אם הרגשתם בשנים האחרונות שהרשויות המקומיות הפכו את המרחב הציבורי למלכודת מצלמות משמנת, דוח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מאשש את החששות. הדוח חושף כיצד שלוש עיריות בלבד - הרצליה, רמת גן וחדרה (לצד המועצה המקומית בנימינה-גבעת עדה) - הפעילו בשנת 2025 מערך מפלצתי של 189 מצלמות אכיפה, שהניב בשנת 2024 בלבד לא פחות מ-121,000 דוחות חניה ונת"צים, ושלשל לקופותיהן סכום של כ-44 מיליון שקלים.
אלא שמאחורי חומת הנתונים המרשימה הזו, חושף המבקר שורה ארוכה של מחדלים ניהוליים, היעדר שקיפות, רמיסה של הוראות משרד הפנים, ובעיקר - פגיעה קשה וחמורה בפרטיות הנהגים ועוברי האורח.
המחיקה הגדולה: 256,000 אירועים נעלמו ללא נימוק ברמת גן
אחד הממצאים הבעייתיים ביותר בדוח נוגע לפיקוח על מחיקת סרטונים ומערכות המידע. בעיריות הרצליה וחדרה, פקחים נדרשים לנמק מדוע החליטו למחוק אירוע שתועד במצלמה ולא להפיק ממנו דוח. בחדרה נמצא כי ב-12% מהמקרים (1,198 אירועים) נרשם הנימוק הסתום "אחר".
השיא נרשם ברמת גן: עיריית רמת גן מחקה בשנת 2024 לא פחות מ-256,000 אירועים החשודים כעבירות ממאגר הצילומים, מבלי שקיים בעירייה תיעוד כלשהו המנמק את סיבת המחיקה, ומבלי שבוצעה כל בקרת הנהלה על פעולות הפקחים. היעדר התיעוד מונע יכולת לעקוב אחר עילות המחיקה ולייעל את המערכת.
הפקרוּת בפרטיות: הפקחים יכלו לבטל את טשטוש הפנים
בניגוד מוחלט להוראות חוזר מנכ"ל משרד הפנים (4/2018), הרשויות המקומיות הציגו זלזול מטריד בהגנה על הפרטיות של האזרחים: ברמת גן ובבנימינה-גבעת עדה שמרו את הצילומים באיכות גבוהה או ללא טכניקות הסוואה, באופן שאפשר לפקחים לזהות בבירור את עוברי הדרך.
בהרצליה ובחדרה נמצא כי פקחים יכלו, באמצעות פעולה יזומה במערכת, לבטל את טשטוש הפנים והדמויות בזמן בחינת הסרטונים. האפשרות הזו נחסמה על ידי הספק רק בעקבות התערבות הביקורת.
בנימינה-גבעת עדה החזיקה בצילומים למשך 21 ימים - יותר מכפול מהרף המקסימלי המותר בדין - 10 ימי עבודה.
חמור מכך, המועצה המקומית בנימינה-גבעת עדה הפסיקה לחלוטין את אכיפת החניה במצלמות במרץ 2024, אך המשיכה לתעד את המרחב הציבורי 24/7 באמצעות ארבע המצלמות שהציבה, תוך הסטת השימוש בהן לצורכי ביטחון - צעד המנוגד לחלוטין למטרה המוצהרת שלשמה הוקמו ונוגד את החוק.
חולבים את התושבים, ומסתתרים מאחורי מידע חלקי
הדוח מצביע על פער עמוק בין התיאבון של העיריות להצבת מצלמות לבין הנכונות שלהן להציג שקיפות. עיריות הרצליה ורמת גן פרסמו מידע חלקי בלבד לגבי מדיניות האכיפה שלהן; חדרה ורמת גן סירבו לפרסם לציבור את היקף הקנסות שנגבו מהמצלמות, ואף אחת מהעיריות לא פרסמה נתונים המוכחים כי המצלמות אכן הועילו להפחתת עומסי התנועה או לשיפור הסדר הציבורי.
זאת, בשעה שבעולם - למשל בלונדון ובניו יורק - הרשויות מחויבות לפרסם דוחות שנתיים מפורטים על היקף הגבייה והתועלת הציבורית של המצלמות.
בנוסף, העיריות לא קבעו "אסטרטגיית יציאה" להזזת המצלמות. הביקורת מצאה כי באתרי מצלמות רבים חלה ירידה דרסטית במספר הדוחות. למשל, שיעור הפקת הדוחות מכלל האירועים ברמת גן צנח מ-37% ב-2021 ל-13% בלבד ב-2025. ירידה זו מעידה על עליית ציות הנהגים, ומחייבת את הסרת המצלמה או העברתה כדי למנוע פגיעה מיותרת בפרטיות התושבים - אך העיריות העדיפו להשאירן במקומן.
המחדל של משרד התחבורה וגילגול המיליונים ברמת גן
המבקר אינו חוסך שבטוח גם ממשרד התחבורה. על פי פקודת התעבורה, לשרת התחבורה יש סמכות לפנות לרשויות מקומיות ולדרוש מהן להתחיל לאכוף עבירות נת"צ באמצעות מצלמות כדי לשחרר את פקקי התחבורה הציבורית. מתוך 38 רשויות בישראל שבתחומן קיים נת"ץ, רק 6 אוכפות ומפרסמות זאת. משרד התחבורה לא פעל לקדם אכיפה ברשויות האחרות.
ומעל הכול, נמצא מחדל כספי חמור בעיריית רמת גן: על פי החוק, הרשויות מחויבות לנהל לפחות מחצית מההכנסות (בניכוי הוצאות) המופקות מקנסות נת"צ בחשבון בנק נפרד וייעודי, המוקצה אך ורק לתפעול ולתחזוקה של תחבורה ציבורית, שבילי אופניים ותשתיות לעידוד תחבורה שיתופית. רמת גן אמנם אכפה נת"צים וצברה כ-11.5 מיליון שקלים מאז 2021, אך היא גלגלה את הכספים בחשבונותיה הרגילים, ופתחה חשבון בנק נפרד רק ביוני 2025 - וגם בו, נכון לסיום הביקורת, טרם בוצעו הפקדות בפועל.
עם זאת נמנע המבקר מלבדוק את התנהלות עיריית תל אביב בתחום, מי שמחזיקה במערך המצלמות הגדול ביותר לאכיפה. בנוסף נמנע המבקר מלבחון את חוקיות השימוש במצלמות לוחיות רישוי לאכיפת חנייה, שנפסלה בידי בתי משפט אך עיריית תל אביב ממשיכה לעשות בה שימוש.
מסכם המבקר אנגלמן: :השימוש של הרשויות המקומיות במצלמות לאכיפת דיני חניה ונת"צים מייעל את האכיפה, אולם הוא עלול לפגוע בפרטיות של עוברי הדרך, ולכן מחייב בחינה זהירה ושימוש מידתי ומוגבל.