק וחלקיקים, מה שהופך את האוויר סביב תחנות הטעינה ל"מלוכלך".
ד"ר מייקל ג'רט מ-UCLA הסביר את הסכנות באומרו: "חלקיקים אלה כה קטנים, שהם יכולים לנוע עמוק לתוך הריאות ואפילו להיכנס לזרם הדם - מה שעלול להוביל לבעיות חמורות כמו מחלות לב או ריאה". אנשים עם מחלות קודמות או רגישות מוגברת נמצאים בסיכון גבוה יותר לסבול מבעיות בריאותיות הקשורות לחשיפה לחלקיקים עדינים.
החוקרים מציעים שנהגי רכב חשמלי יישארו בתוך רכבם כאשר מערכת בקרת האקלים פועלת, בזמן שהיא נטענת, או שיעזבו את אזור המטענים. הם גם מבהירים שרכב חשמלי עדיין מזהם הרבה פחות מרכבים עם מנועי שריפה פנימית.