מה שהיה עד לאחרונה קו אוטובוס בסופי שבוע לתל אביב, הפך השבוע לסמל של מאבק פוליטי וחברתי ביהוד-מונוסון. בישיבת מועצת העיר שנערכה לאחרונה הועלתה להצבעה בקשה לאשר תקציב למימון חלקו של היישוב בהפעלת מיזם נעים בסופ"ש בשנת 2026. ההצעה נפלה על חודו של קול.
המיזם נועד לתת מענה לבני נוער, חיילים וצעירים שאין ברשותם רכב פרטי ומבקשים להגיע למוקדי בילוי בסופי שבוע ובחגים כאשר התחבורה הציבורית הממשלתית מושבתת מטעמים פוליטיים. הוא פעל לסירוגין בתקופת כהונתה של ראשת העיר לשעבר יעלה מקליס, וחודש באמצע אוגוסט 2025. עד סוף אותה שנה נספרו 1,816 נוסעים שעלו וירדו בתחנות שבכניסות לעיר.
כדי להמשיך את ההפעלה ב-2026 נדרשה העירייה לאשר תקציב בהיקף של 168 אלף שקלים. במועצה הובהר כי מדובר בחלקה היחסי של יהוד-מונוסון בקו משותף לתל אביב, יפו ושוהם, כאשר עיריית תל אביב נושאת ב-75% מהעלות.
סגן ומ"מ ראש העיר, שמואל רוטמן, הציג בדיון קו תקיף בעד המיזם וטען כי מדובר בשאלה של בטיחות. לדבריו, השירות מאפשר לצעירים להימנע מנהיגה כשהם עייפים או לאחר שתיית אלכוהול. הוא הדגיש כי האוטובוס אינו נכנס לשכונות העיר אלא נוסע על כביש 461, ולכן אינו פוגע באורח החיים של הציבור הדתי.
יצוין כי בשנת 2024 נהרגו 459 בני אדם בתאונות דרכים קטלניות. מתוכם, 389 היו בגילי 25 עד 65, קבוצת גיל שמרבית חבריה עשויים להיעזר בתחבורה ציבורית במקום לעלות על ההגה אחרי בילוי ושתייה.
ראש העיר אמנון סעד הצטרף לעמדתו והבהיר כי לא ניתן לשפוט את הצלחת הקו על סמך תקופה קצרה שכללה חורף ומלחמה. לדבריו, יש לבחון את הנתונים לאורך שנה קלנדרית מלאה. סעד הזכיר כי העירייה ממילא מממנת פעילויות בשבת, ובהן אגודות ספורט ואירועי שבת תרבות.
מנגד, חברי המועצה שהתנגדו להצעה טענו כי הפעלת תחבורה ציבורית בשבת במימון עירוני מהווה חילול שבת ופגיעה בסטטוס קוו. לטענתם, היקף השימוש אינו מצדיק את ההשקעה, ואין הוכחה כי תחבורה ציבורית בסופי שבוע מצמצמת תופעות של סמים, אלימות או תאונות דרכים.
ברגע ההכרעה התברר עד כמה העיר חצויה. שבעה חברי מועצה הצביעו נגד ההצעה ושישה תמכו. בעד הצביעו הדר מימון, משה מגן, ויקטור ג'נח, יובב גוניקמן, שמואל רוטמן ואמנון סעד. נגד הצביעו חיים אפרגן, דוד חדד, ורדי בושרי, ברק עטרי, שימי בונפיל, דוד מזרחי וליאור גלבוע. בהיעדר רוב, התקציב לא אושר והקווים הופסקו.
גורם בכיר בעירייה לא הסתיר את מורת רוחו מהתוצאה. לדבריו, לא מדובר בסוגיה כספית אלא בהחלטה פוליטית. "168 אלף שקלים בשנה, כ-14 אלף שקלים בחודש, מתוך תקציב עירוני של 309 מיליון שקלים, זה סכום זניח", אמר. לטענתו, ביטול השירות עלול לפגוע בבטיחותם של צעירים וחיילים שמגיעים עייפים מהבסיס או מבקשים לבלות מבלי לנהוג.
אותו גורם מתח ביקורת חריפה גם על חברי מועצה שלדבריו מזוהים עם קו ליברלי. הוא ציין כי יעלה מקליס, שבתקופתה פעלה התחבורה הציבורית בשבת, לא נכחה בישיבה ושלחה את חבר סיעתה חיים אפרגן שהצביע נגד. גם ליאור גלבוע, המזוהה עם מצע ליברלי, התנגד להצעה.
בינתיים הקווים ירדו מהכביש, אך בעירייה מדווחים על פניות רבות מצד תושבים הקוראים להשיבם. "אני מקבל הרבה מחאות, הרבה מעבר למה שציפיתי", אמר הגורם. "אני מקווה שאם תהיה מחאה רחבה בעיר, נוכל להחזיר את השירות. כרגע זו תחושה לא פשוטה".
מדובר במכה למיזם שמובילה עיריית תל אביב. השירות החל לפעול לראשונה בסוף 2019 עם ארבע רשויות מקומיות בלבד, ומאז הוא צומח בהתמדה, כאשר הוא כולל כעת 12 רשויות: גבעתיים, הוד השרון, הרצליה, כפר סבא, מבשרת ציון, מודיעין-מכבים-רעות, קריית אונו, נס ציונה, רמת השרון, רעננה, שוהם ותל אביב. רמת גן מפעילה אוטובוסי שבת נפרדים.
אם ב-2021 נרשמו 25,100 נסיעות בנעים בסופ"ש, ב-2025 כבר עמד המספר לפי נתוני עיריית תל אביב על 44,209 ו-1,817,000 נוסעים סך הכל, עלייה של אחוז אחד לעומת 2024. השיא היה באוקטובר עם 219,586 משתמשים, בחודש החגים שבו מי שלא מחזיקים רכב פרטי או אינם נוהגים מקופחים עקב אי הפעלת התחבורה הציבורית בערבי החג של ראש השנה ושני ערבי החג בסוכות, מה שמגדיל מאוד את מספר ימי ההשבתה של התחבורה הציבורית הממשלתית