אתם כותבים: מי ידע שכך יהיה...

אם זיכרוני אינו בוגד בי, זה היה לפני 6 שנים כשראיתי אחת כמו הנוכחית לראשונה. לפני 6 שנים גם נהגתי עליה לראשונה. הקליאו ספורט הראשונה שראיתי הייתה שחורה ובין הראשונות בארץ. לפני 6 שנים בועת ההיי-טק הייתה עדיין נפוחה וכך נוצר מצב ש-'ד.ג' (השם שמור במנחת עין שמר) החזיק אחת כזו באדיבות ובנדיבות מעסיקו ומקלט המס של המדינה. ד.ג לא ממש הכיר אותי אז ובטח שלא את יכולות הנהיגה שלי, אז הוא בטח שלא שיער לעצמו איזה חותם הוא הותיר בנפשי המוטורית כשהוא החליק לאצבעותיי את ה-'מפתח'. הצפרדע השחורה העונה לשם רנו קליאו ספורט "כיפכפה" אותי לגמרי.

כשהתלבטתי אם לקנות קליאו ספורט השאלתי אחת כסופה לסיבובון במתחם "מסלולים" באשדוד ואז, סטירה מצלצלת Number two הכתה את פני. האוטו הזה כל כך מהודק וכל כך תזזיתי ויחד עם זאת - לא מתמסר בקלות. בתום שישה חודשי חיפוש מייגעים דוממתי מנוע של קליאו ספורט דור ראשון בצבע לא שכיח - בורדו מטאלי, בחניה.

כשאני מסתכל עליה היא עושה לי טוב, באמת. אני אוהב להסתכל על הצפרדע הזאת הרבה. כשאני מגיע אליה בבוקר וכשאני מתרחק ממנה בחניון. מינון נכון של מופנמות עיצובית עם רמזים עדינים ליכולות הריקוד הם לדעתי שילוב מנצח. עוד שני חרירי אוורור בפגוש הקדמי הנמוך ממילא, שני פנסי ערפל בנוסף לפנסים הראשיים, מרכב 3 דלתות הנדיר במחוזותינו וצביעת פגושים שונה מספיקים כדי לבדל את האחות השרירית משאר המשפחה.

צפרדע, או אולי אמסטף? מבט מהחזית חושף פרצוף צפרדע עם סרנים בעלי מפסק רחב ועיצוב קורת A שעולה כמו טרפז מספר הגיאומטריה של בני גורן אל עבר הגג. הפנסים גם טרפזים ישרי זווית ולוע כניסת אויר מרכזית בעלת נוכחות מרשימה.

האוטו שקניתי היה מטונף בפנים. אני לא יודע איך הבעלים נהג עליה בלי לחטוף איזה מחלה נגיפית, אבל הדבר הראשון שהאוטו הזה עבר זה ניקוי יסודי מבית היוצר שורשי הפולניים, סבא בטח כל כך גאה...
אותו סבא גאה כל כך לא הבין למה הוצאתי כל כך הרבה כסף על אוטו קטן יותר ממה שהיה לי מקודם, לפחות כשהוא שמע שנפח המנוע הוא הרבה יותר מהמזדה שלו הוא שתק וציין שהצבע יפה... סוג של "שמירה על זכות השתיקה".

אז ציינתי שאת עיטורי העור על המושבים אני לא אוהב למרות שהם נראים טוב. שמעתי שמועה מאיזה עיתונאי רכב חבר שאיכות תא הנוסעים היא לא משהו לספר עליו... זלזלתי. התייחסתי בביטול. שלא תבינו אותי לא נכון, זה לא כל כך נורא, אבל מי שתכנן בשנת 98' את חלקי הפלסטיק של האוטו הזה צריך להיקבר בתוך 205GTI מקרקשת בלי חופת לוח מחוונים (עם הקוראים הסליחה על עולם הדימויים המוגבל של הכותב, ג.כ).

