מחיר משוער: מ-400 אלף שקל לבנזין, מ-450 אלף שקל לחשמלית
מתחרות: מרצדס C קלאס, לקסוס LS, אאודי A5
אהבנו: עיצוב, סביבת נהג, ביצועים, הנאה מנהיגה
לא אהבנו: הנדסת אנוש, מושב אחורי ונוחות נסיעה
אם הייתם תופסים לשיחה את מהנדסי ב.מ.וו לפני שלוש-ארבע שנים, הם היו נשבעים לכם ש"כוח הבחירה" (Power of Choice) הוא הדבר הכי טוב שקרה לתעשייה. בסיס הפילוסופיה הבווארית הזו פשוט: בונים פלטפורמה אחת גמישה ומודולרית (ובמקרה שלנו פלטפורמת CLAR), ודוחסים לתוכה כל אופציה אפשרית: בנזין עם או בלי מערך היברידי-מתון, דיזל, פלאג-אין וגם חשמליות עם סוללות כבדות.
השיטה עבדה נהדר, חסכה לב.מ.וו מיליארדים בזמן שהמתחרות, אאודי ומרצדס, רצו באמוק לחשמל במהלך שבדיעבד התברר כטעות בעלות של מיליארדים.
אבל השיטה הגיעה עם מחיר מובנה של פשרות הנדסיות. אי אפשר באמת לרקוד על כל החתונות בלי לדרוך למישהו על הרגליים: החשמליות סחבו איתן גיבנת של תעלות הינע מיותרות במרכז תא הנוסעים ומכסה מנוע ארוך מידי, ודגמי הבנזין נאלצו להתמודד עם אילוצי מקום של מכוניות שתוכננו להכיל סוללות ענק.
עם השקת הדור השמיני של סדרה 3 החדשה (G50), ב.מ.וו מכריזה רשמית על תפנית אסטרטגית חדה, ומפצלת כוחות. המהנדסים במינכן החליטו שבשוק הזה של מנהלים-משפחתיות גדולות-דינמיות, השעטנז הזה כבר לא מחזיק מים. התוצאה? פרידה קורעת לב אך הכרחית לפלטפורמות נפרדות לחלוטין. דגמי הבנזין ונגזרותיהם ההיברידיות יישארו נאמנים לגרסה משודרגת ומלוטשת של שלדת CLAR המוכרת מהדור הקודם, ומנגד הגרסה החשמלית, i3 נולדה מחדש על פלטפורמת ה'נויה קלאסה' (Neue Klasse) החדשה והייעודית של המותג לחשמל, שבהמשך גם ישרת דגם היברידי עם מאריך טווח.
ההפרדה הזו אפשרה לב.מ.וו להפסיק להתנצל ולשחרר את הבלמים. בזמן שגרסאות הבנזין שומרות בגאון על מנוע שישה צילינדרים בטור בלי שאף סוללה תפריע לה לחרוך את האספלט ולתרום לאפקט החממה, i3 החשמלית נהנית מארכיטקטורת 800 וולט מודרנית ומרצפה שטוחה לחלוטין בתא הנוסעים.
וכדי לבדוק אם הפיצול המתוחכם הזה הציל את ה-DNA הדינמי של סדרה 3, או שיצר פער שאי אפשר לגשר עליו. הזדמן לנו לבדוק את שני הקצוות המנוגדים בהיצע כעת: את M350 xDrive הבשרנית ואת i3 בגרסת 50 הכוחנית.
עיצוב וממדים: כשמביטים בסדרה 3 החדשה, קשה שלא להוריד את הכובע בפני מחלקת העיצוב של מינכן, שהצליחה לייצר אשליה אופטית גאונית. למרות שהבנזין והחשמל יושבים על פלטפורמות נפרדות לחלוטין וסוחבים נתוני ממדים שונים, על האספלט הן נראות כמעט כמו תאומות זהות שניצוקו מאותה תבנית. הבווארים הצליחו למתוח את קווי העיצוב העתידניים בצורה אחידה, תוך שהם מחביאים את פערי הגודל הפיזיים מתחת לקימורים האווירודינמיים.
