יוצא מגדרו

עם כל הכבוד לאלברט איינשטיין - ויש כבוד - תורת היחסות היא משהו די טריוויאלי, שאלו כל ילד ברחוב והוא יסכים שכל דבר בחיים הוא יחסי ותלוי בסביבה אליה הוא מושווה. טוב, בואו נוציא רגע את אלברט קשישא מהדיון כי הוא באמת לא שייך לכאן. תורת היחסות הפרטית, אותה פרסם איינשטיין לפני 102 שנים, באה לענות על קשיים בהבנת התנהגות האור ועד כמה שמוחי המוגבל מבין, מעט קשה ליישמה על לנד רובר פרילנדר. עדיף במקרה הנוכחי להשתמש בחכמת החיים של הילד מהרחוב ולנסות להבין כיצד הג'יפון של אתמול הפך לרכב יוקרה, אליו מוצמד תג מחיר של 345,000 שקלים.

כל סיפור צריך להתחיל מההתחלה, וההתחלה של הסיפור הזה היא לפני עשור שלם, אז הוצג לנד רובר פרילנדר. העולם התחיל להכיר אז את הזן האופנתי של כלי רכב לשטח רך ואגדת השטח מבריטניה הצטרפה לעגלה, מציגה את כלי הרכב הראשון בתולדותיה שהיה נטול הילוך כוח. העם אהב את המתכון ופרילנדר הפך לרב המכר של לנד רובר ולאחד מרבי המכר בקטגוריה שלו.

הזמן עובר מהר כשנהנים, לנד רובר עברה מבעלות ב.מ.וו לידי פורד ופרילנדר הזדקן, למרות קוסמטיקה כבדה שהעניקה לו את החזית המשפחתית ואת הדמיון הקדוש לריינג' רובר. אשתקד הציגה לנד רובר דגם חדש לחלוטין, אשר הציג קפיצת מדרגה משמעותית בכל ממד אפשרי.

הפלטפורמה היא זו המשרתת את פורד פוקוס, אבל סביבה נבנה מרכב נאה ומרשים והותקנו שלל אביזרי נוחות, בטיחות והנאה, שממקמים את פרילנדר החדש גבוה יותר במעלה הסולם האבולוציוני של תעשיית הרכב וכמובן מקפיצים את מחירו כלפי מעלה.

לאחר ציפייה מייגעת הגיע פרילנדר 2 גם לפרובינציה הנידחת בה אנו גרים ואפשר להתחיל ולהתרשם מהטרנספורמציה שעבר הג'יפון מאנגליה. מבט מבחוץ מגלה שוב את יכולתם הברוכה של מעצבי לנד רובר לגרום לכל דגם להיות יפה מקודמו (חוץ מאחוריו של דיסקברי 3, כמובן), אך עדיין לשמור על דמיון לקודם ועל הדמיון המשפחתי. בפרילנדר מרשימים במיוחד החרטום הגבוה, הצדודית הנאה ואפילו החלק האחורי, שהוא פנינה עיצובית, בהשוואה לאח הגדול, דיסקו 3. המראה והממדים שצמחו מגבים את ההתרחקות מראב4, יונדאי טוסון וחבריהם.

דמיון משפחתי אפשר לזהות גם בתוך תא הנוסעים. הקווים הרבועים המאפיינים את שאר תאי הנוסעים של לנד רובר מופיעים גם כאן וגם החוגה העגולה של מערכת Terrain Response, המוכרת מהאחים הגדולים. ומה יודעת לעשות כאן החוגה השולטת בכל מאפייני מערכות השטח, באוטו בלי LOW, להזכירכם? ארבעה מצבים לחוגה: כביש, שלג, בוץ וחול, בהם מתוכנתים פרופילים שונים למערכות כמו בקרת המשיכה, בקרת הירידה במורד, מצערת ועוד.

עבודה מרובה יש בארגון כל המערכות האלקטרוניות בפרילנדר לפעולה מתואמת, פשוט כי יש המון מהן. נתחיל בטריוויאלי, ABS, בקרת יציבות, בקרת משיכה, עזרה בבלימה בחרום, מערכת בלימה שעוזרת לרכב להסתובב ומערכת מיוחדת שתפקידה למנוע התהפכות בעזרת הבלמים שמגדילים את רדיוס הסיבוב בעת חשש להתהפכות. עד כאן אלקטרוניקה שימושית. בצד הבידורי יש מערכת שמע משובחת של אלפיין, טלפון שן כחולה (בלותות') מובנה, חיישני גשם ואורות ומנועים חשמליים שדואגים להזיז את המושבים והמראות ואף לזכור מה הם עשו.

