יש הטוענים כי טנדרונים הם כלי הרכב הכי פחות סקסיים בעולם המודרני, וקשה לנו להתווכח עם קביעה זו. מצד שני אפשר לראות בהם רואה בהם אופטימיזציה של גישת No Bullshit הנדירה בימינו. גישה זו עומדת בניגוד מוחלט לאופנת הקרוסאוברים מודרניים המתהדרים בנוצות טווס וקוסטמטיקה, הבאה על חשבון נוחות ושימושיות.
תצורת טנדרון מפיקה מקסימום מרחב ושימושיות, מתוך מינימום של גודל ומשקל עצמי. המרכב הקובייתי והמנועים הצנועים מעניקים שילוב נהדר של משפחתיות ועבודה. במשך השבוע הם משמשים כאמצעי ייצור לטכנאים ובעלי מלאכה, בסופ"ש הם יכולים להסיע משפחה עם קורקינטים ואופניים, צידנית מזון, אוהל ומזרונים. זה מדליק, שלא לדבר על האופציה לבנות באחורי הטנדרון מיני-מוטורהום עם מיטה זוגית, מטבחון ומים זורמים.
הטנדרונים הם מוצר אירופאי מובהק שנועד להובלת סחורות בסימטאות הצפופות של פריז ורומא, שבהן קשה לתמרון עם וואן בגודל מלא. הניצנים הראשונים הופיעו כמרכבים מוגבהים של סופר-מיני עתיקות כמו רנו 4 או 5, פיאט אונו או סיטרואן ויזה. מקובל לחשוב שטנדרוני הפנאי הראשונים היו רנו קנגו וסיטרואן ברלינגו שהוצגו ב-1996; האמת היא ש'סימקה' הציגה כבר ב-1977 את ה-Matra Rancho שהתבסס על סימקה 1100 המשמימה. הראנצ'ו עוצב כרכב פנאי-שטח מדליק ביותר, והיה יכול להשתלב בקלות באופנת הקרוסאוברים המודרנית.
מאז ועד היום שולטים האירופאים בקטגוריה בעוד היפנים וקוריאנים אינם נוכחים כאן (טויוטה סיטי הנמכר אצלנו הוא בעצם, תאום-מדבקה של ברלינגו). לאחרונה נחת כאן טנדרון סיני ראשון, עם 6 מקומות, מקסוס eDeliver 5 combi ב-205 אלף שקלים. עם הנעה חשמלית בלבד הוא פונה עדיין לנתח שוק מצומצם, אבל מכניס רגל בדלת.
טנדרוני המבחן הגיעו אלינו בגרסת 5 מושבים קצרה. מחירו של פיאט דובלו "קומבי-5" הוזל לאחרונה ל-170 אלף שקלים, מחיר שהופך אותו לטנדרון הזול ביותר בשוק הישראלי. מחירו הקודם היה 185 אלף שקלים בגרסה הזו וההוזלה התאפשרה בעזרת צימצום האחריות מ-5 שנים ו-250 אלף ק"מ ל-3 שנים ו-100 אלף המקובלים בקטגוריה, ו'מאמץ שיווקי אסטרטגי' מצד היצרן והיבואן סמלת. בנוסף לקומבי-5 שאורכו 4.40 מטרים, דובלו משווק גם בגרסת קומבי-7 מוארכת עם 7 מושבים (4.75 מטרים, 190 אלף שקלים), ו-MAXI בעל 3 מושבים קדמיים ומשטח העמסה גדול מאחור (169 אלף שקלים). פיאט דובלו מייצג כאן את משפחת טנדרוני 'סטלנטיס' ובהם מלך הקטגוריה סיטרואן ברלינגו, טויוטה פרואייס סיטי ואופל קומבו. בארץ נמכר גם פולקסוואגן קאדי ובקרוב תושלם המהפיכה הצרפתית עם תחילת שיווקו של פיג'ו ריפטר. דגמי סטלנטיס כמעט זהים זה לזה, למעט קוסמטיקות קלות בחרטומים וביחידות התאורה, ומפרטי איבזור מגוונים.
לאחר הפסקת שיווק של כשלוש שנים חוזר אלינו רנו קנגו עדכני בגרסת Evolution עם 5 מושבים באורך 4.48 מטרים, מחירו 178 אלף שקלים. בזמנו זכה הקנגו לפופולריות גדולה בישראל, אם כי לא הגיע להיקף המכירות של הברלינגו. לאחר הוזלת המחירים של הדובלו, הקנגו יקר מהפיאט בכ-8,000 שקלים. שאלת השאלות היא, מה מתחבא מאחורי פער המחירים? איזה טנדרון ניקח לשבוע עבודה, עם איזה נעדיף לטייל בסופ"ש?