מבט בקטלוג יחשוף את הפערים שמספרים את סיפוריהם של מנוע בנזין טורי שמחייב מכסה מנוע ארוך וסיפור הסוללה שמבקשת להסתתר מתחת לרצפה ומחייבת הגבהה של המרכב. החשמלית קצרה ב-5 מ"מ (אורך של 4.760 מטר), רחבה ב-15 מ"מ (1.865 מטר), גבוהה ב-25 מ"מ (1.480 מטר) ובעלת בסיס גלגלים ארוך בכמעט 40 מ"מ לכדי 2.897 מטר. הגובה ובסיס הגלגלים הגדולים יותר בחשמלית אמורים ליצור פרופורציות אחרות, אבל העין האנושית בקושי תבחין בהבדלים בין הגרסאות, ובכל מקרה שתי הגרסאות ארוכות, רחבות וגבוהות מהדור המוחלף.
מעבר למשחקי הממדים, גולת הכותרת העיצובית היא ללא ספק החרטום החדש, שמסמן את חזרתה של ב.מ.וו למקורות ההיסטוריים שלה. אחרי שנים של גריל כליות אנכי, מוגזם ומעורר מחלוקת שזכה לקיתונות של לעג ברשתות, המעצבים חזרו לשולחן השרטוט והחזירו לחיים את שפת העיצוב האופקית והפחוסה.
ועוד פריט שהוא לראשונה, החרטום נעדר פנסים עגולים ובמקום יש תאורת לד אנכית שמגיעה בלבן או צהוב, תלוי בהספק של הדגם כשהלבן מציין הספק הנמוך יותר.
הגריל והפנסים מתמזגים בצורה חלקה והרמונית כדי ליצור את "אף הכריש" הממוקד, הכועס והמינימליסטי. זוהי פרשנות מודרנית נפלאה שמעניקה כבוד עמוק למורשת, ומוכיחה שב.מ.וו סוף-סוף הקשיבה למעריצים. כנראה שגם הירידה במכירות בשוק הסיני, שחיבב עד לאחרונה את הגרילים המופרעים, תרמה להחלטה.
תא נוסעים: אם חשבתם שהעיצוב החיצוני שונה, חכו שתיכנסו פנימה. בב.מ.וו החליטו לזרוק לפח את לוח המחוונים המסורתי ולעצב את חוויית המשתמש מחדש עם תצוגת 'Panoramic Vision' - פס מסך רחב שנמתח לכל אורך תחתית השמשה הקדמית ומציג את כל המידע הקריטי לנהג ולנוסע בצורה ברורה מבלי לאבד את הפוקוס על הכביש. מושלם, לא פחות.
מול הנהג תצוגה עילית עם חיווי ניווט, כשבמרכז מסך מולטימדיה גדול, 17.9 אינץ', בעל גרפיקה נאה, מהירות תגובה טובה ומערך תפעול יחסית אינטואיטיבי. הכל משדר טכנולוגיה, כולל התאורה העדינה הבוקעת מתוך אריג הבד בדשבורד, אלא שלא הכל ורוד. ביצוע חלק ניכר מהפעולות דורש כניסה לתוך המסך כמו למשל כיוון תריסי המיזוג, כשאחרות דורשות נבירה עמוקה עוד יותר.
ההגה המלבני (מה רע בהגה עגול?) מכיל כפתורים מעט סבוכים לתפעול, ידית פתיחת הדלתות מוזרה ולא נוחה לשימוש, אין אפשרות לכוון את גובה חגורת הבטיחות, ומעל הכל יש שמשה פנורמית ענקית שמכניסה המון אור, אבל לא מציעה כיסוי כלשהו. קיץ ישראלי עלול לחמם מדי את תא הנוסעים. ואם נהיה קטנוניים, אז פחות התלהבנו מאיכות החומרים שמעולה לכשעצמה, אבל מרכב יוקרה אנחנו מצפים ליותר.
