פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      טרקטורון עדיף על אופנוע

      למרות העלייהום על הטרקטורונים, נורית אמיתי חושבת שככלי תחבורה לנוער, הם טובים יותר מאופנועים ומטוסטוסים

      לחבר הכנסת גלעד ארדן,

      כל הכבוד לך, ח"כ ארדן, ששמת את הדברים על השולחן וקבעת שמה שהיה הוא מה שיהיה, בכל הנוגע לנהיגה בטרקטורוני משא במדינת ישראל. אכן, אתה לוחם בלתי נלאה בתאונות דרכים, אך הטיפול בנושא המיולים ודומיהם גם על ידי משרד התחבורה, הוא כסות ובריחה לפינות חשוכות מהבעיה האמיתית בנוגע למאבק בתאונות דרכים.

      ביום רביעי שעבר דנה ועדת הכלכלה של הכנסת בדרישת משרד התחבורה להחזיר את הטרקטורונים למקומם הטבעי: בשטחים החקלאיים במושבים, ולא בכבישים, בין מכוניות ובני אדם. אתה, בנחרצות, דחית את בקשת שר התחבורה ואנשי משרדו להתייחס לכלי רכב זה כאל כלי חקלאי ושלחת את אנשיו חזרה למשרד עם שיעורי בית: לשקול ולבחון מחדש את התקנה הנוגעת בדבר. בנוסף, דרשת מהם לעשות עבודת מחקר קטנה ולהביא נתונים מדויקים על הסכנות שבשימוש בטרקטורוני משא וזאת על פי הנעשה בארץ ולפי התקינה האירופית.

      לפני הגיעם לוועדת הכלכלה פעלו במשרד התחבורה נמרצות לשינוי המצב הקיים לגבי כלי רכב אלו. אלא שבמשרד התחבורה היו כאלו שעשו לעצמם – ככל הנראה - חיים קלים והתלבשו דווקא על שבעה אחוזים מהנוהגים בטרקטורונים. אותם שבעה אחוזים של יוצאים מהכלל שהם היוצא מכלל: כמה מאות צעירים שלהוריהם יש את האפשרות הכספית לרכוש עבורם - במחיר של כלי רכב כמעט חדש – טרקטורון. והכל, כדי שלא יעיזו לבקש כלי דו-גלגלי שהוא יותר מהיר ומסוכן כאופנוע, קטנוע, טילון ולא אחטא אם אזכיר לעניין זה גם אופניים.

      יכול שמה שהשפיע יותר על אותם הוגי השינוי במשרד התחבורה הייתה אותה תאונת דרכים קטלנית ומתוקשרת בה נהרגה הנערה יעל ירדני בת 16 מכפר שמריהו, כשטרקטורון מסוג מיול בו נהגה חברתה, נסע נגד כיוון התנועה והתנגש ברכב שהגיע ממול. מוזר, כי אם הטיעון הוא מניעת תאונות, הרי כפי שידוע לך משנות פעילותך בוועדת הכנסת שעסקה בבטיחות בדרכים, ישנם עוד גורמים לתאונות שניתן לחייב להורידם מהכביש ולאלתר.

      תופעת הנהיגה בטרקטורוני משא נפוצה במושבים חקלאיים, רשויות מקומיות ומקומות סגורים כמפעלים, אתרי נופש ופנאי שהנגישות המהירה חיונית לפרנסתם. בנוסף נמצאים עשרות מהם בשימוש צה"ל, משטרת ישראל וגורמי אכיפה אחרים. את הצעירים אנו רואים יותר ויותר בכבישי הערים. הם נוהגים בהם לבית הספר, לחברים, לספריה ולסידורים ובילוי בעיר.

      על-פי החוק, בני נוער יכולים להוציא רישיון נהיגה על טרקטור או טרקטורון משא בגיל 16. הנוחות, והפרצה בחוק, הביאו את המיולים לדרכים העירוניות. גם דרכם של הצעירים לרישיון נהיגה בטרקטורון הייתה קלה, עד שקמת, יחד עם חבריך בוועדת הכלכלה; והגבלתם אותה. אם פעם הספיק קורס קצר, היום הם חייבים בשמונה שיעורים מינימום ומבחן נהיגה מעשי, לאחר שלושה חודשי המתנה. כן מחויבים בעלי כלי רכב אלו בהתקנת חגורות בטיחות ונאסר להסיע יותר מנוסע אחד מלבד הנהג והמהירות מוגבלת ל-50 קמ"ש.

      עדיף שילמדו התנהלות והתנהגות כביש בכלי שאינו מורשה (וגם אינו יכול) לעלות על מהירות של 50 קמ''ש. זהו הסימולטור שלהם להתנהלותם העתידית בכביש, וחבל שלא יותר בני נוער יכלו לעשות זאת. יש חשיבות של ממש בהבנת ההתנהלות בכביש, דווקא בגיל בו כבר מורשים, בלאו הכי, לרכוב בקטנוע.

      ואכן, ח''כ ארדן, פעלת עם חבריך לוועדה על פי מבחני הסבירות והמידתיות בטרם ההחלטה. אך יש גם מקום לשיפורים בעיקר בכל הנוגע להרתעה והזהירות בדרכים. לכן יש לשוב לוועדה ולעסוק בחקיקה שתחייב התקנת מד אוץ שמאפשר לדעת אם אכן מהירות הנסיעה היא זו המותרת. בנוסף, יש מקום להחיל על הנוסעים חובת חבישת קסדה. הקנס על אי ציות צריך להיות כזה שירתיע גם את אלו שהם ילדיהם של עשירי המדינה.

      וח''כ ארדן, כשתסיימו את העשייה בסוגיה זו, אנא בידקו מה קורה עם בני גיל הזהב הנעים באמצעי הנגישות החשמליים – ללא רישיון, טסט ומבחני כשירות של המכון לכשירות נהגים. גם כאן מחכה לכם עשייה מצילת חיים.

      * הכותבת היא עו''ד המתמחה בדיני תעבורה.