שמונה חודשים לאחר שנפתח חגיגית לתנועה, שוב עומד פרויקט הנתיב המהיר לתל אביב במרכזה של מחלוקת על תנאי הסכם הזיכיון. זכיינית הפרויקט, קבוצת שפיר הנדסה, פנתה באחרונה למדינה בבקשה לשנות את תנאי הגבייה של האגרה בנתיב. שפיר טוענת כי קיבולת כלי הרכב בנתיב נמוכה מזו שהוערכה תחילה בשל הנסיעה האטית יחסית של האוטובוסים העוברים בנתיב ובשל הצללות שנובעות מתכנון לקוי. משום כך, היא דורשת להנמיך את הרף המאפשר את ייקור האגרה לעוברים בנתיב.
מערכת האגרה הדינמית בנתיב המהיר קובעת אוטומטית את תעריף הנסיעה בו בהתאם לנפחי התנועה בנתיב. זאת, במטרה להבטיח כי מהירות הנסיעה בנתיב לא תפחת מ-70 קמ"ש. לפיכך, ברגע שמהירות הנסיעה הממוצעת בנתיב מתקרבת לרף התחתון של 70 קמ"ש, מתחילה המערכת בהעלאה הדרגתית של האגרה מתעריף הבסיס, 7 שקלים, ועד לרף המרבי, 75 שקל. בכך מרוסנת כניסת כל הרכב העודפים לנתיב.
ואולם בהסכם הזיכיון נקבע עוד כי ייקור האגרה יתאפשר החל מנפח תנועה ממוצע של 1,600 כלי רכב בשעה. נפח זה מאפשר לכאורה נסיעה במהירות של כ-80 קמ"ש. זאת, בהנחה כי הקיבולת המרבית של הנתיב היא כ-2,000 כלי רכב בשעה. בפועל, טוענת שפיר, פוחתת המהירות הממוצעת בכביש הרבה לפני ההגעה לקיבולת של 1,600 כלי רכב. זאת, בעיקר משום מעבר אוטובוסים בנתיב.
במסגרת הסכם הזיכיון, חוייבה שפיר להכשיר חניון חנה-וסע לכ-2,000 כלי רכב באזור מחלף שפירים. משם, מופעלת מערכת הסעות מיוחדת (שאטלים) ללא תשלום לאזור הקריה בתל אביב ולאזור הבורסה ברמת גן. מדובר במערכת תחבורה שמפעילה נהור, חברה בת של דן, באמצעות מיניבוסים עירוניים שמהירותם מוגבלת. אלה, טוענת שפיר, גורמים להאטת הנסיעה בנתיב. במקביל, סיכם גם קואופרטיב אגד על מעבר אוטובוסים הנוסעים בכביש 1 בנתיב המהיר - באופן המאט גם הוא, לטענת שפיר, את התנועה בנתיב, בעיקר בימי ראשון העמוסים.
מגדל ולאומי דוחים את המרת החוב
אם לא די באלה, העלתה שפיר נימוק יצירתי נוסף להפחתת הקיבולת. לטענתה, המבנה הגיאומטרי של הנתיב תוכנן כך שעל הנתיב נוצרו הצללות המרתיעות את הנהגים, וגורמות להאטת נסיעתם. ככל הידוע, מתמקדת הטענה בהצללות שנוצרו לכאורה באזור מחלף גנות.
לנוכח טענות אלה, דורשת שפיר לפתוח את הסכם הזיכיון שנחתם מול המדינה ולהפחית את רף הקיבולת המינימלית שנקבע לייקור האגרה בכביש מ-1,600 ל-1,300 כלי רכב לשעה. יש לציין כי אין זו הפעם הראשונה שבה מבקשת שפיר לפתוח את הסכם הזיכיון. לפני שנה וחצי נאלצה המדינה להסכים לדחיית מועד הפעלת הפרויקט ולהגדלת רשת הביטחון שתעמיד - בעקבות כשל תכנוני שהוביל לקיצור זמני של 600 מטר מתוואי הנתיב.
בעקבות פניית שפיר, החלה המדינה לבדוק את הטענות. בינתיים, היא הקפיאה את ההכרזה על השלמת תקופת הבוחן של הפרויקט. מדובר בתקופה של חצי שנה אשר בסיומה אמורה המדינה להנפיק לשפיר "תעודת גמר". שפיר מצדה, אמורה להעביר לידי המדינה במועד זה את יתרת מענק ההקמה שהתחייבה לשלם בסך כ-80 מיליון שקל. זאת, נוסף על תמלוגים בסך 135 מיליון שקל ששילמה למדינה במועד הפעלת הפרויקט.
ואולם, בעוד שפיר נחלצת בינתיים מן התשלום - נאלצים גם המלווים הפיננסיים של הפרויקט - חברת הביטוח מגדל (75%) ובנק לאומי (25%) - לדחות את תוכניותיהם. מגדל ולאומי העמידו להקמת הפרויקט מימון קצר טווח בהיקף של כ-400 מיליון שקל. הם רשאים להמיר אותו לחוב ארוך הטווח, או למכור אותו, אך רק לאחר מועד הנפקת תעודת הגמר.
הנתיב המהיר הוא פרויקט B.O.T שבמסגרתו מקים הזכיין הפרטי את הפרויקט, מממן אותו ומפעיל אותו לתקופה קצובה (27 שנים). זאת, בתמורה לגביית האגרה מן הציבור וכן אגרה של 10 שקלים שיקבל מהמדינה עבור כל רכב שיחנה בחניון החנה-וסע. ב-1 באוגוסט 2006 הפתיעה קבוצת שפיר נתיב מהיר - אשר כללה את חברת שפיר הנדסה, את חברת נהור ואת סימנס - כשזכתה במכרז לביצוע הפרויקט בזכות הצעה אגרסיבית. משך הקמת הפרויקט צפוי היה לארוך 30 חודש, ולהסתיים לפיכך בפברואר 2010, אך מכשולים רבים הביאו לעיכובים בביצועו.
מקבוצת שפיר נתיב מהיר נמסר בתגובה כי ביום חמישי הגיעו הצדדים להסכמה על דחיית מועד קבלת תעודת הגמר, וכי עד לתחילת ספטמבר תכין שפיר תכנית לבחינת קיבולת הנתיב - אשר תשמש לבדיקת הקיבולת למשך כמה חודשים. "היחסים בין המדינה, שפיר והמלווים תקינים באופן בו הצדדים עושים כל שביכולתם להצלחת הנתיב המהיר. הנתיב המהיר ומנגנון השאטלים הכלול בו הם הצלחה מוכחת, ודוגמה לפרויקטים מקבילים הכוללים שותפות בין המדינה לבין המגזר הפרטי".
עוד על פרויקט הנתיב המהיר
בואו לדבר על זה בפורום וואלה! רכב
וואלה! רכב גם בפייסבוק