תגיד, נפלת על הראש?
אני ממש יכול לדמיין איזה אלסנדרו אומר לאיזה מרקו במפעל של דוקאטי ברובע בורגו פניגאלה בבולוניה: "חשבתי על זה בסוף השבוע - אולי ניקח את המנוע של הפניגאלה ונשים אותו במולטיסטרדה?"
הרי בשביל מה צריך 170 כוחות סוס בגובה מטר וחצי מעל האספלט? האם מישהו באמת צריך מכונת טיולים שסוגרת 270 קמ"ש ושוקלת כמו סלון קטן?
אחרי ההלם, הצחוק, והשאלות אם מישהו הגזים שם עם הקיאנטי, הוא אומר לעצמו: וואללה, הביא רעיון.
וזה לא פחות ממטורף. לקחת מנוע ארבעה צילינדרים בתצורת V בזווית של 90 מעלות ובנפח 1,158 סמ"ק - יחידת כוח שפותחה על בסיס ארכיטקטורה מעולם המרוצים של החברה ומשמשת את אופנועי הקצה שלה - ולשים אותו במה שמכונה "אופנוע אדוונצ'ר", זה לא הדבר הכי שפוי בעולם.
אבל התוצאה היא שדוקאטי המציאו את הקטגוריה מחדש באופנוע הזה. הרי המולטי הופיע בתחילת דרכו עם מנועי שני צילינדרים, עד ה-V4 הראשון שהדהים את העולם ב-2021. לפני שנה הושק העדכון שלו - ששודרג במתלים, במנוע ובטכנולוגיה. אין מה לעשות, מישהו היה צריך לבדוק אותו: את אחד האופנועים היקרים, המשוגעים והטכנולוגיים ביותר שנעים היום על כדור הארץ. אז יצאנו לבדוק אם ההבטחה האיטלקית הזו באמת מצדיקה את תג המחיר היוקרתי שלה.
מבט עליו הוא תענוג לעיניים: חרטום חד שמזכיר את אופנועי הספורט של החברה. המולטי היה הראשון בסגמנט שאימץ כנפוני צד אווירודינמיים, שמטרתם להצמיד את החרטום מטה במהירויות גבוהות כדי לשפר את היציבות. יש כאן צללית אתלטית שזורמת לאורך הכלי וזנב קומפקטי יחסית לאופנוע מהסוג הזה. איטליה במיטבה.
אבל אז אתה "נאלץ" להפסיק להסתכל עליו, עולה על האוכף, ומספיק פתיחת גז קטנה אחת כדי להבין שמדובר במשהו אחר לחלוטין. לחיצה על מתג ההתנעה, מנוע הגראנטוריסמו מגרגר תחתי ומנסה להתחמם. תנוחת הישיבה אמנם זקופה וטיפוסית לאדוונצ'ר, אבל הכלי מרגיש רגע לפני שיגור. שבו חזק, כי זה הולך להיות מהיר.
יוצאים לדרך וכבר בהאצה הראשונה ברור שזה עולם אחר. הכוח זמין תמיד: לא משנה באיזה הילוך אתם נמצאים ובאיזה סל"ד - פותחים מצערת והאופנוע פשוט נעלם אל האופק, ממש קיצור תולדות הזמן. אתה נהנה מהחלקוּת שבה עובד המנוע, מתענג על הנסיקה בסל"ד ועל המומנט שמושך אותך קדימה במלוא העוצמה. בכביש המהיר הקצב הופך מהר מאוד למהיר מדי. למעשה, נדמה לי שזה אולי האופנוע שיודע לקחת אותך הכי מהר, בנוחות הגבוהה ביותר, למחוזות מהירות בעייתיים במיוחד מבחינת החוק.
מרשימה במיוחד העבודה שנעשתה כאן על מיגון הרוח: הרוכב עטוף בתוך בועה מוגנת ומתקשה להאמין לספרות שעל לוח המחוונים, כי הכול מרגיש נינוח ורגוע. הושטת יד הצידה תעיף אותה מיד לאחור ותבהיר איזו עבודה מצוינת עשו כאן במנהרת הרוח.