תא הנוסעים היה צריך לגדול רק כדי לאכלס את שלל המערכות המתוארות. למרות שהבסיס הוא פלטפורמת פוקוס, פרילנדר 2 מרווח מקודמו בכל כיוון. לנוסעים יש שפע מקום לאיבריהם, אך תא המטען קטן וצפוף ומפריע ביותר היעדר שקע חשמלי בו. הטיפוס במראה ואיכות תא הנוסעים משמעותי עוד יותר, במיוחד בגרסת HSE המפוארת בה נהגנו. ריפוד עור איכותי, שילוב צבעים נעים לעין, פלסטיק מוצק למראה ולמגע ואיכות הרכבה מרשימה בכל קנה מידה, אך (ושוב, הכל יחסי) בהשוואה לדור הקודם, מדובר בקפיצה גבוהה מאוד מעלה.

המפתח הוכנס למקומו. את המנוע מעירים לחיים בעזרת כפתור עגול וברור, הנמצא מימין ללוח השעונים. פרילנדר קיבל מנוע דיזל מודרני בנפח 2.2 ליטר, המשחרר לחופשי 160 סוסים רעננים וחסונים, להם מומנט עבה ביותר של כמעט 41 קג"מ (שהם, ברוח היחסיות, יותר ממה שיש לדיפנדר בימינו). מדובר במנוע מסילה משותפת, מהשורה הראשונה של מנועי הדיזל בימינו, אשר מסגיר את העדפות הנוזל שלו רק בטרטור בעמידה במקום ובכוח המתפרץ בכל מהירות והילוך.

אפרופו הילוכים, יש לפרילנדר תיבה אוטומטית עם 6 יחסי העברה, עם אפשרות לתפעול ידני. השילוב של המנוע והגיר מעולה, עם חלוקה טובה של יחסי ההעברה ומהירות וחלקות של הדילוג ביניהם, המפיק תאוצה יעילה בכל תנאי. נעים לשייט עם הפרילנדר בכל מהירות, גם בצד המאוד לא חוקי של הסקלה, כאשר המנוע מפיק את תוצרתו מבלי להרעיש או לרעוד.

בנהיגה בעיר מעבירים המתלים הקשיחים מידע רב על מה שקורה למטה. העסק קשיח, אך לא ברמה מטרידה. תנוחת הנהיגה הגבוהה ושטח החלונות הגדול מספקים שדה ראיה טוב לנהג ולנוסעים. מכסה המנוע הגבוה מאריך את השטח המת מלפנים לרמה גבוהה מהרצוי. מחוץ לעיר פרילנדר הוא שייט אוטוסטרדות מדופלם, בזכות השקט והעידון בנסיעה ובפעולת יחידת הכוח.

בכביש מפותל, פרילנדר מתנהג כמו SUV ספורטיבי במיוחד ומיישר פיתולים בעזרת השלדה המעולה, ההגה בעל המשקל הנכון וכל האלקטרוניקה הנלווית, הפורשת רשת ביטחון צפופה למדי לנהג תאב הגז.

נכון, אין LOW. נכון, מדובר בכלי רכב לשטח רך. אבל, יש אליפסה ירוקה מלפנים ועל ההגה שכתוב עליה לנד רובר, אז צריך לצאת לשטח ולבדוק מה הקשר בין הסמל ליכולת. עם כלי רכב רך כמו פרילנדר צריך לפתוח בתאום ציפיות מדוקדק. שטח טכני הוא מחוץ לתחום. עם מרווח גחון וזוויות מרכב טובים בהחלט (גם בהשוואה ל-SUV בעלי LOW), הבעיה אינה בירידות, שם אפשר לסמוך על בקרת הירידה במורד. הבעיה היא בעליות, שם העדר הילוך כוח יכול לטגן את תיבת ההילוכים לדעת. אז מה כן? שבילים, חולות ומעט מאוד טיפוסים קשים.

הדיונה בקיסריה בסוף הקיץ, עם לחץ אוויר מלא בצמיגים, היוותה מבחן קשה, אותו צלח פרילנדר בהצלחה מרובה. מצב חול בחוגה העגולה נבחר וכל האלקטרוניקה התגייסה כדי לתת לפרילנדר להתבטא. דוושת הגז הפכה עצבנית יותר ומערכות בקרת המשיכה והיציבות התבקשו לנוח, כדי לא לבלום את התנופה. כך ריחף לו פרילנדר בקלות, המתלים הקשיחים מצמידים את הגלגלים היטב לחול ומערכת העברת הכוח אינה מבזבזת אנרגיה על החלקה מיותרת (כמו שקורה ברכבי שטח רכים אחרים). צריך לזכור כי בקרת המשיכה עדיין מפעילה את הבלמים מדי פעם וכי חסרונו של הילוך כוח מתבטא בעומס על כל מערכת ההנעה. פרילנדר שקע לבסוף, אבל רק משום שרצינו לצלם אמצעי חילוץ.

