האם ייתכן שחברת ביטוח תכפיל את הפיצוי למבוטחת פי חמישים רק משום שהוגשה נגדה תביעה משפטית? כך עולה מתביעה שהגישה עורכת הדין ליטל ביבר־חייקין בשם צעירה תושבת בני ברק. זאת לאחר שחברת הביטוח הציעה לפצותה בסכום של 3,000 שקלים בלבד, בעקבות תאונה שבה הייתה מעורבת עם אוטובוס בעת שנהגה ברכבה.
המקרה שהיה - כך היה. בשעה 7:50 בבוקר של מרץ 2024 יצאה ד', בת 35, מביתה בדרכה לעבודתה כמנהלת בכירה בעמותה ציבורית. בעודה נוהגת ברכבה בכביש 482, ממזרח לקניון איילון לכיוון רמת החייל, היא החלה להאט בשל עומס תנועה שנוצר באזור. ואז, לפתע, חשה חבטה עזה שטלטלה את רכבה בעוצמה רבה. למרבה תדהמתה, התברר לה כי אוטובוס שנסע מאחוריה לא שמר מרחק והתנגש ברכבה מאחור.
כתוצאה מההתנגשות טולטל גופה של ד' בעוצמה רבה. בתחילה חשה הקלה משום שסברה כי יצאה מהתאונה ללא פגע. כמו נפגעים רבים מצליפת שוט - סוג הפגיעה האופייני לתאונות מהסוג הזה - היא לא חשה אז כאב מיידי, בשל רמות האדרנלין הגבוהות בגופם בעת האירוע. אולם תחושת ההקלה הראשונית הזו מתחלפת לעיתים בתוך שעות ספורות, כשהאדרנלין שוקע ואז גם מתחילים להופיע כאבים קשים.
לאחר שהכאבים החלו לפשוט בגופה, התפנתה ד' בכוחות עצמה לבית החולים "מעייני הישועה". בבית החולים אובחנה ד' כסובלת מכאבים בצוואר, בגב וביד שמאל, לצד רגישות והגבלה בתנועה. היא שוחררה לביתה עם המלצות להמשך מנוחה, חימום מקומי, נטילת משככי כאבים ומעקב רפואי. באותו שלב נראה היה לה כי מדובר בפציעה שטחית בלבד, אך הכאבים כאמור לא חלפו, גם בחלוף מספר שבועות, אלא רק התגברו.
משהבינה שהכאבים בצווארה ובגבה אינם חולפים, ואף משפיעים קשות על חיי היום־יום שלה בשל מחסור בשינה בגללם, היא פנתה לבדיקות הדמיה מקיפות. בסריקות סי־טי שנערכו לה נמצא כי היא סובלת מבלטי דיסק בעמוד השדרה בצוואר ובגב, וכן מהנמכה של אחת החוליות בגב התחתון.
חרף הכאבים, המשיכה ד' בעבודתה הדורשנית, הגיעה למשרד מדי יום וניהלה תחתיה צוות עובדים, אך לעדותה, החיים שלאחר התאונה כבר לא נראו אותו דבר.
בשלב זה פנתה ד' לסיועה של עו"ד ביבר-חייקין, העוסקת במימוש זכויות רפואיות של נפגעי תאונות דרכים. עורכת הדין שלחה בשמה של ד' מכתב דרישה לפיצויים אל חברת 'הראל' שביטחה את רכבה בביטוח חובה.
בתגובה למכתב הדרישה, השיבה החברה כי להערכתה ד' אינה סובלת מכל נכות בעקבות התאונה, ועל כן היא מוכנה, לפנים משורת הדין, לפצותה ב-3,000 שקלים, שיכללו גם שכר טרחת עורכי דין, וזאת בתמורה לסילוק כל טענותיה ותביעותיה בעתיד נגד החברה, בגין תאונה זו.
לדברי עו"ד ביבר־חייקין, הייתה זו הצעה מבזה, והיא המליצה לד' לדחותה על הסף, לא לוותר, ולהגיש תביעה נגד חברת הביטוח. במקביל, הגישה עורכת הדין תביעה לפיצויים מהמוסד לביטוח לאומי, שכן התאונה התרחשה בדרכה של ד' לעבודתה - ולכן היא נחשבת על פי תקנות הביטוח הלאומי כתאונת עבודה.
עד מהרה התקבלה בקשתה של עו"ד ביבר-חייקין, וד' הוכרה כנפגעת עבודה. היא זומנה לוועדה רפואית של הביטוח הלאומי, שם נקבע כי כתוצאה מהתאונה נותרה לה נכות צמיתה ומשוקללת בשיעור של 9.75%: חמישה אחוזים בגין הפגיעה בצוואר וחמישה אחוזים בגין הגב. בשל ההכרה, העביר לה הביטוח הלאומי גמלה חד־פעמית בסך 42 אלף שקלים.
על סמך קביעת הביטוח הלאומי, הגישה עו"ד ביבר-חייקין תביעה נגד חברת הראל, להכיר במרשתה כנכה על פי תקנות החוק לנפגעי תאונות דרכים. לאור קביעת הוועדה הרפואית, ויתרו בהראל על המאבק המשפטי, ופנו במהירות למאמצי פשרה.
בעקבות משא ומתן בין הצדדים, הושג בימים אלה ממש, הסדר פשרה, לפיו חברת הביטוח תפצה את ד' ב-152 אלף שקלים - פיצוי הגבוה פי 50 מהצעתה הראשונית. ההסדר הוגש לבית משפט השלום בראשון לציון ונחתם כפסק דין לכל דבר ועניין.
בסך הכול זכתה ד' לפיצוי כולל של כ־194 אלף שקלים בעקבות התאונה, אחרי שלא ויתרה על המגיע לה.