מבחן: יונדאי ולוסטר החדשה

צילום וידאו: דייב שחר
עריכה: רן צימט
סטילס: ניר בן-טובים, קובי ליאני

כנראה טעיתי בכתובת. בחנייה מולי באדום כהה, לבושה צמיגים שמנים, מונחת מכונית חשודה: דלת קופה מצד אחד, ושתי דלתות מצידה האחר. הכלאה שאולי הייתה מרגישה בבית בתאטרון ה'פריקים' של פיג'ו-סיטרואן. אלא שכאן, בשדרת אלפא-פיאט-לנצ'יה על גבול ת"א, מדובר ביונדאי - מותג שמייצר מכוניות ליסינג ועירוניות מוזלות כמו i10. אז מאיפה הקריצו הקוריאנים ספורטיבית סקסית ומפתה?

ישנה טענה שאומרת ששורשיה של ולוסטר (מיזוג בין velocity ל-roadster) נעוצים מחד ביונדאי קופה (1996), אך כנראה שזה לא מדויק. הקופה הייתה מכונית מושכת ומדליקה בעלת קווים מפוסלים ותא נוסעים מפואר. חלקית, כזכור לכם, תוכננה על ידי סדנת העיצוב האיטלקית פינינפרינה, שגנבה את ההצגה (והקרדיט) לאור ביצועיה הפושרים. אותה קופה גססה בצליעה לשני דורות, כשהאחרון מ-2008 דעך והתמוסס לאיטו והותיר לבעלים טעם חמוץ בפה.

ולוסטר, מהרבה סיבות, אינה היורשת הרשמית לאותה קופה חתיכה (למרות שרבים מייחסים לה את המעמד הזה). בלקסיקון הקוריאני ניסחו אותה כמכונית "קופה", וזאת מתוך הנחה שמתישהו אפשר יהיה לכלכל סדרה שתמלא את החלל שנותר באירופה בהיעדר דגם מתאים. ולא, זה לאו דווקא העיצוב המרתק שראוי להתייחסות מעמיקה. את מכלול הדברים המשמעותיים היא מסתירה מבעד למעטפת.

לא ברור אם ולוסטר הצליחה למשוך מבטים לגופה הכפול מפאת היותה יונדאי, או ייתכן וזה העיצוב החיצוני שעושה לה שירות גדול. איך בעצם מעבדים מכונית קופה וארבע דלתות על תבנית אחת, בלי להתפתל בהסברים? ובכן, זה לא גימיק מצועצע או איזה רעיון מטופש שייגנז אחרי שנה. יש פה חשיבה אמיתית על צרכים.

היא אוהבת מאוד את עדשת המצלמה. הכול מחמיא לה. היא אגרסיבית בפרונט, עם נגיעות צרפתיות (גובל בהעתקה בוטה מ-DS) בפגוש, בתי תאורה משובצים נורות לד, והיא בולטת בחלק האחורי בזכות המפלט הממורכז. הפרט היחידי שהותקן למטרת קישוט הוא פתחי האוויר המדומים על מכסה המנוע, שאין להם שום שימוש מלבד הדאווין, היות ואלה אטומים לאוויר.

לעניות דעתי, היא שוברת את הקווים המסורתיים של שפת העיצוב הנוכחית - "פיסול זורם", כשזה כלעצמו עניין ששווה בדיקה (איפה עוד דגמים כאלה נחבאים אל הכלים?) מצד ימין או מצד שמאל, נסכו בה הופעה יוצאת דופן, אבל בו בעת עידון שאינו מפר את הקו הקוריאני. יפה? כן, מהפכנית? בהחלט.

במטעי האבוקדו של קיבוץ דליה פגשנו חקלאי חביב שתהה אודות יונדאי האדומה שפלשה לו לשדות הגידולים. "זה בסדר", הוא אמר, "אתם יכולים לצלם חופשי, בכיף. אבל מה זה הרכב הזה? ספורטיבי? מי קונה דבר כזה היום, יש מקום לשלושה ילדים"? שלושה לא, אבל שניים כן, ואפילו אפשר לשבת בנוחות ולהטעין ציוד קל בתא המטען. "יאללה תהנו".

ולוסטר נשענת על פלטפורמה של יונדאי אקסנט וקרובה-רחוקה לאלנטרה. אבל הפשרות פה במרווח ומרחב מחייה הן מעטות אם בכלל. כניסה מדלת הנהג היא קלה ופשוטה בשל אורכה, וגם הגישה משם למושבים האחוריים טובה מאוד. הרוחב - 1.8 מ', (אורך 4.22 מ', בסיס גלגלים 2.65 מ') מעניק לשוכני השורה השנייה (1+1) שטח נרחב לנוע בו, וביניהם מחזיקי כוסות ותא אחסון קטן מוטמעים בגוף הספסל. נחמד, אבל קצת מכער את העסק.

