האם אזעקה היא עילה לביטול דוח מהירות או נסיעה באדום?

משטרת ישראל רשמה 26,366 דוחות תנועה מאז פרוץ המלחמה ועד ה-10 במרץ, חלקם בגין עבירות חמורות כחציית צמתים באור אדום ונהיגה במהירות חריגה. נהגים ושוטרים כאחד תוהים האם טענה בדבר הפרת החוק לצורך הגעה למרחב מוגן עשויה להניע את בית המשפט להקל בעונש. החוק מכיר ב"הגנת הצורך", אך לא בכל מקרה ומי שמצפה לסלחנות אוטומטית עשוי להתאכזב.

אתמול ניתנה החלטה בתיק נהג שנתפס נוסע ב-157 קמ"ש בכביש 1, שבו המהירות המותרת היא 90 קמ"ש, לאחר שהגיש בקשה לביטול פסילת רישיונו. הנהג העיד כי במהלך הנסיעה הופעלו שתי אזעקות שחייבו אותו לעצור בצד הדרך, וכי הגביר את המהירות בשל דחף פנימי להגיע למרחב מוגן. השופט פסק כי "המהירות המוגברת בה נסע אכן מסכנת לא רק אותו, אלא גם משתמשים אחרים בדרך. על כן צדק קצין המשטרה כאשר ראה בנהיגת המבקש במהירות זו כנהיגה המסכנת את ציבור המשתמשים בדרך. אציין כי למרות שמדובר בתקופה בה מוכרז מצב חירום בעורף עקב מבצע 'שאגת הארי', אין הדבר מצדיק נסיעה במהירות בה לכאורה נהג המבקש". עם זאת, השופט מצא לנכון לקצר את הפסילה המנהלית מ-30 ל-20 ימים, כאשר בהמשך בית המשפט יידרש לגזור את עונשו.

האם אפשר להסיק מהפסיקה הזאת גם על תיקים אחרים? שוחחנו עם עו"ד אלירן בלוטמן, מומחה לדיני תעבורה.

מה זו 'הגנת הצורך'?
סעיף 34 יא לחוק העונשין, קובע כי אדם לא יישא באחריות פלילית אם המעשה נדרש באופן מיידי להצלת חיים או רכוש, וזאת בנסיבות שבהן נשקפה סכנה מוחשית וחמורה ולא הייתה כל דרך חוקית אחרת להימנע מהעבירה.

האם נהג שחצה צומת באור אדום בזמן התרעה מוקדמת יכול להסתמך על הגנת הצורך?
הוראות פיקוד העורף קובעות כי בעת קבלת הנחיה מקדימה בזמן נסיעה, יש לנצל את הזמן לשיפור המיקום והתקרבות למרחב מוגן מיטבי, שאליו ניתן להיכנס בפרק הזמן העומד לרשות הנהג. בית המשפט יבחן את מיקום הצומת, את מידת קרבתו לבנייני מגורים שבהם ניתן להיכנס למקלט, וכמובן את השעה המדויקת שבה תועד הנהג מבצע את העבירה ביחס לזמן קבלת ההנחיה. בהנחה שמדובר ברמזור עירוני, הנהג יתקשה מאוד לשכנע את השופטים כי לא עמדה בפניו כל חלופה חוקית אחרת מלבד ביצוע העבירה. גם בדרכים בין עירוניות יבדוק בית המשפט האם בטווח סביר ממקום ביצוע העבירה היה קיים מרחב מוגן שהנהג יכול היה להגיע אליו. כך או אחרת, נטל ההוכחה מוטל על הנאשם, והוא כבד.

