מה שזול עולה ביוקר

רוצים רכב שטח? גייסתם תקציב ואינכם יודעים מה לקנות? במקרה התקציב שלכם מגרד 5 רבבות שקלים? הגעתם למקום הנכון. אחרי שבכתבה הקודמת דאגנו לידידיכם נתמכי הסעד לגלגלים תואמים, הפעם נעסוק בכם – מי שיש לו יותר מקומץ מעות (25,000 שקלים) אך אינו יכול לגייס יותר מ-50,000. ואם יורשה לנו ניתוח סוציו-אקונומי קצר, אנו מדברים על כלי רכב עיקרי במשפחה, ושהתקציב לאחזקתו אמור להיות מצומצם ככל האפשר.

הופס, מנגנון איתור השגיאות האוטומטי שלנו קפץ והתחיל להבהב. הסיבה היא שאין חיה כזו – אין רכב שטח העולה חצי מאה, אשר אפשר להחזיקו בעלות סבירה. כל מי שמנסה לשכנע אתכם אחרת טועה או אינו מדייק או משקר או צורך חומרים משני תודעה (אפשר, אם ממש רוצים לסמן בעיגול, V, או למחוק את המיותר). וזו בדיוק הסיבה לכותרת האכזרית לכתבה זו: אין אנו רוצים להיות חשופים לתביעות מצד אנשים להם מכרנו אשליה רומנטית על כיף בשטח, אשר הגיעו לפת לחם לאחר שחנזיר השטח שרכשו מכספי הבר-מצווה שהושקעו בקפידה, התגלה כמשאבת בנזין, חלקים, תיקונים וכסף (ובמקרה זה אין מיותר).

הרף העליון של התקציב יכול לרכוש לכם שורה של רכבי שטח יפנים, אשר היו שליטי השוק לפני עשור וקצת. ברשימה אפשר למצוא במקום של כבוד את טויוטה 4ראנר, למשל. לפני תריסר שנים היה העם בציון כמה ללנד קרוזר, אך קיבל תחתיו היילקס שהתחפש לאוטו אמיתי. 4ראנר נמכר כמו לחמניות עם צ'ופצ'יק בזמן שביתת אופי הלחם האחיד, למרות הבסיס הטנדרי, מנוע הבנזין הצמא והעצל וחוסר האיזון בין הפרונט הרופס לעכוז המקפץ. כמו שאר דגמי השטח של טויוטה, גם זה הצטיין באמינות מרשימה. מיותר, אך נציין בכל זאת, כי בגיל בר מצווה, עם חצי מיליון קילומטרים על השעון, אין לצפות לשמירה על מוניטין האמינות בדגם זה, או בכל מכונית בגיל ובתרגיל כאלה שיוזכרו בהמשך.

4ראנר הנ"ל היה אורח לרגע במונחי צמד המתמודדים הבאים על לבכם וכיסכם. איסוזו טרופר ומיצובישי פג'רו ניהלו באמצע שנות ה-90 קרב עקוב מפנקסי הזמנות ורצועות גרירה, באולמות המכירה ובשטח. שניהם הציעו מנועי בנזין גדולים, עצלים וצמאים, פג'רו הציע תדמית סקסית ונעילת דיפרנציאל אחורית, טרופר גמל לו בנוחות נסיעה ובמהלך מתלה עדיף. בתקציב הנדון אפשר למצוא את שני הדגמים עם מנועי בנזין, מהשנים 94-95. שניהם יוכלו לענג את אלה המסוגלים לשלם את מחיר הדלק והתיקונים.

מלך המכירות באותן שנים היה ניסאן טראנו. אסטרטגיית הצפת השוק פגעה קשות בתדמית הטראנו לאורך השנים ותדמית הזול שנוצרה לו עשתה עם היפני הזה עוול לאורך השנים. היעדר תיבה אוטומטית באזורי התקציב המדובר תמציא לכם טראנו מדגמים חדישים יותר, אפילו עד 1997. הסחירות נמוכה יותר, אך טראנו נמצא באותה מדרגת איכות של שני הקודמים – מה שעוזר לכם למצוא כלי רכב במצב טוב ובזול.

מיינסטרים להחריד הוא סוזוקי ויטארה. כה מיינסטרים, עד כי רכב השטח הקטן והחביב הפך לסלע יציב ואיתן של מעמד בשוק המקומי. בשנים עברו שמר ויטארה על מחיר מחירון גבוה ללא כל פרופורציה לעולם האמיתי ועל כך נוספה נטייה בלתי מוסברת של השוק לשלם מעל מחיר המחירון השערורייתי, במיוחד עבור דגמי גג ברזנט הנדירים והמושכים יותר. עם ההזדקנות המעמד מתכרסם, אך עדיין נותר איתן. גג התקציב שלנו יכול לרכוש עבורכם גם את האח הקטן והשובב, ג'ימני. לזה יש יכולת עבירות טובה משל הוויטארה והוא מתוק וחביב עבור מי שצריך כלי רכב בגודל של קטנוע פלוס.

