"פרויקט המטרו בגוש דן הוא הגדול במיזמי ישראל. האתגרים בו עצומים מבחינות רבות: עלויות בהיקפים של עשרות מיליארדי שקלים, שינוע אלפי משאיות כבדות בלב גוש דן, הוצאת מיליוני קוב אדמה מחפירות של 300 ק"מ מנהרות, ואתגרים רבים נוספים. הדחיות בהשלמתו גורמות לנזק של עשרות מיליארדי שקלים לאזרחי ישראל. ליקויים בהיערכות נכונה עלולים להביא לדחיית סיום הפרויקט, לשיבוש החיים של מיליוני אזרחים ולהגדלה משמעותית בעלויות", קובע מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, בדוח שהוא מפרסם היום על מצבו של פרויקט הרכבת התחתית בגוש דן.
חמש שנים אחרי שאישרה הממשלה את הפרויקט, כשמרכז הארץ תקוע בעומסי תנועה כבדים שהמטרו עם 150 קילומטרים של מסילות ו-109 תחנות בין רחובות בדרום לכפר סבא בצפון, בין תל אביב במזרח ולוד במערב, אמור להיות האלטרנטיבה העיקרית לכבישים. מערך הרכבות הקלות שנבנה במקביל אמור להשלים אותו, ויציע כיסוי מוגבל יותר ונסיעה איטית יותר. למרות שבמקור אמור היה להתחיל לפעול ב-2030, כעת מדובר על פתיחת השלב הראשון רק ב-2037, והשני - ב-2042. לפי הדוח גם המועדים האלה נמצאים בספק גדול.
על פי מחקר של משרד התחבורה, נתיבי איילון ונת"ע שקדם לאישור הפרויקט, "הקיבולות הגבוהות, מהירות הנסיעה, הטכנולוגיה המתקדמת והפרדת הדרך המוחלטת הופכים את מערכת המטרו לפתרון היחיד שיכול לספק רמה גבוהה של נגישות וניידות לכלל האוכלוסייה, תוך עמידה ביעדי מערכת התחבורה כפי שנקבעו בתכנית האסטרטגית".
אבל בזמן שמשרד הביטחון ידע להיערך מראש לאיומים בתחומו, עם מערכת החץ ומערכת כיפת ברזל שפותחה בזמן שיא, משרד התחבורה לא ממש מנהל את פרויקט הדגל שלו למרות קריסה הכבישים. הפרויקט שאמור לעלות 150 מיליארד שקל, אבל גם לאחר התאמות אינפלציוניות מגיע כבר ל-177 מיליארד שקל, והמבקר מתריע שכבר עכשיו מסתמנת חריגה תקציבית של 10 מיליארד שקל, ועלות של 187 מיליארד שקל לפחות.
המבקר אנגלמן על הכשלים במטרו
"דוח הביקורת מהווה תמרור אזהרה ומצביע על ליקויים חמורים כבר עתה. כך, אחד הכשלים המרכזיים לעת הזו הוא העדר גורם מתכלל", מציין המבקר, כאשר מאז אושר הפרויקט משמשת מירי רגב כשרת התחבורה בשלוש מתוך חמש השנים שעברו. למרות הממצאים החמורים נמנע אנגלמן כהרגלו מלציין את שמה של רגב, ורק מאשים את "משרד התחבורה" בכשלים.
רשות המטרו שהוקמה בשנת 2021 לניהול הפרויקט מעסיקה רק 5 עובדים. מנהל רשות המטרו עוזי יצחקי שגויס על-ידי משרד התחבורה רק לאחר שלוש שנים ממועד הקמת ועדת האיתור, כיהן בתפקידו חודשים בודדים בלבד, עד שהתייאש מהעבודה מול רגב ומנכ"ל משרדה משה בן זקן והתפטר. יצחקי שימש בעבר כמנכ"ל משרד התחבורה וכיו"ר חברת נמלי ישראל, מכיר היטב את המערכת הממשלתית ונושאי תשתיתיות, והיה מינוי קלאסי לתפקיד. אנגלמן קובע כי הדבר פוגע באופן משמעותי בניהול הפרויקט.
בנוסף, נת"ע, משרד התחבורה ורשות המטרו טרם השלימו את ההיערכות לקליטה של עד 16 אלף מומחים ועובדים זרים הנדרשים לפרויקט. זאת בנוסך למחסור של 4,500 מהנדסים ישראלים והשאלה אם חברות זרות בכלל יתמודדו על ביצוע הפרויקט לאור מגמות החרם על ישראל מאז פרוץ המלחמה בעזה. עלו גם פערים בהיערכות לקליטת המכונות והציוד ההנדסי. טרם גובשה תוכנית להסדרת העומס החריג הצפוי כשאלפי משאיות ינועו בגוש דן לצורך העבודות. כל אלו עלולים לגרום לעיכובי לו"ז משמעותיים. גם קידוחי ההכנה לפרויקט מתנהלים באיחור.
בעיה דרמטית לא פחות היא היעדר מימון. במקור תוכנן ש-50% מהתקציב יגיע מהמדינה ו-50% מהציבור בדמות הטלי השבחה על דירות ונכסים מסחריים שערכם אמור לעלות בזכות הפרויקט. אולם המבקר מתריע כי ישנם שלושה סיכונים כספיים מהותיים: פערים בהיקף של מיליארדי שקל באומדן הפרויקט לעומת התקציב המאושר. זאת בנוסף לקיטון מסתמן בהכנסות הייעודיות ממיסי ההשבחה ואחרות המהוות 50% ממקורות הפרויקט, וגם פערים במימון הממשלתי לתקופת הביניים עד לגביית ההכנסות הייעודיות. רק הסעיף הזה שווה עשרות מיליארד שקלים, שעה שמשרד האוצר טרם הציג לממשלה מתווה בנושא.