המושבים מלפנים בשתי הגרסאות מציעים שילוב נהדר של ספורטיביות ויוקרה כשהם חובקים את הגוף בצורה מושלמת, ונוחים מאוד לאורך זמן. שתי הגרסאות מספקות תנוחת נהיגה דומה, טובה, וספונה עמוק בתוך המושב בזכות פנל התצוגה מתחת לשמשה שנותן תחושה של מכסה מנוע גבוה מכפי שהוא. ההבדל היחיד שנרשם כאן הוא גודל קורות A הגדולות יותר בבנזין, וכתוצאה מכך מסתירות יותר מהנעשה בחוץ.
מאחור נרשם פער בין הגרסאות, פתאום מורגש הסף הגבוה יותר בדלת גרסת הבנזין שמצריך הנפה גבוהה יותר של הרגל. המושב בגרסת הבנזין שכוב יותר לאחור, במרכז תעלה גבוהה, והמושב החמישי קשיח באופן לא פרופורציונלי וממש לא נוח. בחשמלית הוא גם קשיח, אבל פחות. בשתיהן יש מספיק מקום לראש ולברכיים, כשבחשמלית יהיה נוח יותר לשבת, גם לזוג.
תא מטען: גם כאן יש הבדל בין הגרסאות, לבנזין יש תא מטען גדול יותר בנפח של 450 ליטרים. המפתח נוח למדי, ואין שום סוללה שמפריעה לרצפה שטוחה או לגלגל חליפי.
לחשמלית אין גלגל חליפי, ונפח תא המטען, 420 ליטרים, קטן במעט מזה של אחותה רועשת האגזוזים. מצד שני הבווארים פיצו על כך עם תוספת 'פרנק' בחלק הקדמי בנפח 31 ליטרים.
מנוע וביצועים: בחנו שתי גרסאות שונות, בנזין M350 xDrive וחשמלית i3 50 xDrive. לשתיהן הספק דומה, אבל חוויה שונה לחלוטין.
ב-M350, הכל סובב סביב הדרמה והקצב. מנוע 6 צילינדרים, 3.0 ליטר בשילוב מנוע חשמלי קטן מייצר 443 כ"ס וחוויה ווקאלית שאי אפשר לשחזר עם אלקטרונים. הזינוק ל-100 קמ"ש לוקח 4.1 שניות בלבד, והמכונה הזו ממשיכה לדחוף באגרסיביות גם הרבה-הרבה אחרי. תיבת ההילוכים מדפדפת את 8 היחסים במהירות וכל החגיגה הזו יוצרת את התחושה שהכל קטן על המנוע הזה. אנחנו ניתקל באותה תחושה גם בהמשך.
צריכת דלק כמעט בלתי אפשרי למדוד בתנאי השקה, אז נוותר על זה הפעם ונמתין לבדיקה אמיתית כשנבחן את הרכב בארץ.
ב-i3 50, החוויה שונה אבל לא פחות מרשימה. עם 469 כ"ס היא חזקה ב-26 כ"ס מגרסת M350, אבל במפתיע הזינוק ל-100 קמ"ש איטי בחצי שניה ועוצר את השעון ב-4.7 שניות. לא חסר כוח באף שלב, להיפך, גם כאן תמיד יש תחושה של עודף כוח, אלא שהמתחרים מאיצים מהר יותר. גם המהירות המרבית של החשמלית היא רק 200 קמ"ש לעומת 250 קמ"ש מוגבלים אלקטרונית בבנזין. זה לא רלוונטי בישראל, אבל בעל חשיבות ללקוח הגרמני שמרבה לחרוש את האוטובאן.
על אף שמדובר בגרסה חשמלית בכירה (לא הכי) ומאובזרת, קביעת דרגת הרגנרציה מבוצעת דרך תפריטים במסך המגע ולא באמצעות ידיות מאחורי גלגל ההגה. ידיות שכאלה יופיעו בגרסאות חשמליות יקרות יותר, אבל למה זה הפך לפריט שמצריך תוספת תשלום, ועוד ממותג שחרט על דגלו עליונות בכל הקשור לפן הדינמי?
