בית משפט השלום בהרצליה קיבל בשבוע שעבר תביעה של מבוטח נגד חברת הביטוח הכשרה, וחייב אותה לשלם לו פיצוי מלא בסך 116 אלף שקל בגין גניבת רכבו.
מדובר ברכב שחנה לפני כ-3 שנים בשולי הכביש סמוך לנקודת החיבור שבין כביש 446 לכביש 4460 באזור יהודה ושומרון. בעל הרכב, שהמתין במקום לאדם שעובד עמו, טען כי יצא מהרכב כשהוא נעול, המנוע כבוי והשלט בכיסו, ועמד במרחק של כ-15 מטרים מהרכב כשגבו מופנה אליו בעת שהתרחשה הגניבה.
האיש פנה לחברת הביטוח על מנת לקבל פיצוי על הגניבה אך חברת הביטוח דחתה את דרישתו בהסתמך על דו"ח חוקר פרטי שהזמינה. חברת הביטוח ביססה את דחיית התביעה על שתי טענות מרכזיות: רשלנות והיעדר כיסוי טריטוריאלי.
לטענתה, הנהג הפר את "מבחן השליטה והפיקוח" בכך שהשאיר את הרכב מונע עם המפתח בתוך הסוויץ' וניתק עמו קשר עין, פעולה המפקיעה לשיטתה את תוקף הפוליסה. בנוסף, הכשרה טענה כי הגניבה אירעה בשטח A ובתחום הרשות הפלסטינית, אזור שלדבריה אינו מכוסה במסגרת הביטוח המקיף. החברה אף העלתה חששות לגבי אמינות גרסת המעורבים, בהתבסס על התרשמות החוקר מהתנהגות עורך הדין לאחר הגניבה.
מנגד, הנהג, עורך דין שייצג את עצמו בהליך המשפטי, טען כי הרכב כלל אינו מצויד במנגנון הנעה עם מפתח אלא בכפתור הנעה, וכי שני שלטי הרכב הוחזרו לחברת הביטוח כנדרש, מה שמוכיח כי השלט לא הושאר ברכב. באשר לטענה הטריטוריאלית, טען עורך הדין כי הפוליסה מכסה במפורש נזקים שאירעו באזור יהודה ושומרון, וכי אין החרגה חוקית לשטחי הרשות הפלסטינית בכיסוי העיקרי של הרכוש.
השופט בעז בן-אמתי קיבל את עמדת עורך הדין וקבע כי לא הוכחה רשלנות, שכן גרסת חברת הביטוח לגבי השארת המפתח ברכב הופרכה עובדתית והטענה שהמנוע הושאר פועל התבססה על השערה בלבד של החוקר ולא על ממצאים מוצקים. השופט הדגיש כי פוליסת ביטוח נועדה להגן על המבוטח גם במקרה של רשלנות רגילה, וכי כדי לשלול כיסוי נדרשת סטייה ניכרת מרמת הזהירות המלווה בפזיזות, דבר שלא התקיים במקרה זה.
באשר לסוגיית השטח הטריטוריאלי, פסק בית המשפט כי מאחר שאין חולק שהגניבה אירעה ביהודה ושומרון, הפוליסה מכסה את האובדן. השופט הסביר כי מבחינה גיאוגרפית שטחי הרשות הם חלק מיהודה ושומרון, וכי כאשר המבטחת רצתה להחריג את שטחי האוטונומיה בסעיפים אחרים, כמו בשירותי שמשות, היא עשתה זאת במפורש.
בסופו של יום, חויבה חברת הכשרה לשלם את מלוא שווי הרכב, בתוספת הוצאות משפט בסך 20 אלף שקל.
עו"ד ששי לב שמשרדו מתמחה בנזקי רכוש ובכללן בתביעות ביטוח מסביר כי "פסק הדין מציב גבול חשוב בפני חברות ביטוח המבקשות לדחות תביעות גניבת רכב באמצעות 'מבחן השליטה'. בית המשפט מבהיר כי ביטוח מקיף נועד להגן גם מפני טעויות אנוש, מחדלים ורשלנות רגילה של המבוטח. אחרת, כל חוסר זהירות נקודתי היה מאפשר למבטחת להתחמק מתשלום, מרוקן את הפוליסה מתוכן ומסכל את אחת ממטרותיו המרכזיות של הביטוח".
לדבריו, "הקביעה המרכזית היא ששלילת כיסוי ביטוחי מחייבת הוכחה של התנהגות חריגה בחומרתה: סטייה ממשית מרמת הזהירות הסבירה, לצד פזיזות או אי־אכפתיות מצד המבוטח. לכן, חשדות, מסקנות חוקר או הנחות בדבר רכב מונע אינם מספיקים ללא ראיות ממשיות וברורות. ההחלטה משמעותית במיוחד בעידן רכבים עם הנעה ללא מפתח, שבו טענות כמו "מפתח בסוויץ'" אינן תמיד מתאימות למציאות".
עו"ד ששי לב מסכם: "חשובה לא פחות היא הקביעה שהעובדה שהרכב נגנב בשטחי הרשות הפלסטינית אינה שוללת כשלעצמה כיסוי ביטוחי, כל עוד מדובר באזור יהודה ושומרון שנכלל בגבולות הפוליסה. כאשר חברת הביטוח יודעת להחריג שטחים מסוימים בלשון מפורשת, אין לקרוא לתוך הפוליסה החרגה שלא נכתבה בה. עבור מבוטחים, המסר ברור: מכתב דחייה אינו סוף הדרך. יש לבדוק אם הדחייה נשענת על תנאי פוליסה אמיתי, ראיות ממשיות ופרשנות סבירה או על ניסיון להרחיב בדיעבד חריגים שלא מצוינים בפוליסה".