בכל העולם מדברים פוליטיקאים על מאבק ביוקר המחייה, גם אצלנו. מעטים עושים משהו אפקטיבי בנדון.
בבריטניה נכנסה ב-2 בפברואר לתוקף תקנה ממשלתית שנועדה לסייע לנהגים למצוא את תחנות הדלק הזולות ביותר. גם בבריטניה יודעים שהממשלה לא תמיד שולטת במחירי הבנזין והסולר, שמושפעים ממחירי נפט הלא יציבים בעולם, ומהמסים הכבדים שגם הבריטים משלמים. אבל הממשלה הבריטית מצאה דרך לעודד תחרות בין הרשתות והתחנות.
לפי התקנה תחנות דלק ברחבי בריטניה חייבות לעדכן במאגר דיגיטלי מיוחד את מחירי הדלק אצלן ולעדכן בתוך 30 דקות כל שינוי במחיר. לדווח על כל שינוי במחיר הדלק. זאת כחלק מיוזמת Fuel Finder הממשלתית.
על מנת לגשת למידע נהגים יכולים להיכנס לאתר שמציג את המחירים על גבי מפה באזור שבו ייבחרו, או להתעדכן מאפליקציות שמיהרו להתארגן להציג לנהגים את המידע.
שר האנרגיה הבריטי, מרטין מקלוסקי, אמר כי התוכנית "תגביר את התחרות וצפויה לגרום למשפחות עובדות לחסוך כ-40 ליש"ט בשנה בתחנות הדלק".
גם מועדון הנהגים הבריטי, ה-RAC, הביע תמיכה: "תחילת המסע למחירי דלק זולים יותר ברחבי בריטניה".
דווקא בישראל, אומת הסטארט אפ, נהגים עדיין לא זוכים לקבל מידע כזה בזמן אמת. משרד האנרגיה אמנם מפקח על מחירי הדלק, אבל רק על בנזין 95 אוקטן, ולא על סולר, בנזין 98 אוקטן וחשמל בעמדות הטעינה הציבוריות שמשרתות כבר 215 אלף נהגי רכב חשמלי בארץ. בעבר פעל בארץ אתר פרטי דומה, פול טנק, שנשען על דיווחי נהגים, ולא הקיף את כל התחנות.
אז אולי לצד פיקוח אפשר להרים מאגר מקומי כזה, שייצור תחרות על ההנחות על 95 אוקטן, ויאפשר לנהגים למצוא דלקים אחרים בזול, בעיקר חשמל, תחום שסובל מפערי מחירי גדולים? אחרי דוח ביקורת חריף של מבקר המדינה על משק האנרגיה במלחמה, אולי שר האנרגיה אלי כהן ינער את המשרד ויעשה משהו בשביל הנהגים בישראל?