עיצוב: כל הטנדרונים סובלים מפיצול אישיות עיצובי; מלפנים יש חרטום מעוצב המנסה לשמור על ה-DNA העיצובי של היצרן, מאחור מחוברת קופסה רבועה וסתמית למדי. רנו קנגו שומר על החזית המשפחתית עם שפע כונסי אוויר (לחשוב שיש בפנים מנוע 8V הזקוק נואשות לאוורור), וסמל רנו המתנוסס במרכז החרטום. יחידות התאורה מודרניות, הכל בסדר. חרטומו של פיאט דובלו פחות מוחצן, עם לוגוFIAT ענקי המסביר מי עומד מאחורי הדובלו. בצבע ירוק-בקבוק מתכתי הוא נאה לעין.
במבט צד ניתן להבחין בצללית רבועה וזקורה של הפיאט, זו של הרנו קצת יותר מלוכסנת ואירודינמית. שניהם נועלים צמיגי 205/60R16 צנועים, המסייעים לשמור על חיסכון בדלק ונוחות נסיעה. לרנו חישוקי סגסוגת, הפיאט מסתפק בחישוקי ברזל בסיסיים וכיסויי פלסטיק. ישבני הטנדרונים כמעט זהים; שניהם קובייתיים, דלת אחורית הנפתחת בשתי כנפיים אנכיות (זה נוח לפריקה וטעינה, אבל מצמצם את התצפית לאחור), יחידות תאורה צנועות, C'est tout.
תא נוסעים: התמונה משתנה כאשר אנו נכנסים פנימה. מרווח המחייה במושבים הקדמיים של פיאט טוב מאוד, כיסא הנהג מתכוונן גם לגובה, ההגה מתכוונן לגובה ולעומק. קל למצוא תנוחת נהיגה טובה אבל מהר מאוד אתה מתחיל להרגיש בחסרונה של קונסולה מרכזית, בהיעדרה אינך מוצא מקום להניח את מרפק יד ימין. הפלסטיקה פשוטה ונוקשה למגע - זה יכול היה להתקבל ברכב עבודה זול, אבל לא מתאים למכונית העולה בכל זאת, 170 אלף שקלים. התחושה הכללית זולה, וגלגל ההגה אינו נותן תחושה טובה. חסרו מחזיקי כוסות טובים (יש שניים בלוח המחוונים אבל מיקומם מוזר, והם קטנים מדי). אפילו חלונות אחוריים רגילים לא מצאנו בדובלו, הוא מסתפק בחלונות הנפתחים על ציר אנכי, כמו פעם. מדפים מתקפלים בגב המושבים הקדמיים ישמחו ילדים היושבים מאחור.
נציין לטובה מדף איחסון גדול הצמוד לתקרה, שימושי ביותר. יש מסך מולטימדיה 10 אינץ' המוכר לכל מי שנהג בפיג'ו בשנים האחרונות. לוח המחוונים של הנהג קטן ופשטני ביותר. ניכר מאמץ למודרניזציה עם בורר הילוכים חשמלי ומתג לבחירת סגנון הנהיגה. יש שתי מגירות כפפות, התחתונה קטנה. שמחנו למצוא מתגים פיזיים להפעלת המזגן ומערכת הצליל, אבל הם לא נעימים לתפעול.
תאי האיחסון בדלתות סבירים ויש תא אחסון נרחב מעל גלגל ההגה, אבל אין בו שקעי טעינה (הנמצאים בתא המקביל בקנגו). ההתנעה מתבצעת עם מפתח פשוט; זה לכאורה פריט תפנוקים אבל כאשר אתה צריך להתניע 26 פעמים ביום עבודה, תדע להעריך את מתג ההתנעה של הרנו. על כל אלה יכולתי לוותר אבל כאשר דורית גילתה שאין לה מראת איפור, אוהו, זה כבר היה יותר מדי.
המושבים האחוריים בפיאט צפופים למדי, וזווית המשענת כמעט אנכית. ניתן לשפר את המצב על ידי פירוק מחיצת המתכת של תא המטען אבל גם אז, המשענת לא יורדת לאחור במידה מספקת. כאמור, החלונות האחוריים אינם נפתחים ואין מאחור יציאות מזגן או שקעי טעינה. רמת האיבזור מעידה על חיסכון יתר באיבזור ובטיב החומרים, חיסכון המצמצם את אטרקטיביות הדובלו כרכב משפחתי כפי שיכול היה להיות.