גם את ההגה לא אהבתי. אני אנסח זאת שוב... אני אוהב את המשקל וההיזון החוזר המאפשרים קבלת מידע רב על הנעשה שם מלפנים. על הצמיגים הקדמיים מוטלת משימה לא פשוטה, הם צריכים לגשר, לשלב ולפשר בין 172 סוסונים צוהלים לניווט השדה האדומה וכל זאת כשבארסנל יש סוליית צמיג ברוחב 195 מ"מ בלבד. זה שקול להזמנת טומי לפיד יחד עם הרב מצגר אל ז'אקו מאכלי ים ביום שישי בערב. לעיתים מורגשת לחימת הגה גם בהילוך שלישי, אמנם רק על אספלט מאיכות נמוכה אבל עדיין...

הרבה חששות היו לי מתנוחת הנהיגה הידועה לשמצה של הדגם הזה. נכון, היא באמת לא מצטיינת אבל אפשר להסתדר. "להסתדר" בממדי גופי זה משהו שלא בא בקלות, ממש לא! אפילו הדרמתי איתה לאילת בחופשה משפחתית ואת הדרך עשיתי ברציפות ("קפנטו" במצפה לא נחשב).

ואז החלפתי צמיגים במקום חתיכות הפלסטיק היבשות עליהן התגלגל הבעלים הראשונים ממנו קניתי אותה. עכשיו יש מנוע! המנוע לא סגור על עצמו, או שכך רצה אותו צרפתי שנחשוב עליו. עד 4,000 סל"ד התחושה היא מנומנמת למדי ולא מרגשת, זה אומר שיש כוח כדי לצאת מהר מהרמזור אבל לא משהו שגורם לדם לגמוע את המרחק מהלב לגפיים וחזרה מהר יותר. אבל אם תגרמו למנוע לעשות 4,000 סיבובים בפחות מדקה, הרבה פחות מדקה, הכל משתנה.

בשלב זה מגיע הילד המניאק של השכונה ואומר Fuck off! עכשיו אני! המנוע הזה עף בסל"ד השמיימה וגומר את ההילוכים בקצב מטריף, במיוחד את הראשון-שני. אולי זה חוסר הניסיון שלי במכוניות חזקות מאוד, אולי. אבל בחלקת האלוהים המוטורית שלי המנוע הזה הוא חגיגת סמבה ריו דה-ז'נרו.

בת הלוויה החשובה כל כך למנוע כזה אשר קילקלה בעבר לכמה ספורטיביות עם מנוע חזק את החגיגה היא תיבת ההילוכים. אי לא ארחיב על יחסי ההעברה הקצרים והרועשים מדי לשיוט מנהלתי (2,900 סל"ד ל-100 קמ"ש) בגלל שכתבו על כך הרבה. מבחינתי תיבת הילוכים ידנית טובה היא כזו שאפשר לשרטט בדמיון את המסילה בה עוברת ידית ההילוכים רק מהתחושה של המוט המחליק בין הראשון עד חמישי - תיבת ההילוכים באמצעות מוט ההילוכים הכדורי (רמז לכדור הגולף של ה-GTI משנת 77'?) של הקליאו היא כזו. מהלך ידית אולי קצת ארוך אבל ישיר ונעדר ערפולים ואלחושים כלשהם.

להפתעתי הקליאו הפתיעה אותי בנימוסי כביש סבירים ביותר לאוטו גזעי ספורטיבי. האמספף הספורטיבי מצליח לעמעם בהצלחה את תחלואי כנופיית מע"צ ויחד עם זאת שומר על נוקשות מסוימת ולא נמרח על הכביש. יצא לי לנהוג במספר מכוניות מודרניות פחות נוחות מהקליאו ספורט מבחינת שיכוך מהמורות.

