בחודש אוקטובר 2015 יצא נהג חלוקה מהמחסן במושב מצליח לכיוון לקוח ברחובות כשהוא נוהג במשאית עמוסה במשטחי בקבוקי בירה. במהלך הנסיעה בצומת רמלה פנה הנהג שמאלה ושמע רעש חזק של נפילה מארגז המשאית. בהמשך החל הגה המשאית למשוך ימינה ונוזלי בירה רבים החלו להישפך מהרכב אל הכביש.
הנהג עצר בצד הדרך כשהמנוע פועל ועלה לארגז במטרה לסדר ולאזן את המטען כדי למנוע מפגע תעבורתי ולהמשיך בנסיעה. במהלך הניסיון להרים את המשטח ולהחזירו למקומו נפגע הנהג בכתפו השמאלית ופרק אותה.
חברת הביטוח הכשרה הכחישה את חובתה לפצות את נהג המשאית בטענה כי אירוע אינו מהווה תאונת דרכים לפי החוק. לטענתה לא הוכח קשר בין סידור הארגזים לבין בטיחות הנסיעה והמצב היה מוגמר כך שהנהג יכול היה להמשיך בנסיעתו ליעד ללא צורך בעצירה ובטיפול במטען.
עורכת דינו של הנהג, אלה ישראלוב פילוסוף, שמשרדה ממתחה בתביעות בגין נזקי גוף, טענה כי מדובר ב"תיקון דרך" הכרחי שנועד להסיר סיכון תעבורתי פתאומי שנוצר במהלך הנסיעה ולכן פריקת הכתף נגרמה מתאונת דרכים.
11 שנים אחרי האירוע קיבל בית משפט השלום ברמלה את התביעה וקבע כי האירוע הוא אכן תאונת דרכים כהגדרתה בחוק. השופטת קרן אביסרור קבעה כי התקיים מבחן הזמן מאחר שהטיפול נעשה בסמיכות לנסיעה ומבחן המיקום, שכן האירוע התרחש בדרך. עוד נקבע כי הטיפול היה חיוני להמשך הנסיעה בשל חוסר האיזון בהיגוי והסיכון שיצרו הנוזלים שנשפכו על הכביש. בית המשפט הדגיש כי נהג משאית מחויב לעצור במצב כזה כדי למנוע סיכון ליתר המשתמשים בדרך.
בעקבות התאונה נקבעה לנהג נכות אורתופדית לצמיתות בשיעור 15% בשל פריקת כתף חוזרת, ופסק לטובת הנהג המשאית פיצוי כספי בסך של 897 אלף שקלים לאחר ניכוי תשלומי המוסד לביטוח לאומי. בנוסף נפסקו הוצאות משפט בסך של 5,000 שקלים ושכר טרחת עורכת דינו.