על הבנדיט 1200 המקורי רכבתי לפני כשנה בכנרת בזמן הטריאתלון וזה התבקש שגם על המחליף מוגדל הנפח והמוזרק, ארכב בכנרת כמרכיב של שופט במקטע האופניים של המרוץ. הזדמנות מצוינת לשחזר חוויה ולראות האם השינוי הוא שדרוג או שפשוט ניצלו את השם האלמותי ושידכו אותו לאופנוע חזק במיוחד שרק נראה כמו הבנדיט אבל פונה לקהל שונה לגמרי.
בתכנון הבנדיט החדש יכלו מהנדסי סוזוקי לבחור בשני כיוונים. האחד כמו שאר היצרנים, לחזק מאוד, לקצר מאוד ולהקצין מאוד את ההיגוי ובעצם ליצר אופנוע כסאח עצבני וערום. השני, לשמור על הידידותיות והגמישות של הענק החביב ולעדנו באמצעים טכנולוגים, כך שאיכות חיי הרוכב השפוי ודורש העוצמה, ישופרו ויוקפצו לדור שנות האלפיים.
האופנוע החדש הוא שדרוג של הבנדיט המוכר והאהוב. המראה עודן במקצת ושינויים קוסמטיים קלים שומרים על הקו העיצובי המוכר. המושב הונמך מעט, בסיס הגלגלים ארוך יותר מהמקור וכל העסק גם כבד ב5 קילו לא משמעותיים. המנוע שונה כך שיעמוד בתקני זיהום אויר מחמירים. הוא קיבל הזרקת דלק וקירור מים בנוסף לרדיאטור השמן שצינן את האופנוע המקורי.
כוח לעומת זאת כמעט ולא הוסיפו, אמנם בפרוספקט כתוב 128 כ"ס, אבל הנתון לקוח מהגרסה האמריקאית. לבנדיט 1250 האירופאי שמשווק בארץ יש 116 כ"ס. תוספת אמיתית ניתנה למומנט, כך שזמינות הכוח עלתה והאופנוע שגם ככה היה משחרר סוסים שנותן את עצמו לרוכב בסל"ד נמוך ובינוני, פשוט פותח את דלתות האורווה מהר יותר ומאיץ טוב יותר מאי פעם. ההילוכים שודרגו לתיבה קצרה יותר בעלת 6 הילוכים במקום ה5 בדגם המוכר והם עדיין קשים כמו פעם ומזכירים שזה בנדיט של סוזוקי, אבל הם קצרים יותר ומחייבים יותר עבודה עם הרגל.
אוי כנרת שלי
את הדרך מעופר אבניר, יבואני סוזוקי, לכינרת התחלתי בטיול למוסך לצורך קילוף הניילון מהמושב הגדול של האופנוע שעדיין לא עלה לפני כן על הכביש. בדיקה קצרה, דלק ושמן, מסירת מפתחות והופללה לאוכף. סיבוב של המפתח ולוח השעונים הדיגיטאלי שלא היה בדגם הישן, מציג את עצמו, האותיות GSF מופיעות בגדול ואני מציג את עצמי בחזרה בנימוס, המחוגים מחלצים עצמות ואפשר להעיר את המנוע הגדול. ציפיתי ליותר רעש בהתנעה, אבל האגזוז הענק עושה עבודה טובה. השקט המפתיע ליווה אותי מאוחר יותר לאורך כל הסוף שבוע. צלילים של רוגע ממנוע 1250 סמ"ק חלק ועדין שגם באיומים לא מצליח להחריש אוזניים. קלאצ' לחוץ, שילוב לראשון ויציאה לדרך.
הרבה כוח משתחרר כבר מ-1000 סל"ד ומתעצם בהדרגה בלי בורות או התפרצויות פתאומיות. רובו זמין כל הזמן וללא הפתעות או דרישה מוגזמת למיומנות מצד הרוכב. התנהגות הכביש יציבה וטובה והבנדיט אינו אופנוע חד או קיצוני ויותר מזכיר קטר יציב שלא זז מהמסילה שתוכננה עבורו. ההבדל היחיד הוא היכולת של הקטר החוליגאני הזה לרדת בפניות לכיוון הרצוי בצורה חלקה שלא משאירה מקום לספק, הדו גלגלי הזה נשאר על הכביש בכל הטיה ובכל מהירות ולא מתכוון ללכת לשום מקום.