כניסה מהצד השני, משולה למעבר חד לרכב משפחתי מן המניין: שתי דלתות מן המניין עם פתיחה נסתרת בדופן הדלת האחורית, משהו בסגנון אלפא רומיאו (בצמוד לחלון). זה עוזר לה לשמור על הומוגניות בעיצוב החיצוני, וכן מקל על הושבת אנשים בשורה הראשונה והשנייה. המפתן אמנם מעט צר, אבל לא עורף צווארים בדרך פנימה וממש אין סיבה להתכופף בחוסר נוחות. תא המטען מוגבל בדפנות ההטענה, אך עומקו 320 ל' ללא קיפול.

פחות התרשמנו מאיכות החומרים והדיפונים. הפלסטיקים על המרבדים לא אחידים ברמתם ובהתקנים מאחרי גלגל ההגה ודוושות העברת ההילוכים של התיבה אפילו הגזימו בזלזול. שאר האלמנטים בתפאורה, בהחלט היו ברף העכשווי של יונדאי. בסיס הקונסולה נאה ומעוצב ודומה לזה שב-i35 אלנטרה, אולם לדברי יונדאי מתמזג עם פתחי האוורור שעוצבו בהשראת מפלטי אופנועים. בבידולה משתקפים בין היתר ידיות האחיזה המשונות והחתוכות, כיתובי Veloster על המושבים, והרבה אבזור עשיר כמערכת שמע טובה, ומסך מרכזי גדול ואינפורמטיבי.

המושבים הקדמיים חובקים ונוחים, אוחזים במידה הנכונה, ויחד עם דוושות מוכספות, אלה מכניסים אותנו מהר מאוד לאווירה הספורטיבית. בדיוק הרגע הנכון לעבור ולבדוק מה קורה מתחת למכסה המנוע.

יונדאי לא נחפזים להפקיד מנועי טורבו בכל הדגמים. זה עולה הרבה כסף. הרגשנו שבאלנטרה החדשה עדיין חסרה יחידה מוגדשת אצל ולוסטר המצב דומה. עם זאת, יחידות ה-GDI האטמוספריות מתפתחות לחטיבות כוח נמרצות וחסכוניות וירוקות. ובשידוך לתיבות ההילוכים החכמות, אינן נופלות מרמת הביצועים של המתחרות.

למרות חששות מוקדמים שהמנוע בחזית חסר מחץ, ולוסטר מנצלת את יחידת ה-1.6 ל' כמו גדולה. ההספק עומד על 140 כ"ס שמתקבלים ב-6,300 סל"ד והמומנט הוא כ-17 קג"מ מטווח של 4,850 סל"ד. שני המרכיבים שמעמיקים את מערכת היחסים עם הנהג הם קודם המשקל הנמוך - פחות מ-1.2 טון יבש, ותיבת ההילוכים DCT כפולת המצמד פרי פיתוח יונדאי, ומבטלת עקבותיהן של תיבות אוטומטיות מעקרות הנאה ומסרסות ביצועים.

הזינוק מהמקום מהוסס קלות, בגלל המצערת האלקטרונית הרכה וזה עלול לעצבן מי שרגלו כבדה ביציאות ברמזורים. על אף שרשמנו זאת לחובתה, המנוע מאפשר להגיע ל-100 קמ"ש ב-11 שניות לערך, ואפשר גם לרדת ל-10 וקצת עם נהג אחד, עד מהירות מרבית של 205 קמ"ש. המנוע מושך ומטפס במעלה הסל"ד בשמחה, כשברקע נהימה קוריאנית פחות קודחת בתוף האוזן מבעבר, הרבה בזכות בלימה של רעשי כביש לתא הנוסעים.

עם תיבת הילוכים חכמה לה שש מהירויות, אתם פשוט לא תרצו לוותר על תפעול המנופים הקצרים מגלגל ההגה. התקן ה-DCT הזה מרשים ומתמגל. הוא נשען על טכנולוגיות רובוטיות נפוצות וקודם מהר מאוד כדי להיכנס לשימוש. בקרביו מצמד אחד שאחראי להילוך ראשון שלישי וחמישי, והשני מופקד על היתר בתיבה וההילוך האחורי.

התוצאה היא דו-שיח קולח בין המנוע לתמסורת. עם שני מצמדים אין נפילות תהומיות על רצועת הכוח, וכל העת שתקפידו לשחק עם התיבה בהילוך המתאים, העברת העוצמה לגלגלים הקדמיים רציפה ויציבה. למי שמעדיף לתת לתיבה לפעול לבד, בחירה במצב S הספורטיבי מעבירה את הפיקוד למחשב ומחדדת את טיב תגובות המנוע באופן אוטומטי.

