התמונות השבוע מהדליקה בחניון התת קרקעי בראשון לציון, הזכירו תמונות מהאסון באינצ'ון שבדרום קוריאה לפני שנתיים. מרצדס חשמלית שהסוללה שלה התלקחה הביאה לשריפת 140 מכוניות, לפינוי מאות תושבים ולפאניקה בדרום קוריאה מבטיחות החשמליות.
בראשון לציון לא היה מדובר ברכב חונה שהתלקח, אלא בהתנגשות של זיקר 001 בקיר במהירות גבוהה, שהגיעה כנראה ל-100 קמ"ש, לאחר אירוע בריאותי של נהגה בן ה-80. 34 כבאים עמלו במשך שעות לכבות את השריפה, שפגעה במכוניות סמוכות.
הזיקר 001 היא מכונית סאלון סינית עם סוללה גדולה יחסית, בקיבולת של 100 קילוואט, שעשויה מניקל, מנגן וקובלט, ומחירה מתחיל כיום ב-290 אלף שקל. המכונית מצוידת במערכות בטיחות אקטיביות מתקדמות, וקיבלה ציון של 5 מ-5 כוכבים במבחן הריסוק האירופי.
חקירה ראשונית מעלה כי הרכב האיץ לתוך הקיר, עם נהג שאיבד את הכרתו. במצב כזה אמור הרכב לבלום בעצמו, אלא אם הנהג נוגע בדוושת הבלמים והרכב מזהה שהוא לקח שליטה על האירוע, ומשחרר לו את ההחלטה כיצד לבצע את הבלימה. אבל מעבר לשאלת הבלימה, השאלה המטרידה היא לגבי עצם התלקחות הסוללה.
"צריך לבוא ולהרגיע, רכב חשמלי לא נשרף סתם ככה", מסביר רועי צוקרמן, ראש ענף חומרים מסוכנים במטה נציבות הכבאות הארצית. "אחד התסריטים הנפוצים של חשמלית שהסוללה שלה מתלקחת הוא כאשר היא נמצאת בטעינה, וזה לא המקרה כאן. הוא התנגש במהירות גבוהה, מה שגרם לנזק מכני ובעצם לפריצה של מעטפת ההגנה של הסוללה. זה מה שהוביל לבריחה טרמית ולהתלקחות. חשוב להבין את זה - רכב חשמלי לא נשרף סתם ככה, צריך פעילות חיצונית שתגרום לזה. רק לא להיכנס איתה בקיר".
כמה נפוצים אירועי התלקחות חשמליות?
"מאוד קשה להדליק סוללה של רכב חשמלי. גם כשאנחנו מסתכלים בהיבטים של סטטיסטיקה, מדובר פה על אירועים בודדים בשנה בישראל, למרות שאנחנו יודעים היטב שיש מעל 300 אלף כלי רכב חשמליים והיברידיים עם סוללות ליתיום על הכבישים בארץ. כמות האירועים שאנחנו רואים בסטטיסטיקה היא נמוכה באופן מובהק. אז דבר ראשון להרגיע את האזרחים - אין סיבה שהאירוע יוביל למסר שלא לרכוש רכב חשמלי. אני בעצמי מחזיק ברכב חשמלי ונוסע איתו".
בנציבות הכבאות נערכו לאירועים כאלה. הנציבות הובילה ליצירת תקנה של משרד התחבורה המחייבת יבואני רכב חשמלי לסמן אותם במדבקה, תקנה שלא כל היבואנים מיישמים ומשרד התחבורה לא טורח לאכוף. כפי שנחשף בוואלה, הכבאים הצטיידות בשמיכות טרמיות שנועדו לעטוף ולבודד רכב חשמלי בוער, כדי למנוע התפשטות אש. במקרה הזה התפשטות האש הייתה מהירה מאוד וכמעט מיידית. לכבאים יש גם גישה מהשטח למאגר מידע שמסמן להם בכל רכב היכן נמצא מתג ניתוק מערכת החשמל של הרכב במקרה של אש, להפחתת הסיכונים.
מה בעל רכב חשמלי צריך לעשות כדי להפחית סכנה של דליקה?