עם סעפת פליטה ספורטיבית לא פלא שהסאונד משכר. אני מגדיר זאת כסאונד לא ידידותי לסביבה מאחר והוא גורם לרצוון להגביר את הלחיצה על הדוושה... על הדוושה הלא ירוקה. כמות הרעשים החודרת לתוך תא הנוסעים הופכת במהרה למטרידה. ב-100 קמ"ש זה איכשהו בסדר ואפשר לשמוע מוזיקה כשהסטריאו בשליש התחתון של סקלת עוצמת השמע. אבל מי שנוסע ב-100 קמ"ש שיקנה קליאו 1.2 ליטר ויפסיק לקרוא פה. במהירויות גבוהות יותר מצטרפים לקרנבל ההוא מריו גם רעשי רוח ורעשים מבית הגלגלים, מה שמחייב הגברת עוצמת השמע ברדיו. יש מערכות סטריאו שמגבירות את עוצמת השמע ככל שהמהירות עולה - זה תוכנן במיוחד לקליאו ספורט.

אני לא אחדש אם אקבע שהבלמים של הקליאו ספורט מעולים. בגלל זה אני מעדיף להמחיש כמה הם טובים. בימים הראשונים לבעלות על הקליאו נסעתי עם אישתי כאשר היא נוהגת בפעם הראשונה. הפצרתי בה ללחוץ על הגז ולא להתבייש כדי שתרגיש מה יש לאוטו הזה לתת ולמה קנינו קליאו כל כך יקרה. התגובה לא איחרה לבוא וההשתאות מהכוח השתלטה על הקוקפיט, אבל אז החליט בן בליעל לוותר על התמרור המשושה עם היד הלבנה ופשוט לפרוץ לכביש... אז ורק אז הבינה אישתי מה זה בלמים כאשר היא שתלה את חרטום הצפרדע האדומה לכיוון האדמה בנחישות. ואני מצטט..."YYY איזה ברקסים!!!"

קליאו ספורט MK1 זו לא מכונית שקל לחיות איתה. היא לא מאוד מרווחת ולא מאוד נוחה וצליחת כביש 5 בשעות הבוקר זאת לא משימה מהנה. בנסיעה מנהלתית הרבה רעשים חודרים מבחוץ ויש גם רעשים המיוצרים בבית בתוך תא הנוסעים. התחזוקה השוטפת אינה יקרה אבל הלא שוטפת יקרה ועוד איך!

אבל כבר לא עושים אותן כאלו היום. בעולם שבו יצרני הרכב מתרחבים לגובה בתכנון ועיצוב מכוניות העתיד, נגמרת פגיעה מתמדת בדינמיות המכונית והדבר מחמיר מדור לדור. גם הקליאו 2 נחשבת לגבוהה מהקליאו הראשונה אבל עדיין גמדה ליד הקליאו 3 שהושקה לא מזמן בארץ.
היום כבר לא עושים מכוניות שכל כך מערבות את הנהג בכל מה שקורה איתן ולא רק בתחומים הדינמיים. אני אחדד, אולי עושים מכוניות כאלו אבל לא בטווח המחירים ההגיוני מבחינת הוצאות רכישה ואחזקה. אני בטוח שאחת הנינג'ות יתנו הרגשה ספורטיבית ומתגמלת יותר מהקליאו - אבל פה כבר מדובר באופרה אחרת לגמרי מבחינת עלויות רכישה ואחזקה.

כיף להסתכל על האתלטית הזאת שנקראת קליאו ספורט. האוטו הזה עושה לך כיף בנשמה, לא אחת יצא לי לקום בשישי מוקדם בבוקר רק כדי שיהיה לי יותר זמן לנקות אותה. ככה זה, מכונית אהובה מסדרת אותך יותר טוב מפסיכולוג...

גם לכם יש חוויות מוטוריות מישראל או מחו"ל? נהגתם ברכב מיוחד או ייחודי? אם יש לכם כישרון כתיבה וגם כתה תמונות איכותיות (שצולמו על ידכם בלבד), אתם מוזמנים להעלותו על הכתב ולשלוח את הכתבה והחומר הצילומי אלינו ואולי כל גולשי וואלה! רכב יזכו לשמוע על החוויה הפרטית שלכם. את החומר תוכלו לשלוח אלינו לכתובת הדואר: wallacars_mystory@walla.com
אז קדימה, תקתקו על המקלדת, תנו כמה קליקים במצלמה ושילחו אלינו את החומר.