משרד התחבורה לא מתמודד עם המחסור הצפוי בארץ בציוד הנדסי, בניהול עומסי התנועה שהוא ייצור, ובצורך הדחוף להקים עבורו מרכזים לוגיסטיים שיקטינו את הצורך בתנועת משאיות שיחמירו את עומסי התנועה. בדוח בנושא לוגיסטיקה שנערך עבור נת"ע הומלץ לשלב מרכזים לוגיסטיים בפרויקט המטרו, ואף הומלץ על תשעה אתרים אפשריים, שמהם נפסלו ארבעה וטרם הושלמה בחינתם של האתרים האחרים.
אם לא יקומו מרכזים לוגיסטיים ייתכן שההובלות לאתרי הפרויקט יבוצעו בכל שעות היממה. גם אישור רשת תחנות אספקת החשמל הדרושה לפרויקט שידרוש 320 מגה וואט, כ-2% מייצור החשמל בארץ, מתנהלת בעצלתיים.
אחרי 29 שנות פעילות של נת"ע, שהקימה ומנהלת את הרכבות הקלות, המדינה טרם חתמה איתה על הסכם מסגרת.
המבקר אנגלמן מסכם: "מיזם המטרו הוא פרויקט לאומי ולכן הוא מחייב התייחסות מיוחדת של כלל משרדי הממשלה הנוגעים לעניין. הפרויקט גם מחייב תיאום מרבי וגיוס משאבים וקשב ניהולי ממגוון גופים במשק. על שרת התחבורה, שר האוצר והגופים האחראים על הפרויקט לפעול באופן מיידי לתיקון הליקויים ולייעל את העבודה על פרויקט המטרו, עבור תושבי גוש דן וכלל אזרחי ישראל".
במשרד התחבורה, שנמנע עד הרגע האחרון מלהגיב על הדו"ח, טוענים כי הוא אינו רלוונטי. "הדוח משקף תהליך ביקורתי חשוב, המלווה פרויקט רחב היקף ומורכב, המתקדם לאורך זמן ובשלבים מדורגים. מאז תחילת עבודת הביקורת חלו שינויים והתפתחויות מהותיות בקידום היערכות המדינה לפרויקט המטרו. במסגרת זו פועל משרד התחבורה, בשיתוף משרד האוצר, רשות המטרו, חברת נת"ע, משרדי ממשלה נוספים, רשויות מקומיות וגורמי מקצוע, לגיבוש והטמעה של תשתית תכנונית, רגולטורית וארגונית מותאמת להיקפו ולמורכבותו של הפרויקט.
"המשרד פועל מתוך הכרה באחריות הציבורית הנלווית לניהול פרויקט בהיקף לאומי, ומקדיש תשומת לב מתמשכת לחיזוק מנגנוני התיאום הבין-משרדי, הניהול והבקרה, וכן לפיתוח מענים מערכתיים לאתגרים הנדסיים, תפעוליים ותקציביים המתעוררים לאורך קידום המיזם.
"משרד התחבורה יבחן את ממצאי הדוח והמלצותיו לגופם, וימשיך לפעול לעדכון ושיפור תהליכי העבודה, בשקיפות ובשיתוף פעולה עם כלל הגורמים הרלוונטיים, במטרה לאפשר קידום מבוקר ואחראי של פרויקט המטרו ולבסס מערכת תחבורה ציבורית מתקדמת וברת-קיימא לטובת הציבור והמשק בישראל".
גם בנת"ע שבאחריות משרד התחבורה נוקטים בקו דומה: מכבדים את המבקר, אבל טוענים שהדו"ח כבר אינו רלוונטי. "נת"ע מברכת על דו"ח מבקר המדינה ורואה בו כלי חשוב לשיפור ולבקרה.
"מאז החלה כתיבתו (לפני כשנה וחצי), חלה התקדמות משמעותית בהערכות החברה להקמת המטרו, תוך שיתוף פעולה הדוק עם משרדי התחבורה והאוצר, רשויות ממשלתיות, רשויות מקומיות, וכלל הגורמים השותפים לפרויקט. לאחרונה יצאה נת"ע במכרזי ענק חסרי תקדים (65 מיליארד שקל) לכריית המנהרות, מהלך שצפוי להביא לישראל את מיטב חברות התשתית בעולם, על ניסיונם ציודם ואנשיהם.
"פרויקט המטרו הוא פרויקט התשתיות הגדול והמורכב בישראל, ונת"ע פועלת לגיוס מיטב הטכנולוגיות המתקדמות על מנת להתמודד עם אתגריו הרבים, וזאת במטרה להקים רשת מטרו חדשנית בטוחה ואמינה. נת"ע מודעת לגודל האחריות המוטלת עליה".
ממשרד האוצר נמסר: "אין פער בתקציב פרויקט המטרו, ולא מוכר צפי לקיטון בהכנסות המיועדות לו. תקציב פרויקט המטרו עומד על 150 מיליארד שקלים במחירי 2021, והגידול בו נובע כתוצאה מעלייה במדדי המחירים, אשר היתה צפוייה ומתוכננת ובאה לידי ביטוי בחוק. העבודה על גישור בין ההכנסות להוצאות התקציבים נעשית בימים אלו בהתאם ללוחות הזמנים בה היתה אמורה להיעשות".