טעינה: "דבר ראשון: הקפדה על טעינה בטוחה. אדם שרוצה להתקין עמדת טעינה חייב לוודא שהוא עומד בכל הכללים - עמדת טעינה מורשת לפי התקנים וההוראות. אי אפשר להתקין עמדת טעינה בלי שיש חשמלאי מוסמך שמתקין וחשמלאי בודק שמאשר בסוף את כל התהליך. לא סתם לחבר ולהתחיל להטעין, ובשום אופן לא להשתמש בכבלים מאריכים או בכל מיני פתרונות מאולתרים".
סימני אזהרה: "אדם שמחזיק ברכב חשמלי, כמו בכל רכב, צריך כל הזמן להיות במודעות. לבדוק את הרכב, ואם הוא מזהה סימן אזהרה - לא לחכות, להגיע למוסך הרלוונטי ולבדוק אותו".
במקרה של התחלת שריפה: "אם שומעים רעשים מוזרים מהרכב, מריחים ריח חריף או לא ברור מאזור הרכב שיכול להיות גזים שנוצרו מהתחממות יתר, או רואים חלילה עשן - לא להמתין עם זה. לצאת מיד מהרכב, להתרחק מהאזור, להתקשר ל-102 ולהזהיר אנשים בסביבה. להודיע לדיירים: 'שימו לב, יש כאן רכב שמעשן, לא להיכנס לחניון'".
סכנת הגזים: "צריך להבין שהעשן שנפלט מהרכב הוא קטלני ביותר, הוא רעיל מאוד ובחלקו גם מכיל גזים דליקים. בחלק מהחניונים יש מערכות הגנה ושחרור עשן תקניות ומצוינות, אבל יש גם חניונים ישנים שאין בהם את המערכות האלה. אם אזרח מגיע לחניון ורואה אירוע כזה - בשום אופן לא לנסות להוציא את הרכב, זו סכנת נפשות. לצאת משם במיידי. גם אם הוא לא יכול לצאת עם האוטו כי רכב חוסם את דרכו - שייקח את עצמו ואת הילדים ויימלט בנתיב הקצר ביותר החוצה. לגבי הדיירים בבניין: האירוע לא מגיע מיד לדירות. הרעיון הוא להעביר מידע ברור - לא להיכנס לחניון. מי שרוצה להסתגר בביתו שיסתגר, מי שרוצה להתפנות שיתפנה, העיקר שלא יהיו בחניון".
דיווח מהיר: "הדיווח המהיר הוא קריטי. ברגע שרואים עשן או מריחים ריח חריף - מייד להודיע ל-102, עוד לפני שהאירוע מתלקח לחלוטין. אם הדיווח מגיע באיחור של 10 או 15 דקות לתוך האירוע, היכולת שלנו להשתלט עליו יורדת משמעותית. איחור כזה בדיווח לא רק מקשה על הכיבוי מול מטען האש העצום, אלא עלול לגרום כבר לפגיעה הנדסית במבנה עצמו וביסודות בגלל הטמפרטורות הגבוהות. שרשרת הפעולות הזו - פינוי מהיר, דיווח מיידי והרחקת דיירים - היא ממש מצילת חיים".
ובאותה הזדמנות מזכיר צוקרמן: "חשוב לוודא שכל חדרי המדרגות נקיים מציוד. אני בעצמי גר בבניין מגורים גבוה ורואה כל הזמן את השכנים שקושרים אופניים למעקות. חדרי המדרגות חייבים להיות פנויים לחלוטין, במיוחד בבניינים גבוהים ובגורדי שחקים שבהם מנופי הכיבוי שלנו לא מסוגלים להגיע לקומות הגבוהות - חדר המדרגות הוא נתיב המילוט.
"בנוסף, חשוב לוודא שמערכות הכיבוי תקינות ולתחזק אותן. הרגולציה שלנו מפקחת עד שלב מסירת הבניין, אבל לאחר מכן האחריות עוברת לוועד הבית ולדיירים - בדיוק כמו שבודקים מעלית, צריך לבדוק גם את הספרינקלרים ומערכות הכיבוי.
"כך גם גלאי עשן: גלאי עשן מציל חיים. אצלי בדירה התקנתי גלאי בכל חדר. זו עלות אפסית לחלוטין, אבל התועלת לשמירה על חיי המשפחה היא עצומה".