אי אפשר להגדיר את הקנגו כ'פרימיום' אבל תא הנוסעים שלו משופר ביותר, בהשוואה לפיאט המינימליסטי. לוח המחוונים הצרפתי מושקע ומעובד יותר, יש בו חומרים טובים כולל לוח מתכת מוברש וריפודי בד המעניקים תחושת איכות. מתגי המזגן גדולים ונעימים להפעלה, יש מפתח חכם ובמדף מעל ההגה מצאנו שני תאי איחסון גדולים, כולל שני שקעי טעינה. מסך המולטימדיה 8 אינץ' קטן יותר מאשר בפיאט, אבל לנהג הקנגו יש לוח מחוונים צבעוני ומפורט יותר. גם בקנגו יש תנוחת ישיבה גבוהה עם מרחב פנימי גדול מאוד, מושביו רחבים ומרופדים טוב יותר. גם כאן מצאנו מדף תקרה רחב ושימושי מאוד. יושבי המושב האחורי בקנגו נהנים ממושבים נוחים יחסית, וממרווח ברכיים טוב יותר - כאן נמצאים חלק מ-8 הסנטימטרים בהם הוא ארוך מהפיאט. הקנגו מציע מאחור יציאת מזגן ושני שקעי טעינה, המשלימים את עליונותו כרכב לשימוש משפחתי. לשני טנדרוני המבחן יש אנדרואיד אוטו ואפל קארפליי אלחוטיים.
אנו חייבים לציין כי הפער אותו מצאנו ברמות הגימור והאיבזור גדול בהרבה מהמקובל במבחני דרכים שאנו רגילים לערוך. שני הטנדרונים אינם מבריקים בעידן בו הסינים מפציצים ברמות איבזור וגינדור, אבל ניכרת כאן עליונות משמעותית של הקנגו על פני הפיאט. הפער נובע משיקולי מחיר אבל גם מהעובדה שהרנו מיובא לארץ ברישוי רכב פרטי, בעוד הפיאט מגיע בקטגוריית N1 (רכב מסחרי קל). עוד נציין כי בשתי המכוניות יש דלתות אחוריות הנפתחות על מסילה. זה נוח לשימוש במקומות צפופים, אבל הפתיחה והסגירה עלולות להיות קשות לילדים רכים.
תא מטען: ככל שהמושבים הקדמיים חשובים לאיכות החיים של הנהג והנוסע, את יעילות העבודה של טנדרון קובע ארגז המטען. הארגזים דומים מאוד זה לזה: שתי דלתות אנכיות ננעלות, הימנית צרה והשמאלית רחבה יותר. סף ההטענה נמוך, המושבים האחוריים מתקפלים ליצירת מרחב ענקי להעמסת ציוד, התקנת מגירות, גנרטור או כלי עבודה.
הקנגו ארוך מהפיאט ב-8 סנטימטרים, אבל נראה שרובם מרוכזים בקדמת הרכב. הדובלו גבוה יותר ב-8 ס"מ, יש לו בסיס גלגלים ארוך ב-7 סנטימטרים ולא פחות חשוב, כושר העמסה של 802 קילוגרם מול 512 בלבד בקנגו. את הפער ניתן להסביר ברישוי 1N של הפיאט, ובמשקלו העצמי של הרנו, 105 קילוגרם יותר מהפיאט. נפח ההטענה של הדובלו גדול יותר בתצורת 5 מושבים, ארגז הקנגו גדול יותר בתצורת 2 מושבים (השורה השנייה מקופלת). בשני ארגזי המטען יש טבעות לעיגון ציוד, מדפים קשיחים שניתן להגביה ולהנמיך, בקנגו מצאנו שקע 12 וולט שימושי. לשני הטנדרונים יש גלגלים חלופיים בגודל מלא, נדיר בימינו.
מנוע, תצרוכת דלק: רוב הטנדרונים נמכרים באירופה עם מנועי טורבו דיזל אבל שם מוצעות גם גרסאות חשמליות או בנזין. אלינו מגיעים רק הטורבו דיזל הצנועים, שאינם מתיימרים להעניק ביצועים לוהטים. עם 130 כ"ס לפיאט ו-115 לרנו הטנדרונים מתמודדים היטב בנסיעה עירונית ושומרים לא רע על קצב תנועה בינעירוני. הזינוק הראשוני נחרץ, אבל בהמשך הדרך הם מאבדים נשימה. מיאוץ 0-100 נמשך בקנגו 13.2 שניות בעוד הדובלו מגלח כמה שברירי שנייה, לכ-12.7 שניות. במהלך המבחן גילינו יתרון כוח עקבי של הדובלו בזינוק מעמידה ובתאוצות ביניים, אבל הפערים אינם גדולים - שניהם לוקחים את הזמן בתאוצה, עליות ועקיפות בין עירוניות.
