אילון מאסק שוב הצליח לשבור שוב את מוסכמות תעשיית הרכב. באירוע השקה במתקן SpaceX בעיר וואקו שבטקסס, חשפה טסלה את הגרסה הרשמית של הרודסטר 2. תשע שנים לאחר חשיפת האב-טיפוס הראשון ב-2017, המכונית עלתה למסלול והציגה מחזה חריג: סדרת תמרונים בסיוע מנועי דחף אוויריים שאפשרו לרכב לבצע ריחוף קצר וגלגול באוויר מעל רכבי החברה. הרכב הפגין יכולות יוצאות דופן: הוא טיפס על רמפה תלולה, נסע במהופך (באמצעות מערכת יניקה שהצמידה אותו לקרקע), ולאחר מכן ריחף, הסתובב באוויר ונחת בבטחה.
"זה יהיה רכב אמיתי לחלוטין שנוסע על הכביש", הכריז מאסק מעל הבמה לפני שסייג מעט את הדברים. "שמנו רודסטר בתוך רקטה בדרכה לחלל, ועכשיו שמנו רקטה בתוך הרודסטר. המערכת הזו פותחת ממד נהיגה שאינו תלוי רק במגבלות האחיזה של גומי על אספלט". ליתר ביטחון, ההדגמה בוצעה כאשר הרכב אינו מאויש - רמז לתהליך האישור הממושך שמצפה לו מול הרגולטורים, שאינם צפויים לאשר את הגרסה המעופפת לנהיגה בכביש ציבורי.
"הבטיחות אינה המטרה העיקרית. אם קונים פרארי, בטיחות היא לא המטרה מספר אחת. אני אומר - אם בטיחות היא המטרה מספר אחת שלך, אל תקנה את הרודסטר", אמר מאסק בריאיון בתחילת השנה. הוא הוסיף שטסלה "תשאף לא להרוג אף אחד ברכב הזה", וציין כי הרודסטר תהיה "הטובה ביותר מבין המכוניות האחרונות המונעות בידי בני אדם".
מתחת למרכב הקומפקטי - שאורכו כ-4.4 מטרים, רוחבו כ-1.99 מטרים וגובהו 1.19 מטרים בלבד, על בסיס גלגלים של כ-2.65 מטרים - שוכנת מערכת הנעה ייחודית. הלב הפועם הוא מארז סוללות ענק בקיבולת 200 קוט"ש, המשמש כרכיב מבני נושא עומס בשלדה ופועל בארכיטקטורת מתח גבוה של יותר מ-800 וולט.
הסוללה מזינה מערך של שלושה מנועים חשמליים (אחד מלפנים ושניים מאחור) המפיקים יחד יותר מ-1,500 כוחות סוס ומומנט מפלצתי של כ-1,000 קג"מ בגלגלים. בזכות שימוש מסיבי במונוקוק מסיבי פחמן ובסגסוגות טיטניום, משקלה העצמי של גרסת הבסיס נעצר על כ-1,950 ק"ג - נתון קל למדי ביחס לסוללה כה גדולה - בעוד גרסת הרקטות מוסיפה כ-150 ק"ג עקב מכלי הגז והמדחסים, ומגיעה לכ-2,100 ק"ג.
טסלה הודיעה כי הרודסטר תוצע בשלוש רמות גימור עיקריות:
Performance: גרסת הכניסה בתצורת ישיבה של 2+2, המזנקת מ-0 ל-100 קמ"ש בפחות מ-1.9 שניות, חוצה את רף ה-400 קמ"ש ומספקת טווח נסיעה מוצהר של עד 1,000 ק"מ.
Thrust: גרסת ביניים ממוקדת מסלול הכוללת מאוורר תחתון מובנה ליצירת יניקה אקטיבית המפיקה כוח הצמדה קיצוני של מעל 2G בפניות, לצד כיול מתלים קשיח במיוחד.
Rocket: הגרסה הקיצונית ביותר, המוותרת על מושבי החירום האחוריים לטובת מושב מרכזי יחיד ומערכת דחף אווירונאוטית שפותחה בשיתוף SpaceX. המערכת מפיקה יותר מ-80,000 ניוטון של דחף גז דחוס, מקזזת את הזינוק ל-100 קמ"ש לפחות משנייה אחת ומיועדת לרכישה בהזמנה מיוחדת.
הרודסטר מדגימה יתרונות האפקט הקרקעי
מחיר הבסיס יעמוד על 200 אלף דולר, גרסת ה-Thrust תעלה כ-250 אלף דולר, ותג המחיר לגרסת ה-Rocket טרם פורסם במלואו. המחיר בישראל לאחר מס צפוי להתחיל בכמיליון שקל. לקוחות בארץ כבר יכולים להזמין את הרכב באתר טסלה בתשלום מקדמה ראשונית של 16 אלף שקל, ותוספת של 160 אלף שקל בתוך 10 ימים. מדובר בטסלה היקרה בהיסטוריה, אך היא עדיין זולה יחסית ממכוניות-על מתחרות מבית רימאק ובוגאטי.
מלבד מנועי הדחף, היכולת הדינמית נשענת על "אפקט קרקעי" (Ground Effect) המבוסס על עקרון ברנולי: תחתית הרכב מעוצבת בתצורת מנהרות ונטורי צרות המאיצות את זרימת האוויר מתחת למרכב. כתוצאה מכך צונח לחץ האוויר הסטטי מתחת למכונית ביחס ללחץ שמעליה, ונוצר ואקום יניקה שמצמיד את הגלגלים לאספלט ללא צורך בכנפיים אחוריות מגושמות המייצרות גרר.
הרעיון נולד בפורמולה 1 בסוף שנות ה-70 בקבוצת לוטוס בהובלת קולין צ'פמן, והגיע לשיאו עם ה-Brabham BT46B של גורדון מארי - "מכונית המאוורר" ששאבה אוויר מתחתית המרכב ונאסרה מיידית לאחר מרוץ אחד בלבד. בהמשך נאסרה הטכנולוגיה כליל בפורמולה 1 עקב סיכוני בטיחות: כל פגיעה בשפת מדרכה ששברה את אטימת האוויר הובילה לאובדן אחיזה מיידי ולתאונות קטלניות.
במכוניות סדרתיות נעדרה הטכנולוגיה במשך עשורים מכיוון שכבישים ציבוריים משובשים בהרבה ממסלולים. בורות ופסי האטה שוברים את תת-הלחץ וגורמים לאובדן שליטה, ובמקביל מאווררי יניקה מייצרים רעש כבד ומעיפים אבנים על כלי רכב סמוכים. בטסלה טוענים שהתגברו על כך בעזרת שילוב של מתלים אדפטיביים מהירי תגובה, בקרת יניקה דינמית ומנועי דחף המאזנים את המרכב במקרה של אובדן אחיזה. מסירות ראשונות מתוכננות להתחיל במהלך שנת 2028, אם כי ספק אם טסלה תעמוד גם בלוח הזמנים הזה.