ל-i3 סוללת ענק של 108.7 קוט"ש וטווח תיאורטי מרשים שבין 729 ל-912 ק"מ (תלוי בחישוקים). בנסיעת המבחן במזג אוויר קריר, צריכת האנרגיה הייתה מרשימה, אבל לא מספיק בשביל לשחזר את הטווח הפנומנלי. אז כמו צריכת הדלק, גם את הנתון הזה נבדוק במבחן ממצא יותר בארץ.
ארכיטקטורת 800 וולט מאפשרת טעינה מהירה של עד 400 קילוואט ומילוי של 10%-80% ב-21 דקות. כך שגם בהעדר עמדות שכאלה בישראל, המילוי מובטח להיות מהיר לאורך פרק זמן ארוך יותר.
נוחות והתנהגות: שנים שב.מ.וו טוענת שהיא כבר לא צריכה להוכיח דבר בתחום נימוסי הכביש. וכיוון שהלקוחות כבר מזהים אותה ככזו היא מחפשת ליצור מכוניות נוחות יותר. זאת הסיבה שבעשור וחצי האחרונים דגמיה הפכו "רכרוכיים" יותר (יחסית).
עם הדור השמיני והחדש, ב.מ.וו עושה פניית פרסה וחוזרת לדרכה הדינמית. M350 מתגלה כמכונת נהיגה חדה כשהיא מצוידת במערכת מתלים אדפטיבית של חטיבת M. הגה ספורטיבי בעל יחס העברה משתנה, הצמיגים אוחזים והבלמים נשכניים. יש גם דיפרנציאל אחורי מוגבל החלקה, אבל גולת הכותרת היא מערכת ה-'Drift Moment' החדשה (שתהיה זמינה גם דרך עדכון תוכנה מהאוויר). המערכת הזו מאפשרת לנתק בעדינות את העברת הכוח לציר הקדמי ולתת לזנב לפסוע החוצה בצורה מבוקרת ומשעשעת, בדיוק כמו שהקופסאות הבווארית הישנות וטובות ידעו לעשות. התנאים לא אפשרו לבדוק את המערכת, אבל גם בלעדיה, ב.מ.וו יצרה חוויה דינמית מעולה, כזו שנותנת את התחושה שהיא תסתדר בכיף גם עם הרבה יותר כוח.
i3 שהתייצבה למבחן הגיעה ללא חבילת M, כך שהיא התיישבה על מתלי ברזל "פשוטים". הם גם עשו עבודה דינמית נפלאה, אבל לא כמו זו שהתקבלה עם המערכת המתוחכמת.
אז דינמית ב.מ.וו חוזרת למקורות, אבל בכל הקשור לנוחות נסיעה, ב.מ.וו לא מצליחה לספק את הסחורה. גם עם מתלים פשוטים וגם עם המתלים המתוחכמים, נוחות הנסיעה בעיר קשיחה, קופצנית ולא נוחה. בשתיהן במהירות בינעירונית העסק מתאזן טוב יותר והנוחות סבירה עם עדיפות לנוחות המתקבלת עם המערך המתוחכם.
ימי המבחן היו סוערים במיוחד אז לא נשפוט את בידוד הרעשים הפעם ונעשה זאת בארץ.
בטיחות: ארגון הבטיחות האירופאי טרם בחן את המכונית אשר מצוידת בכל מה שאפשר כשבין היתר נמצא בלימה אוטונומית, שמירת נתיב, התרעת שטח מת אקטיבית ועוד. בכל הנוגע לנהיגה אוטונומית, ב.מ.וו מיישרת קו עם התעשיה ומציידת את סדרה 3 עם דור 2.5 של נהיגה אוטונומית, כך שבקרת השיוט האדפטיבית מבוססת מיפוי, משנה את המהירות בהתאם לתמרורים ומאטה אוטונומית לקראת כניסה לכביש אגרה. היא גם מאפשר מעבר נתיבים אוטונומי כשהאיתות מאשר למכונית את מעבר הנתיב. במפתיע, המכונית לא זיהתה פילונים בכביש וניסתה להיכנס לנתיב שלא באמת מאפשר נסיעה.