מעבר לתאוצות שמחות וחזקות יותר מהבנדיט הקודם, גיליתי שינוי נוסף. בזמן שבישן יכולתי להתחיל רכיבה בכל אחד משלושת ההילוכים הראשונים, החדש בעל הזרקת הדלק והטכנולוגיה לא אוהב את הרעיון. יציאה מרמזור בהילוך שלישי מוציאה את האופנוע משלוותו והוא משדר לרוכב רעידות של חוסר כוח. בתנועה לעומת זאת, עדיין ניתן לרכוב בכל הילוך ובכל מהירות כמעט. מ-40 עד 140 ארבעת ההילוכים הפותחים יתפקדו טוב ומהירות גבוהה בכלל לא מדגדגת לבהמה המאסיבית.
לכנרת הגענו הבנדיט ואני, לאחר שחברנו לעוד כמה רוכבים, ללא שום מאמץ. חניה קלה לאוכל בדרך ותדלוק מהיר, לא היו מחויבי מציאות ושנינו יכולנו בקלות לעשות את המסלול במכה אחת מהירה ולחסוך המון זמן אלא ששאר הרוכבים זכו במושבים קצת פחות מפנקים או במנועים יותר מפונקים. בדיקה כללית לפני חניית הלילה וקשירה של הגלגלים הכינו את הבנדיט ללינת צוננת לחוף הכינרת כהכנה לטריאתלון שציפה לנו למחרת.
נעים הליכות
למרוץ הגענו וצוותנו לשופט, בדיוק כמו בפעם הקודמת לפני כשנה. שעתיים של רכיבה בין רוכבי אופניים נראות הזויות יותר כשרוכבים על אופנוע כל כך גדול. השופט מחפש רוכבי אופניים מסכנים שמזיעים במאמץ עילאי וממרומי כורסתו המפנקת פוסל בלי רחמים את עברייני הטריאתלון שניסו להיצמד לרוכב אחר כדי להקל מעט על מאמצם, מאמץ שנראה מוגזם כשרוכבים בקלות על בהמה עם מנוע ענק. הרוכבים המהירים מדוושים במהירות של 50 קמ"ש, האיטיים מגיעים ל-30 קמ"ש מכובדים. בין לבין אנחנו טסים במהירות כדי לדלג בין קבוצות הרוכבים, מאיצים ומאטים בלי לבחוש בהילוכים עם משמעות חדשה לאופנוע אוטומטי. גם מונח היציבות מקבל פרספקטיבה חדשה ולא משנה כמה השופט מאחור זז או מתפרע כדי להושיט את השלט "פסול", אני לא מרגיש כלום ולא מודע למתרחש מאחורי.
עם מורכב או לבד, בכביש מהיר ובעיר, קל לחיות עם הבנדיט 1250. למרות המשקל הרב והממדים הבהמיים, לרכוב על הסוזוקי המגודל זאת חוויה רגועה וזורמת. ההיגוי לא מפתיע או מפיל, אבל האופנוע נותן בכל זאת כל מה שמבקשים ממנו. אפילו ריגוש והנאה מטורפת בפניות חדות. האופנוע מאפשר גם לרוכבים שרק עלו לקטגוריית הרישוי הבלתי מוגבלת, להרגיש בבית ולשלוט בגורלם מבלי להרגיש שאולי הגזימו וקפצו גבוה ומהר מידי. בניגוד לאופנועי שרירים מודרניים וברוטאליים במיוחד שעושים שימוש במנועי סופרספורט ודורשים ניסיון ומיומנות רבה לצד הכוח המשכר, כאן ניתן לווסט את רמת הדרישה מהכלי בדיוק לפי יכולתו של האופנוען.
לסיכום
בהמה שפויה במחיר הגיוני שמשאיר עודף מ-90,000 שקל, חבר נאמן לחיים ארוכים או סוס עבודה. כל אחת מההגדרות מתאימה לבנדיט 1250 החדש. תנוחת רכיבה נוחה וזקופה, מיגון רוח יעיל, מנוע חזק וידידותי ומיכל דלק גדול שגומע לקרבו כ-19 ליטר של נוזל חיים 95 אוקטן, הם המתכון למכונת טיולים. התנהגות כביש צפויה ויציבות מעולה הם הזיגוג שמבטיח חיים בטוחים וביחד עם רוכב שלא מחפש את חוד החנית של הטכנולוגיה ואת שובר השיאים ומנפח האגו, ניתן לקבל את דמות האופנוען השפוי עם הכלי האידיאלי עבורו.
עוד כמה שנים, כשאתבגר וארגיע את הצורך המופרע שלי בכלים לא הגיוניים, אני אקנה לי אחד כזה או דומה. שבוע אחר כך אני אחפש איך לפרק אותו ולשנותו כדי שיהיה לא הגיוני ויתאים לי, אבל עוד חזון לששון.
* הכותב הנו עורך אתר האופנועים ריידרס www.riders.co.il