בימים קשים לארנק לא פוסחים על תמורות בסעיף תצרוכת הדלק. התיבה החדשה מפחיתה את השימוש בבנזין היקר בשיעור של עד כ-8 אחוזים בכל תנאי הדרך ביחס לתיבות אוטומטיות, מה שתורגם ישירות לממוצע מצוין של כ-9 ק"מ לליטר בנסיעה מאומצת במסגרת המבחן. מתג ה-ECO הירקרק נועד לסייע קלות ולגרד עוד כמה קילומטרים בטווח המצטבר, אבל השינוי אינו משמעותי.

עמדת הנהיגה בוולוסטר מתאימה לכל מידה של נהג ומייד משרה ערנות ביציאה לכביש. התמיכה מצוינת לגוף והכול מתיישב בידיים כמו שראוי לקבל ברכב עם יומרות ספורטיביות. מבט מסביב חושף כי שדה הראייה מציג ראות סבירה, אולם בעת הסטת המבט אל המראה האחורית, צריך להתרגל לזגוגית מפוצלת ולדמויות מעוכות לרוחב - כנראה בגלל אותה הפרדה מעוצבת בין התקרה לדלת האחורית.

ויש עוד משהו מוזר. אני לא חושב שאי פעם נתקלתי במתג כל-כך גדול לניטרול בקרת היציבות. לא רק שהוא ענק, הוא גם מורכב על הקונסולה במקום מואר מאוד, כאילו רומז בריש גלי שכדאי לבדוק את הגבולות של המכונית ללא פיקוח אלקטרוני. ביקש ולא הסתיר, אז בדקנו מידי פעם, וגילינו שהיא לא ממש חסרת רסן ואחריות עם הבקרה או בלעדיה.

התחושה הראשונית מהכביש היא של מכונית צייתנית לפקודות. ההגה החשמלי חד ונענה אבל אינו תקשורתי וקצת מרצד, אך נותן תמורה שפויה ביחס למה שיש. האחיזה מהצמיגים גבוהה ובטוחה - לעתים אף מאוד, והיא לא מאבדת כיוון ושלווה בסיבובים. השליטה על הגוף הדוקה ונטולת אפיון כלפי תת-היגוי או היגוי-יתר.

מבנה הוולוסטר מאפשר שעשועים נשלטים, עד גבול מסוים בה היא מתנועעת על הציר האחורי באגרסיביות והאלקטרוניקה מתערבת בעניינים. גם המתלים עושים עבודה טובה מאוד. אלה אינם חריפים בתגובותים, כך שהיא מטפלת היטב בכל סוגי הכביש ורוב המפגשים עם כבישים מתפתלים, הסתיימו על הצד המהנה.

בהמשך הדרך שולפת יונדאי את האס שלה פעם אחר פעם; תיבת ההילוכים כפולת המצמד עושה כאן חיל. כשהנהג מתאקלם למה שקורה על הכביש והקצב מצטבר, ולוסטר חושפת שיניים (קטנות, אבל עוקצות). המנוע מטפס למעלה בשמחה, הבלמים מאטים אותו היטב כשצריך - ללא איבוד ספיגה או התחממות יתר, ולנו רק תהיה אם בגרסה הבכירה לה 210 כ"ס טורבו (שאינה משווקת כרגע בישראל) רגעי החסד הקטנים יהפכו תדירים יותר ויותר.

חשוב לציין: בעת הכנת הסרטון הוטל אמברגו על מחיר הרכב ולכן לא התאפשר לדווח עליו. ההשערות אודות עלותה של ולוסטר נעו בין 140 ל-160 אלף שקלים. אלא שממש אתמול (שני) פורסם המחיר הרשמי, וזה בהחלט הפתיע אותנו לאור התמורה שהיא מעניקה והיכולות שהוכיחה במבחן.

ולוסטר תעלה לכם החל מ-110 אלף שקלים לגיר ידני במפרט 'אינספייר', ועד ל-150 אלף שקלים לגרסה במפרט 'עילית' הכוללת כאמור תיבה כפולת מצמד ואבזור עשיר. היא מצוידת בכל מה שצריך כמובן, לרבות שש כריות אוויר ובקרות ייצוב ובלימה. הכול מאורגן בה היטב. השאלה שעדיין תלויה באוויר היא, איפה בדיוק מתברגת ולוסטר?

בניגוד לקופה ההיא, ולוסטר אינה על תקן דוגמנית ריקה מתוכן. הפיתוח של הדגם הוזנק לפני ארבע שנים בסיאול, והגיע לשיאו בתחילת השנה כשיונדאי בתנופת צמיחה אדירה הן כלכלית והן טכנולוגית. זה היה רק עניין של מיצוב, עד שרכב ספורטיבי של יונדאי יבצע הפרדות מאותה סיד קופה של קיה, אחותה לבית שהתחזתה לספורטיבית. ולוסטר היא אמנם לא המנה העיקרית בתפריט של יונדאי המותאם למשפחה המורחבת, אבל זה אחלה קינוח לשעות הפנאי.


עוד מבחני דרכים בוואלה! רכב

כנסו לדף הפייסבוק שלנו