גלעד רקח עבורנו ריחוף מענג בשבילי העמק, עם עליה קשה בתחילתו, טבילה מרעננת בסיומו וקינוח בחומוסיה איכותית במיוחד. כמו שאמרנו בעבר, זו עבודה מלוכלכת, אבל מישהו חייב לעשות אותה. העלייה לגבעת המורה הקשתה על הפרילנדר. אין בעיה עם מרווח הגחון, או הזוויות, אבל הצלבות ודרדרת חייבו את כל האלקטרוניקה להתאמץ, כדי להביא את פרילנדר לפסגה. מעט אבק, מעט איבוד אחיזה ומעט דרמה ואנחנו למעלה, כאשר אין סימן להתחממות, או רפיון טכני, גם כאשר אנחנו יורדים ועולים שוב לצורך צילום. בירידה שומרת בקרת המורד על מהירות נמוכה ומפצה כמעט לחלוטין על היעדר הילוך כוח. לסיכום אפשר לומר שפרילנדר לא ייבהל אם תיתקלו בקטע טכני במהלך טיול השבת, אך צריך לנהוג בו בזהירות.

ואז הגיע החלק הכיפי של המסלול, ששיאו טיסה בגובה נמוך בשבילי העמק. כיאה ליום חם במיוחד, היעד בעצם הסיבה לכל היום, היה עין שוקק. לצערנו בסוף החופש הגדול הוא אכן היה שוקק, אבל אפשר לצנן את ההתלהבות מהטיסה המהירה קודם לכן. בנסיעה שכזו עובדים מתלי הפרילנדר היטב, מגהצים ומדביקים את היצור לקרקע ומעלים את מפלס ההנאה. אם חפץ הנהג במנת יתר של אדרנלין מתערבות מערכות הבטיחות ומסרסות את ההנאה, ללא כל אפשרות לנתקן, מה שמעט פוגם בתענוג.

גלילה קצרה למעלה מחזירה אותנו אל השאלה בתחילת הכתבה. מה עבר על פרילנדר שהפכו לכלי רכב העולה כפול מחבריו לשעבר לקטגוריה? פרילנדר החדש הוא אכן כלי רכב אחר, גדול יותר, טוב יותר, מאובזר יותר, איכותי יותר ובטוח יותר (חמישה כוכבים במבחן ריסוק). עבור יותר צריך לשלם יותר, גם אם מרגיז נפילה בקטנות, כמו העובדה שהפרילנדר הזה לא יודע להרים את החלונות בעצמו כאשר לוחצים על השלט כדי לנעול אותו וכן שחסר גג שמש.

והיכן תורת היחסות? הכל הרי נעוץ באובייקטי ההשואה. פרילנדר החדש אינו בר השוואה ליונדאי טוסון, או לטויוטה ראב 4, משום שהוא בליגה אחרת לחלוטין. ההשוואה הראויה לפרילנדר היא ב.מ.וו X3 וכאן נראה פרילנדר באור שונה לחלוטין, משום שאין לו בעיה להציג יכולות דומות, או עדיפות על המתחרה הבווארי ובמחיר זול בהרבה. הכל יחסי.

יש לזכור גם כי הגרסה שבחנו היא פסגת ההיצע ויש דגם מאובזר פחות ב-290,000 שקלים ובקרוב יגיע דגם בסיסי ברבבת שקלים פחות, אבל לעניות דעתי דווקא הגרסה המפוארת היא העדיפה, בתנאי שמפסיקים להביט מטה לכיוון הג'יפונים ומתחילים להשוות לכלי רכב יקרים יותר.

מנוע: דיזל, מסילה משותפת, 2.2 ליטר
הספק/ מומנט: 160 כ"ס / 40.8 קג"מ
תיבת הילוכים: אוטומטית, 6
הנעה: כפולה קבועה, בקרת משיכה
אורך: 450 ס"מ
רוחב: 218 ס"מ
גובה: 174 ס"מ
בסיס גלגלים: 266 ס"מ
משקל עצמי: 1,770 ק"ג
מרווח גחון: 21 ס"מ
זווית גישה/נטישה/בטן: 157/34/31 מעלות
בטיחות: 7 כריות אוויר, ABS, ETC, EBA, DSC, RSC, CBC
מחיר: 345,000 שקלים (HSE)