השורה התחתונה
הדור השמיני של ב.מ.וו סדרה 3 מוכיח שלב.מ.וו יש עדיין את היכולת להנדס מכוניות מדהימות, לא משנה מה זורם להן בוורידים - בנזין או אלקטרונים.
בחלוקה בין הבנזין לחשמלי, M350 xDrive היא שיר הלל לעולם הישן. מציעה ביצועים מטורפים, צליל משכר, חווית נהיגה מערבת ודינמיות טהורה שקשה מאוד למצוא כיום. אם אתם עדיין מתרגשים מרעש של אגזוזים ומחפשים מכונת נהיגה קלאסית עם טכנולוגיה מודרנית - זו המכונית עבורכם. לעומתה i3 50 xDrive היא העתיד שכבר כאן. מביאה איתה ביצועים מעולים, טווח נסיעה וקצב טעינה שמבטלים לחלוטין את החרדה החשמלית.
שתיהן ארוזות לתפארת, עם סביבת נהג חדשנית ועתידנית, ושתיהן סובלות מאותן מגרעות של מושב אחורי לא מספק, ונוחות נסיעה עירונית מאוד קופצנית.
סדרה 3 החדשה עושה את צעדיה לישראל ממש בימים אלו, ומידת הצלחתה תלוי לא מעט במחירה שצריך לא רק להתחשב במתחרות הגרמניות המסורתיות, אלא גם באותן הסיניות שקוראות תיגר על הקטגוריה המסורתית. ההערכות הן מ-400 אלף שקל לבנזין ההיברידית הקלה, התייקרות של עשרות אלפי שקלים מהדור הקודם, ומ-450 אלף לחשמלית, עם פער קטן יותר מול ה-i4.
הכותב היה אורח ב.מ.וו בצרפת
על הצד הטכני: ב.מ.וו M350 xDrive
מנוע: 6 ציל', טורבו-בנזין, 2,998 סמ"ק היברידי-מתון
כוח: הספק / מומנט: 443 כ"ס, 59.1 קג"מ
תיבת הילוכים, הנעה: אוטו' 8 היל', הנעה כפולה
ביצועים:
0-100 (שניות): 4.1
מהירות מרבית (קמ"ש): 250
ממדים:
אורך (מטר): 4.765
רוחב (מטר): 1.850
גובה (מטר): 1.455
בסיס גלגלים (מטר): 2.860
נפח תא מטען (ליטר): 450
משקל עצמי (ק"ג): 1,935
בטיחות:
ציון במבחן הריסוק האירופי: טרם נבחן
בטיחות אקטיבית: בלימת חירום אוטונומית בנסיעה לפנים ולאחור, בקרת שיוט אדפטיבית, שמירת נתיב, ניטור רכב בשטח מת
על הצד הטכני: ב.מ.וו i3 50 xDrive
מנוע: שני מנועים חשמליים בהספק כולל 469 כ"ס, מומנט 65.7 קג"מ
תיבת הילוכים, הנעה: הילוך יחיד, הנעה כפולה
חשמל:
קיבולת סוללה (קוט"ש): 108.7
טעינה איטית (קילוואט): 22
טעינה מהירה (קילוואט): 400
טווח משולב יצרן (ק"מ): 729-912 (תלוי בחישוק)
ביצועים:
0-100 (שניות): 4.7
מהירות מרבית (קמ"ש): 200
ממדים:
אורך (מטר): 4.760
רוחב (מטר): 1.865
גובה (מטר): 1.480
בסיס גלגלים (מטר): 2.897
נפח תא מטען (ליטר): 420 + 31
משקל עצמי (ק"ג): 2,280
בטיחות:
ציון במבחן הריסוק האירופי: טרם נבחן
בטיחות אקטיבית: בלימת חירום אוטונומית בנסיעה לפנים ולאחור, בקרת שיוט אדפטיבית, שמירת נתיב, ניטור רכב בשטח מת
