באוגוסט 2024 החל מבקר המדינה לבחון את היערכות המדינה לאירוע טרור ברכבת הקלה במרכז, שהופכת אט אט לאמצעי תחבורה מרכזי שכבר מסיע כ-120 אלף בני אדם ביום.
עוד לפני סיום הביקורת, ב-1 לאוקטובר, ביצעו שני מחבלי חמאס פיגוע ברכבת הקלה ביפו, רוצחים שבעה בני אדם על הרכבת עצמה וסמוך לתחנת ארליך. בפיגוע נפצעו 15 בני אדם, אחד המחבלים חוסל ונוסף נפצע קשה מירי עוברי אורח ופקחי סיירת סל"ע של עיריית תל אביב.
בדוח המתפרסם היום קובע המבקר, מתניהו אנגלמן, כי במשך 5 שנים משרד התחבורה לא לקח אחריות והציג עבודת מומחים מטעמו כחלופה לתרחיש הנפגעים ברכבת הקלה שקבעה רשות החירות הלאומית (רח"ל). גם לאחר חרבות ברזל נמשכו פערי איוש בקרב צוותי המאבטחים ברכבת הקלה וגם ריענוני שמירת הכשירות שלהם הצטמצמו. בנוסף עלו פערים בנושא פינוי הנפגעים. רק חלק מהדוח החמור הותר לפרסום.
עד כמה חמורה הסכנה? על פי תרחיש הקיצון לאירוע טרור יהיו בו נפגעים רבים. למרות האיומים החמורים הקיימים על הרכבת הקלה, לא ברור מי אחראי לקבוע את תרחיש הנפגעים לאירוע טרור ברק"ל גוש דן. בפועל רח"ל קבעה את התרחיש בהתבסס על עבודות חקר ביצועים של המשטרה ונת"ע. מבחינת הרשות משרד התחבורה אמור לאשר את תרחיש הנפגעים, ומבחינת המועצה לביטחון לאומי (המל"ל) משרד התחבורה אמור לעשות זאת.
בביקורת עלה כי משרד התחבורה לא הסכים עם תרחיש הנפגעים שקבעה רח"ל עוד ב-2019 לגבי משום שמספר הנפגעים היה לדעתו גבוה. עד סיום הביקורת בינואר 2025, ואף שעברו חמש שנים מהמועד שבו קבעה רח"ל את תרחיש הנפגעים, משרד התחבורה לא הציג עבודת מומחים מטעמו. זאת אף שהוא הגוף האחראי לתשתיות התחבורה במדינת ישראל והגוף המתקצב את בניין הכוח שלהן.
עוד התברר כי אין כל חובה חוקית או הוראה המחייבת לעמוד בדרישות הטכניות והמבצעיות של המשטרה במכרזי פרויקטי תשתית תחבורתית. זאת אף שהמשטרה היא הגורם המנחה בנושא אבטחה ושאישורו נדרש לפתיחתם. המשטרה מצידה טרם סיימה את תהליכי העיגון של הדרישות הטכניות והמבצעיות שלה לתווך התת-קרקעי הרכבתי כנורמה מחייבת, אף שהחלה בתהליך הגיבוש בתחילת שנת 2023. כמחצית מתוואי הקו האדום של הרכבת הקלה הוא תת קרקעי.
ומפחיד עוד יותר: למרות שעל יחידה ייעודית במערכת הביטחון הוטלה האחריות הכוללת לטיפול באירוע טרור כימי, ואף שקיימים איומים בתחום שהתממשו במדינות שונות - לא נקבע תהליך מוסדר של התייעצות עם היחידה לגבי היערכות לאירוע כזה ברכבת הקלה.
עוד לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל הלך והצטמצם מספר המאבטחים של נת"ע, ובמספר מקרים היה מספרם במשמרת פחות מהתקן, לעתים אף פחות מהסף המזערי. לא זו בלבד שמספר המאבטחים הצטמצם, אלא שגם הריענונים לשמירת הכשירות שלהם, דוגמת אימוני קרב מגע שאינם מבוצעים במסגרת המילואים, הצטמצמו. הפגיעה ברמת האבטחה של מערך הסעת ההמונים בישראל עלולה להעמיק, משום שבעתיד צפויים לפעול עוד שני קווים של רק"ל גוש דן וכן רכבת המטרו, דבר שיגדיל את הפער בין הצורך להיצע בתחום זה.