אתה מרחף על הכביש ומשועשע מהצג שמראה שאתה בסך הכול במצב "טורינג". מה קורה במצב "ספורט"? ובכן - קרחנה. המולטי שוכח שהוא אדוונצ'ר ושוקל כמעט רבע טון. הוא מטפס ל-8,000 סל"ד רועמים ונשכב לתוך הפניות בקלילות של אופנוע ספורט טהור. אתה שואל את עצמך מתי חוקי הפיזיקה ייכנסו לתוקף, כי פנייה אחר פנייה הוא לא מפסיק לענג אותך - כשמבט חטוף במראת הצד מזכיר לך שכל זה קורה כשיש לך ארגז מאחור, כאילו היית שליח של וולט. הזיה.
יש כאן ארסנל אלקטרוניקה משובח: קוויק-שיפטר מהטובים שפגשתי, הנמכה אוטומטית של המתלים בעצירות וברמזורים, רדאר קדמי ואחורי, בקרת שיוט אדפטיבית ששומרת מרחק לבד מהרכב שלפניך בנתיבי איילון, ומערכת התרעה על שטח מת במראות - שמסייעת מאוד גם לרוכב ותיק ומנוסה.
מתלי ה-Ducati Skyhook האקטיביים קוראים את האספלט הישראלי המאתגר בזמן אמת, וארבעה מצבי רכיבה משנים את אופי האופנוע בלחיצת כפתור אחת (אם כי במצב "אנדורו" מעטים באמת ישתמשו כאן).
בגזרת החסרונות המועטים נציין שבפקקים עירוניים ובימים חמים מורגש חום המנוע, וכן את העובדה שמדובר באופנוע גדול וכבד שאינו מתאים למי שלא מורגל בממדים הללו. מעל הכול, לכל הספורטיביות הזו יש מחיר בתחנת הדלק: במקרה הטוב הצריכה תעבור במעט את ה-15 ק"מ לליטר, ועם יד כבדה על המצערת היא עלולה לרדת אל מתחת ל-10 ק"מ לליטר.
בדוקאטי מודעים לתדמית עלויות האחזקה של כלי כזה, ושיפרו אותה: הטיפול הגדול מתבצע כעת רק בכל 60,000 ק"מ, והיבואנית "ליגל" מציעה חבילת טיפולים מלאה ללא עלות למשך ארבע שנים (או עד מגבלת הקילומטראז', לפי המוקדם מביניהם).
ועדיין, עולה השאלה: האם הוא שווה את הכסף, או שזהו סתם צעצוע לעשירים?
על הכביש המהיר אין לו מתחרים. הביצועים עוצרי נשימה, מיגון הרוח מעולה, הנוחות למרחקים ארוכים מושלמת, ובלמי ה-Brembo נועצים את הכלי באספלט כאילו פגעתם בקיר.
זהו כלי עם ביצועים חסרי פשרות - טכנולוגי, מרהיב, ואם תלכו איתו עד קצה רשימת התוספות, מחירו יטפס למחוזות מוטרפים של 330 אלף שקל. כלי לרוכבים מנוסים שמקבלים כאן את הפרארי של עולם האופנועים - או מדויק יותר, את ה"פורוסאנגווה", ה-SUV של פרארי. מעדן איטלקי אמיתי שמזכיר לך למה אתה כל כך אוהב לרכוב, ושמגדיר מחדש את כללי המשחק.
דוקאטי מולטיסטרדה V4S: נתונים טכניים
מנוע: 4 צילינדרים בתצורת V, בנפח 1,158 סמ"ק
הספק: 170 כ"ס ב-10,500 סל"ד
מומנט: 12.6 קג"מ ב-8,750 סל"ד
גובה מושב: 840-860 מ"מ
משקל רטוב (מלא): 232 ק"ג
מכל דלק: 22 ליטר
מרווח גחון: 220 מ"מ
מחיר: 160 אלף שקל לדגם הבסיסי, 199 אלף שקל לגרסת ה-S עם מתלים אדפטיביים, ו-330 אלף שקל לגרסת ה-RS
בעד: ביצועים, עיצוב, נשמה ומיגון רוח
נגד: חוקי התנועה; מתאים לרוכבים מנוסים ובעלי כיס עמוק
ציון: 9.5 מתוך 10