בנהיגה רגועה המנועים שקטים יחסית אבל תחת תאוצה חודר פנימה צליל מנוע מחוספס. הבידוד האקוסטי של רנו מעמעם את הרעש טוב יותר אבל עדיין, זה לא רחש בנזין ובוודאי לא דממת חשמל. תיבת 8 ההילוכים של פיאט אוטומטית פלאנטרית, בעוד הרנו חמוש בתיבה רובוטית בעלת 7 הילוכים. לשימוש עירוני אינטנסיבי הייתי מעדיף את הפלאנטרית של פיאט. הדובלו מציע גם תפעול הילוכים ידני, בעזרת מנופים מאחורי ההגה. לסיכום, ביצועי המנוע של הפיאט קצת יותר טובים, הנסיעה יותר שקטה ברנו. הקנגו היה יותר חסכוני, 16.5 ק"מ לליטר בזמן המבחן. הדובלו השיג רק 15.9 קמ"ל, זה לא פער משמעותי.
נוחות והתנהגות כביש: נוחות הנסיעה בדובלו טובה, הודות למתלים רכים וצמיגים צרים בחתך 60, המסייעים בספיגת מהמורות וגדודיות. הוא מתמודד היטב במפגעים עירוניים, זו סביבת העבודה הטבעית שלו. הקנגו עוד יותר נינוח על מהמורות ושברי אספלט ובעיקר, הוא שקט יותר במעבר פגעי אספלט. ניתן לשער שצמיגי קונטיננטל של הקנגו מסייעים בנוחות הנסיעה, בהשוואה לצמיגי NEXEN אותם נעל הפיאט. שני הטנדרונים נוחים לנסיעה יותר מהרבה קרוסאוברים מודרניים, בעלי מתלים וצמיגים ספורטיביים ונוקשים מדי.
הטנדרונים אינם נרתעים מכביש מתפתל - בנהיגה מהירה נוטים מרכביהם על צידם, זה קצת מוזר אם כי לא ממש מטריד. היגוי הרנו יותר כבד ומתקשר, לפיאט יש הגה קל מאוד. הפיאט פחות מדויק וישיר בפניות הדוקות אבל הוא נוח יותר בנהיגה עירונית, המחייבת הידחקות לחניות צפופות ומעברים צרים. עם מרווח גחון של כ-16 סנטימטרים הם לא רכבי שטח, למרות שבעבר נפוצו שמועות על קיבוצניקים שצלחו איתם את הקשוחים במשעולי הנגב. לא ניסינו.
בטיחות: רנו קנגו זכה ל-4 כוכבים במבחן הריסוק האירופי, אבל בתקן 2021 הפחות מחמיר מהנוכחי. יש לו 6 כריות אוויר, בלימת חירום אוטונומית, שמירת נתיב, התרעת עייפות נהג, אור גבוה אוטומטי, חיישני חנייה היקפיים ומצלמת רוורס. בקרת השיוט לא אדפטיבית. גם פיאט דובלו קיבל 4 כוכבים במבחן הריסוק ב-2025 ויש לו 6 כריות אוויר, בלימה אוטונומית עם זיהוי הולכי רגל, שמירת נתיב. גם כאן, בקרת השיוט לא אדפטיבית. זה שיפור גדול מהבטיחות בקטגוריה בעבר, אבל הפער רק הצטמצם ולא נסגר: שניהם מצוידים פחות ובטוחים פחות מקרוסאוברים בגודל הזה.
השורה התחתונה: בטווח המחירים בין 170 ל-178 אלף שקלים אפשר למצוא קרוסאוברים מגונדרים ומרשימים יותר מהטנדרונים, מאובזרים ומעודנים הרבה יותר, ומאיצים ל-100 קמ"ש בעדיפות מוחצת. אבל שום משפחתית או קרוסאובר לא יכולים לדחוס ל-4.5 מטרים את השימושיות הגבוהה של הטנדרונים כרכבי עבודה יעילים, או כמכוניות משפחתיות המאפשרות להעמיס מאחור חצי בית. עבור מי שמתכוון לעשות בטנדרון שימוש משפחתי (או להסיע עובדים שאיכות החיים שלהם חשובה לו), רנו קנגו הוא הבחירה הנכונה. הוא נוח ונעים יותר לנסיעה ורמת האיבזור והעידון שלו גבוהות במידה משמעותית. יתרונות הקנגו כרכב משפחתי מצדיקים בקלות את פער 8,000 השקלים בינו לבין הדובלו.
הדובלו נותן תחושה זולה יותר ונסיעתו פחות מעודנת, אבל יש לו יתרונות עבור מי שמחפש רכב עבודה יעיל ונגיש ביותר - הוא זול יותר בקנייה ובשווי שימוש, יש לו כושר העמסה גדול משמעותית, והמנוע שלו חזק יותר. עבור מי שמחפש רכב עבודה טהור, הפיאט עשוי להיות בחירה ראוייה.