במקרה של פיגוע, צוותי מד"א תלויים בעת שהם פועלים במנהרות הרכבת בטלפונים סלולריים, שהרשת שלהם עלולה לקרוס בעת פיגוע. מכשירי הקשר הניידים שלהם נמצאים באמבולנסים ולמרות שהמבקר התלונן על כך כבר לפני עשור, עדיין לא מתקשרים עם מכשירי הקשר של המשטרה והכבאות.
למרות החשיבות הרבה של מתקן לאומי לאימוני כוחות ההצלה בתווך התת-קרקעי, אשר יאפשר דימוי של כל התשתיות בתת-הקרקע וישרת את כל גופי ההצלה וכן את הרק"ל, פקע"ר, ימ"מ ועוד, לא קודמה הקמת מתקן כזה. רק למאבטחי נת"ע יש מתקן כזה, שמדמה קרון שנוסע מעל פני הקרקע.
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן קבע כי, "על משרד התחבורה לזמן את הגורמים אשר גיבשו את התרחיש שאליו נערכים בפועל, ללמוד את העבודות ששימשו לצורך גיבושו ולדרוש הבהרות במידת הצורך. כמו כן, על הגורמים הנוגעים בדבר - המשטרה; המשרד לביטחון לאומי, האחראי למשטרה; ומשרדים רלוונטיים אחרים, בעיקר משרד התחבורה ומשרד האוצר - לבצע עבודת מטה בנושא חוסר במאבטחים ולטפל בו בדחיפות".
מנת"ע נמסר בתגובה: אנו מבקשים מסיבות ברורות שלא להתייחס לסידורי האבטחה ברכבת הקלה. יחד עם זאת, נציין כי תפיסת האבטחה ברכבת מאושרת ומבוצעת עפי הנחיות גורמי הביטחון הרשמיים של ישראל, ומבקר המדינה אף משבח את נת"ע על שיתוף הפעולה עם המשטרה, על קידום שיטות אבטחה מתקדמות, ומקצועיות אימוני המאבטחים. בשולי הדברים נוסיף, כי גם בימי המלחמה וגיוס המלואים הגדול בקרב המאבטחים, עמדה נת"ע בדרישות האבטחה הנדרשות, וכך תעשה גם בעתיד.
ממשרד התחבורה נמסר כי "לא נקבע בחוק גורם אחראי לגיבוש תרחיש נפגעים לאירוע טרור ברכבת גוש דן. למשרד התחבורה אין בסיס משפטי או מבצעי לקחת על עצמו את האחריות הבלעדית לקביעת תרחיש כזה, ויש להסדיר זאת. התרחיש שהוצג בעבר על ידי רח"ל נדחה על ידי המשרד מסיבות מקצועיות, ולא התקיים מאז כל דיון רשמי במל"ל או ברח"ל לשם בחינתו מחדש.
מחסור המאבטחים אינו ייחודי לרכבת גוש דן והוא תוצאה ישירה של מלחמת חרבות ברזל. משרד
התחבורה פנה למשטרת ישראל בבקשה להקל בתנאי הסף ולהרחיב את הכשרת המאבטחים, זאת במטרה לגייס כוח אדם נוסף. כמו כן, המשרד פנה למשרד האוצר בבקשה להעלות את שכר המאבטחים, אך הבקשה הוגבלה, דבר המקשה על פתרון הבעיה.
לגבי מתקן האימונים הלאומי התת קרקעי, חשוב להדגיש כי משרד התחבורה אינו הגורם האמון על בניית המתקן. המשרד פועל לקידום הרעיון במסגרת פרויקט המטרו, ומתוך כוונה להקים מתקן משותף לכלל גופי החירום והביטחון, משרד הביטחון, המשטרה ושירותי ההצלה.