מספר כלי רכב מעניינים מחכים לכם בפינת המציאות היום. המכנה המשותף לכולם הוא המוצא: כולם אינם יפנים – חטא חמור למדי במקומותינו. קאיה ספורטאז' יצר לעצמו מעמד כמעט יפני לאורך השנים. מחיר אטרקטיבי, עיצוב נאה ואיכות טובה יחסית הביאו אותו עד הלום, כאשר המגרעות הן צריכת דלק גבוהה וגחון נמוך יחסית במצבו המקורי. בצד השני של סולם המעמדות נמצאים קוריאנים אחרים: יונדאי גאלופר בא מבית טוב, אך הציג מראה מיושן, עם תוספות זולות וסבל מבעיות אמינות שונות. סנגיונג מוסו סבל ממעצב שיכור ומשם ארוך, ולכן קיבל מקום נמוך במחירון, אך בזכות כך מייצר יחס עלות תועלת טוב מאוד.

אופל פרונטרה הגיע מבית טוב, מכל כיוון בו נבחן אותו - אופל מצד הסמל על מכסה המנוע, איסוזו מצד כל השאר. אבל פרונטרה הפך לאחד מכלי הרכב היותר מפוספסים בשוק המקומי והסיבה אינה יחסי העברה ארוכים שהפריעו למנוע הבנזין לעבוד. עקב נדירותו אפשר למצוא פרונטרה בזול. בתחתית פינת המציאות אפשר למצוא כמה תוצרים של תעשיית הרכב האמריקנית: בלייזר, ג'ימי, או גרנד צ'רוקי. למעט כלים שמורים במיוחד, מדובר לרוב בכלים שיעיקו על כיסכם בסעיפי תשתית ותחזוקה.

רכב שטח אינו רק מכונית משפחתית ולמי שמחפש כזה מוצעות כמה אופציות מעניינות. באגף המיתולוגי אפשר למצוא ג'יפ CJ7 – ג'יפ אמיתי, עם כל מה שמשתמע מכך, אשר הסיבה היחידה שלא לרכוש אותו היא מחיר מנופח ולא פרופורציוני עבור כלים שמורים. מחירו של ה-7 מנופח גם בהשוואה לאחיו לבית ג'יפ ויכול להאמיר עד לתקרת התקציב שלנו עבור כלי שמור ומשופר. עמוק יותר במיתולוגיה ובכיס אפשר למצוא אונימוג. משאית/טרקטור חביב זה הוא עז הרים שיכול להעפיל על כל פסגה, בכל מזג אוויר ולקחת עבורכם ריהוט גן בגודל מלא, כדי שתשבו בנוח למעלה. למכורים בלבד.

סוג אחר של שריטה הוא לבנות מכונית מרוץ. התקציב הנדון מאתגר מאוד את העוסקים במלאכה ומתוך מגבלות אלה צומחת הפורמולה הבאה: סופה, או פג'רו טוטאל-לוס יהיו הבסיס, כאשר את החלק הארי של התקציב צריך להשקיע ברכיבי מתלים איכותיים. היות והרבה כסף לא נשאר, יש לבנות את החבילה בעזרת צמד ידיים טובות. יש לזכור כי מדובר בהרפתקה מסובכת ויקרה (סעיף התחזוקה והלוגיסטיקה כאן מורכב במיוחד) וכי בניית הרכב היא רק חלק קטן מההוצאות.

סוג אחר של סיקוס הוא טנדר. מעבר לסקס-אפיל הכפרי והגברי של טנדר, יש בחבילה עוד שימושיות וכיף השימוש. בראש פירמידת המזון כאן נמצא טויוטה היילקס ירום הודו. הטנדר היפני בה' הידיעה יצליח להידחק לתוך מסגרת התקציב רק אם שירת בכוח ביטחון אכזרי במיוחד ועבר לפחות ארבעה מיליון קילומטרים. לגבי האמינות נטען שבדיוק כמו שאין בדיחות על פולניות, כי הכל אמת, גם לגבי היילקס אין אגדות, אלא הכל חקוק באבן, או בספר הטיפולים. עסקאות זולות ומפתות יותר אפשר למצוא אצל איסוזו איפון, מיצובישי בופאלו, או אפילו מגנום (שהוא עסקה מפתה במיוחד).

את תואר "חביבת השופטים" לוקח בהליכה ובעיניים עצומות לרווחה לנד רובר דיסקברי. בתקציב הנדון כדאי להתמקד בדגם הבנזין, משום שדיזלים יהיו עתיקים מדי ואת הבנזינים אפשר למצוא החל מ-25,000 שקלים. באזור תקרת התקציב אפשר למצוא אפילו דגמי 1998, או כלים משופרים ושמורים במיוחד. במחיר שכזה מקבלים רכב שטח גדול מידות, בעל יכולת מופלאה בשטח ופינוק רב בכביש. על תענוגות החיים צריך לשלם וכאן החלק הארי של התשלום יגיע לידי איראן, או מעצמות נפט אחרות. כמו כל רכב שטח ותיק, גם דיסקברי מתקלקל מדי פעם, אך עלות התחזוקה אינה אמורה להיות שונה מזו של רכב שטח יפני באותו מחיר.