פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      דעה: המשטרה בקרב על הכבוד

      המשטרה משקיעה משאבים רבים בתפיסת עברייני מהירות. ירון אדרי תוהה במה בעצם היא נלחמת ומה היא מרוויחה מכך?

      לפני כשבועיים, חשפה משטרת התנועה שינוי מרחיק לכת באכיפת עבירות התנועה, כאשר ניהלה מצוד ומעקב במשך כחודש אחר נהג מכונית פורשה אשר נתפס בסופו של עניין נוהג במהירות העולה על 200 קמ"ש בכביש הציבורי. שבוע אחר כך, היה זה רוכב אופנוע שנתפס רוכב במהירות של 193 קמ"ש וגם הוא זכה למעקב במשך כחודש לצורך למידת הרגלי הרכיבה שלו ונתיבי הנסיעה הקבועים.

      לכאורה, משטרת התנועה הצליחה לשים את ידיה על שני עברייני תנועה מועדים אשר סיכנו את הסובבים אותם. אולם, משום מה, מכל הודעה שיוצאת מפי משרד התחבורה או משטרת ישראל בנוגע לעברייני הכבישים עולה ניחוח של "ובא לציון גואל". אולם האם באמת הייתה כאן כוונה לגאולנו ולהצילנו מפני העבריינים המסוכנים? לא בהכרח. אם נבדוק את המשותף לשני פורעי החוק – שניהם הצליחו פעם אחר פעם לחמוק מאמצעי האכיפה האלקטרוניים, היקרים והאהובים של המשטרה, שגם דואגים להרחבת קופת המדינה, על ידי אמצעי טכני פשוט שמסתיר את הספרות בלוחית הרישוי. הדבר בוודאי העלה לכמה כחולי מדים את הדם לראש ואת המחילה לכבוד שנפגע אפשר למצוא רק בנקמה.

      נקמה קרה, אך מתוקה

      ונקמה, כך אומרים, מוגשת הכי טוב כשהיא קרה. וכך, בניגוד לנוהג הרגיל של משטרת התנועה, במקום להסתער במבצע אכיפה עקר, הם עברו למעקב סמוי שנפרש על פני שבועות וככל הנראה גם דרש השקעה כספית לא מבוטלת ובשימוש בכוח אדם רב. נהיגה במהירות כפולה מהמותר בחוק נשמעת טוב בכותרות וללא ספק משיגה יוקרה מסוימת וכצפוי, כל האמצעים מקודשים במרדף אחרי המטרה שפגעה בכבודם ועוד ייטב אם על הדרך הם יעשו "רעש של עבודה", ירוויחו קצת חשיפה והרתעה וגם יעלו את קרנם בפני שר המשטרה החדש.

      ואם במהירות עסקינן, שימו לב לנתונים הבאים. על פי נתוני המשטרה בעשור האחרון, הייתה אחראית מהירות העולה על החוק לכ-3 אחוזים בלבד מכלל התאונות הקטלניות. זאת לעומת כ-14 אחוזים המשויכים למהירות הגבוהה בהתחשב בתנאי הדרך. בעיה נוספת עולה מעצם עבודת בוחן התאונה בשטח, שבטופס בחינת התאונה, ניתן לרשום אך ורק גורם יחיד לתאונה, בעוד שבפועל תאונה לרוב מורכבת ממספר גורמים. בעיה עליה עמדה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, וזו גורמת לעיוות בנתונים הסטטיסטיים של התאונות ויתכן שאף להעדפה שלא בצדק לבחירת סעיף המהירות.

      ממשטרת התנועה נמסר לנו כי ברגעים אלה ממש הם עמלים על שינוי טופס בוחן התאונות והתאמת המערכת המחשוב לנתונים החדשים. האם לא כדאי היה להשקיע בהתאם את הזמן והמשאבים הקיימים כדי ללכוד עבריינים אמיתיים, כאלה החוצים קווי הפרדה רצופים, נוהגים בשכרות או חוצים רמזורים אדומים? בוודאי שלא, הרי תפיסת מהירות היא הקלה ביותר מבין העבירות הללו.

      מה עם העבירות החשובות באמת?

      הפעלת מערך מודיעני לתפיסת עבריין בודד, גם אם מדובר על ניידת אחת ושני שוטרים, בעבירה בעלת רמת חשיבות נמוכה יחסית, מצמצמת את כוח השיטור במקומות בו הם באמת נחוצים. ועם חשיפת שני מקרים בשבועיים, אולי ברגע זה ממש מתנהלים עוד "מבצעים חשאיים", אז כמה שוטרים נותרו בכבישים לאכיפה אמתית?

      המעקב אחר נהג הפורשה לווה בסרט שצילמה עמותת 'אור ירוק', ובו נראים שומרי החוק עוקבים אחר החשוד עד לתפיסתו. אבל מבט חוזר בסרט מגלה עובדות מדהימות – מלבד נהיגה פרועה ועבריינית של השוטר עצמו, מסביבו עשרות עבירות תנועה חמורות מתבצעות על הכביש בזמן המרדף. נסיעה בנתיב שמאלי תוך הפרעה לתנועה ומעבר נתיבים ללא איתות ובחדות, מסוכנים לא פחות לציבור מנסיעה במהירות גבוהה. אם הייתה המצלמה מתמקדת בשאר הנהגים בכביש, לבטח ניתן היה לראותם משוחחים בנייד ללא דיבורית, קוראים עיתון ועושים עוד דברים שאינם קשורים בנהיגה.

      אותם נהגים, כלומר אנחנו, הם העבריינים האמתיים כי הם אלה שבסופו של יום גורמים לתאונות הדרכים. מספיקה הצצה חטופה במדור 'פוטו רצח' שלנו בכדי להבין שהקטל לא מגיע מהמהירות ביחס לחוק שבפני עצמה אחראית לאחוז מזערי ממנו. הקטל מגיע מזלזול של הנהגים זה בזה וחוסר ההבנה של הקורה בכביש. כל עוד נמשיך להיצמד לכותרות מפוצצות, דבר לא ישתנה ואף שוטר לא יתפנה לאכיפה של העבירות החשובות באמת!