מאז העלאת מחיר הנסיעה בתחבורה הציבורית ב-33% ל-8 שקלים במאי האחרון, נרשמת עלייה משמעותית במספר נוסעי האוטובוס והרכבות הקלות שלא מתקפים במחאה.
העלאת המחירים נועדה לממן את רפורמת "צדק תחבורתי" שיזמה רגב, ולצד נסיעות חינם מגיל 67 ולחיילים משוחררים, כוללת הנחות של 50% שניתנו לרחובות שבהם מתגוררת אוכלוסייה חרדית, וערי פריפריה שהצביעו בבחירות לליכוד. אולם נוסעים רבים זועמים על הפגיעה בכיסם, על כך שהכסף לא נועד לממן תוספת תדירות וקווים נדרשת, ועל כך שאפילו על נסיעה קצרה באוטובוס או ברכבת בישראל משלמים כבר סכום השווה ל-2.5 דולרים.
איתי פלייסג, סמנכ"ל טכנולוגיות ואיכות שירות בחברת התחבורה הציבורית קווים, שוחח עם ענת דוידוב ב-103fm והרחיב על היקף התופעה, ההשלכות הכלכליות שלה, והאתגרים באכיפת החוק מצד משרד התחבורה.
"זאת תופעה שהייתה קיימת בישראל עוד לפני עליית המחירים, אבל לפי הנתונים של משרד התחבורה אנחנו מזהים ירידה של כ־4%-5% במספר התיקופים, בהשוואה לתקופות מקבילות בשנה שעברה" הסביר פלייסג. "אנחנו מעריכים שזה נובע מכמה סיבות, חלק מהנוסעים משתמשים פחות בתחבורה הציבורית, שוקלים פעמיים אם לנסוע, ואחרים ממשיכים לנסוע אבל פשוט לא מתקפים את הכרטיס".
על הדמיון למחאת הקוטג' וההשפעה על המדינה אמר: "אנחנו משווים את זה לתופעה שדומה קצת ל'מחאת הקוטג'', רק שבמקום לצאת לרחובות ולמחות, אנשים מביעים מחאה דרך השימוש עצמו במוצר. משרד התחבורה, שהוא הרגולטור שלנו, מודע לנתונים האלה. הם בקשר איתנו, עוקבים ומנתחים את התופעה בעצמם. מבחינתם, מדובר בנושא מהותי, זה לא רק פוגע במפעילי התחבורה הציבורית, אלא בעיקר בקופת המדינה".
עוד הסביר על היקף הנזק הכלכלי למפעילים ולמדינה: "משרד התחבורה פרסם לפני כשנה וחצי נתונים שמדברים על אובדן של כחצי מיליארד שקלים בשנה, הנובע ישירות מהיעדר תיקופים. המשמעות היא שכל מפעיל לפי המודל שלו לא מקבל את מלוא התמריץ שמגיע לו, וזה פוגע גם בהכנסות המדינה וגם במערכת כולה. מדובר בסכום עצום, ואולי אפילו גבוה יותר כיום, כתוצאה מהמשך התופעה".
לסיום הרחיב גם על האכיפה, הקנסות והקשיים בשטח: "אם נוסע לא שילם הוא צפוי לקנס של בין 100 ל־120 שקלים. אם מדובר בנוסע שיש לו 'חופשי חודשי' ששולם מראש, אבל הוא לא תיקף את הנסיעה אז הקנס עומד על 50 שקלים בלבד. משרד התחבורה, בעקבות תופעות שזוהו בשטח, החמיר את ההנחיות למפקחים. הבעיה היא שההנחיות הללו לעיתים 'קובלות את ידיהם', הפקחים נשלחים מדי יום לבצע את עבודתם, אבל אין מספיק מהם, ואלו שכן פועלים כפופים להגבלות חוקיות שמקשות עליהם לבצע אכיפה אפקטיבית".