האם נהג שחצה צומת באור אדום בזמן אזעקה יכול לטעון להגנת הצורך?
נהג שחצה אור אדום בזמן אזעקה יתקשה מאוד להסתמך על הגנת הצורך. הגנה זו תעמוד רק כאשר לא הייתה כל דרך חוקית אחרת למנוע את הסכנה אך במקרה זה, חציית האור האדום עומדת בסתירה ישירה להוראות פיקוד העורף, הקובעות במפורש כי בעת אזעקה יש לעצור בשולי הכביש, לצאת מהרכב ולהיכנס למרחב מוגן סמוך, או להשתטח על הקרקע. הוראות אלה ידועות לכל נהג, מפורסמות מראש, ומספקות חלופה חוקית ברורה. סביר להניח כי בית המשפט יקבע שנהג שחצה אור אדום במקום לפעול לפי ההוראות לא עמד בתנאי הבסיסי של ההגנה - שלא הייתה כל דרך אחרת.

מה הסבירות שבית המשפט יקל בעונשו של נהג שנתפס נוהג במהירות מופרזת?
מדובר בהפעלת שיקול דעת שיפוטי ובהחלט ייתכן מצב בו שופט אחר יכריע אחרת.

מה הדין לגבי שימוש בטלפון נייד במהלך נהיגה?
החוק והערכאות המשפטיות קובעות כי אחיזה של מכשיר טלפון נייד בזמן נהיגה מגבשת עבירה פלילית לכל דבר, ללא צורך בהוכחת שימוש אקטיבי כמו שליחת הודעה או ביצוע שיחה. גם בעת שמיעת אזעקה, ובוודאי במקרה של קבלת התרעה שקטה, בית המשפט אינו מקבל הצדקה לוגית או חוקית להחזקת המכשיר ביד. המדיניות המשפטית רואה בעצם הניתוק של היד מההגה לטובת המכשיר פעולה אסורה המנוגדת לתקנות התעבורה.

‫האם שופט יכול להפחית גם נקודות במקרה והוא רוצה להקל בעונשו של נאשם? ‬‬
לשופט קיים שיקול דעת רחב להקל בעונש, אך סמכותו מוגבלת לרכיבים מסוימים בלבד. השופט רשאי להפחית משמעותית את גובה הקנס הכספי או לקצר את תקופת הפסילה המנהלית והפועל, במיוחד בנסיבות ביטחוניות חריגות המשיקות ל"הגנת הצורך". עם זאת, חשוב להדגיש כי לשופט אין כל סמכות חוקית להפחית או לבטל את נקודות משרד הרישוי. הנקודות הן סנקציה מנהלית אוטומטית הנגזרת מעצם ההרשעה בסעיף העבירה. הדרך היחידה להשפיע על צבירת הנקודות היא באמצעות הסדר טיעון המרת סעיף האישום לעבירה קלה יותר שאינה נושאת ניקוד, שכן ברגע שנקבעה הרשעה בסעיף המקורי, רישום הנקודות יבוצע במלואו ללא קשר למידת ההקלה ביתר רכיבי הענישה.

‫האם נהג שקיבל דו"ח בגין עבירת ברירת קנס ובוחר להישפט, חשוף להחמרה ברכיבי הענישה מעבר לקבוע בדו"ח המקורי?‬‬
הבחירה להישפט על עבירת "ברירת קנס" הופכת את הדו"ח להליך פלילי בבית משפט, שבו השופט אינו כבול לעונש המקורי. חוק סדר הדין הפלילי מעניק לשופט סמכות מלאה להחמיר בענישה אם הנאשם מורשע. החמרה זו עשויה להתבטא בהגדלת גובה הקנס מעבר לסכום המקורי, הטלת פסילת רישיון בפועל או על תנאי (גם אם לא הופיעו בדו"ח), ואף חיוב בהוצאות משפט. למעשה, החוק קובע כי במידה והנאשם נמצא אשם, הקנס שיוטל עליו לא יפחת מהקנס המקורי, אלא בנסיבות מיוחדות. לכן, הגשת בקשה להישפט ללא תשתית ראייתית מוצקה או ייצוג משפטי מהווה סיכון משמעותי להחמרת העונש הכולל, בעוד שמספר הנקודות יוותר ללא שינוי בהתאם להרשעה בסעיף העבירה.