ג'וש חשב שניצח את בעיות התנועה כשעבר מהדרום לתל אביב. למקום עבודתו באזור יגאל אלון הוא מגיע מדי יום בקורקינט חשמלי, בלי להיתקע בפקקים, לתפוס מקום חנייה ולזהם את האוויר. הקורקינט רשום כחוק, עם לוחית רישוי והכל. אבל השבוע הסתיימה האידיליה בבת אחת.
"שמעתי על רוכבים שגילו לפתע שנרשמו להם דוחות שלא הכירו באמצעות המצלמות האוטומטיות של העירייה, שמנפיקות דוחות בלי שפקח יעצור אותך. אז התקשרתי למוקד העירייה וחטפתי שוק: מסתבר שיש לי 63 דוחות על רכיבה ללא קסדה, כל אחת מהם על 1,000 שקל. המוקד שלחו לי עכשיו חיוב על סך 63 אלף שקל, כשחלק מהדוחות כבר עבר הזמן לערער".
ג'וש (24) הוא כאמור לא הראשון שזה קורה לו. מאז קיבלו הרשויות המקומיות את האפשרות לאכוף בעצמן את החוק על רוכבי קורקינטים ואופניים חשמליים ב-2022, פזרה העירייה מצלמות שבזכות לוחיות הרישוי יכולות לצלם רוכבים בדרך, והדוח נשלח לביתם. או שלא.
"בשנה שעברה עברתי למרכז והתחלתי לרכב על קורקינט. לא ידעתי שצריך לחבוש קסדה. במשך כל הזמן הזה אף אחד לא פנה אלי, ולא קיבלתי אף דוח בדואר. אם הייתי מקבל, הייתי יודע ומתחיל לרכב עם קסדה. הדוחות ששלחו לי הם מנובמבר שעבר לפברואר השנה, ואני חושש שיש עוד בדרך. הזוי שהם לא מתריעים ומסבירים. זאת הקסדה הכי יקרה שקניתי, הייתי יכול לקנות אוטו בשווי של הקנסות".
הרשויות המקומיות לא מלוות משלוח דוחות בדואר במשלוח מסרון, כפי שנעשה כעת במקרה של דוחות תנועה מצולמים בידי המשטרה. מקבלי הדוח גם לא מקבלים על כל הודעה באיזור האישי באתר הממשלתי. העיריות אפילו סידרו שהחוק יעניק להן ארבעה חודשים לשלוח דוח למצולמים. כך במקום שהדוח ישמש למטרתו להרתיע את מקבליו, הוא הופך למקור הכנסה של העיריות כאשר הרוכבים שלא יודעים שקיבלו דוח לא מתקנים את דרכם, אלא חוזרים על העבירה.
מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "העירייה עושה מאמץ להתייעל בכל עת ופועלת לפי הוראות הדין בכל הנוגע לשליחת הדוחות. אל כתובתו הרשומה של הפונה נשלחו בהתאם לדין יותר מ 50 מכתבים, לרובם התקבלו אישורי מסירה מדואר ישראל . הפונה יצר קשר פעם ראשונה עם מוקד עיריית תל אביב-יפו אתמול, וקיבל מענה- כל בקשותיו להישפט הועברו לבחינת התובע העירוני. עיריית תל אביב-יפו מדגישה כי על הרוכבים להקפיד לרכוב בהתאם להוראות החוק וכי לעוברים על החוק ניתנת האפשרות לערער ולהישפט".