מי שצפה החודש בגמר הנשים של אליפות ארה"ב הפתוחה בטניס, היה עד לקרב אגרסיבי בין שתי הטניסאיות החזקות ביותר בסבב. הדגש הוא על עוצמה (ופחות על כשרון), משום שסרינה ווליאמס האמריקנית וסמנתה סטוסר האוסטרלית שהעפילו למעמד היוקרתי הזה, אף אחת מהן - עם כל הכבוד, אינה מחוננת כמו קים קלייסטרס הבלגית, או המדורגת ראשונה בעולם קרוליין ווזינאקי מדנמרק (למרות שזו טרם קטפה תואר גרנד סלאם בקריירה). את הגמר אם פספסתם, נצחה סטוסר בת ה-27 בתום שתי מערכות.
בטניס, כמו בענף הרכב, יש חשיבות רבה לכוח, אבל הערכים המשמעותיים נמדדים במיומנות גנטית שמגיעה מהבית. כל בעל מאזדה MX5, הרודסטר העממית, יכול לספר לכם שלא חייבים 500 כ"ס על החשבון בשביל להפיק הנאה מנהיגה על הגבולות. כל מה שנדרש מתחת לכסות הוא בסיס מאוזן, אתלטי וידיים בטוחות, כדי שהשליטה על המכונית תהיה הדוקה וטבעית ברמה הגבוהה ביותר.
פורד פוקוס היא מכונית ברוכת כשרון, שעם מעט כוח בקנה מאמתת בדיוק את הטענה לעיל. המסקנות והתוצאות על האספלט הגיעו הרבה לפני שהחברה חשפה את מהדורות ה-RS וה-ST הקיצוניות - דגמים שהפכו לחלום הרטוב של הרבה מאוד אנשים באירופה (וכנ"ל בקרב מקבץ קטן בארץ) שמצאו לנכון, לנצל את השלדה הנפלאה של המכונית המשפחתית מבריטניה.
הדור השלישי של פורד פוקוס, שהושק ממש כעת בישראל, מביא לנו שחקנית חדשה למגרש של המדורגות - 'אקו-בוסט' עם 180 כ"ס. על פניו, היא נראית ומשדרת כמו אחת ששייכת ל-TOP-TEN בקרבן של הספורטיביות למחצה. מצד אחר, היא צריכה להוכיח ש-180 כ"ס מתורגמים במלואם לרכב שנותן תמורה מקיפה, שאינה מסתכמת רק בהגשות במהירות של 200 קמ"ש. האם היא מסוגלת לכך?
לא רואים עליה, כל כך
כשלטשתי עיניים אל הפוקוס אקו-בוסט באירוע ההשקה, התאכזבתי ממה שבישלו לה. מעל מהדורות הסדאן והטורר, דמיינתי שגרסת הצ'בק חמומת מזג תארז בחבילה חיצונית הרבה יותר כובשת ומעניינת, מרחיבת אישונים. אולם, רשימת הפרטים הרזה שהיא כוללת בנוסף על גרסת ה-5 דלתות במפרט טיטניום, נניח, פשוט אינה נדיבה מספיק משאר אחיותיה השמרניות. הדברים הנאמנים לאותה רוח ספורטיבית בחזקתה מסתכמים אל המפלט שבולט מהסינר האחורי, הצבע הצהוב הצעקני, והחישוקים אותם אפשר למצוא בגרסאות זולות יותר. זה לא בהכרח רע למי שאוהב כוח מסווה, אבל לטעמי היא "שקטה" בהופעתה שלא לטובתה.
תא הנוסעים, כפי שכבר אמרנו בסקירה הראשונה אודות הפוקוס החדשה, מציג שיפור משמעותי לעומת הפוקוס הקודמת, עמוסת הפלסטיקים. אותן תרכובות רופפות שהתנחלו בקבינה בדור הקודם עפו החוצה, ובמקומן מרבדים עליוניים בחיפוי רך, מרשים ונעים למגע. סביבת התפעול גם היא מצוינת וקלה להתמצאות: שני צגים גדולים המתפצלים בין אחד לנהג ואחד לשאר הנוסעים המקרינים את המידע ממערכת המחשב ומערכת השמע של סוני. מפרט המכונית בגרסת אקו-בוסט, הוא הגבוה ביותר - טיטניום פלוס, הכולל עוד כמה מרכיבים כמו 'מנגנון עצור וסע', פינוקים בשפע וכניסות לכל המכשורים האלקטרונים.
מי שמצפה - מתוקף הגרסה, למצוא כאן מושבי רקארו חובקים, עלול להתבאס. פורד לא תקצה למכונית כזאת ללא מיתוג חטיבתי זוג מושבי ספורט יעודים עם אופציה לרתמות מירוץ. אולם, אין בכך לגרוע מאיכות המושבים המותקנים בה כלל וכלל, שכן אלה מספקים אחיזה טובה לכתפיים, לירכיים, ויחד עם תעלה מרכזית ש"סוגרת" על הנהג ובלם יד גבוה, אלה מקרינים חשיבה ממוקדת כלפי הנהג. המרווחים והמרחבים כאמור מעולים בשורה הראשונה, אך מאחור בשורה השנייה צפוף מעט לברכיים.
מתניעים, בוחשים
אחרי שהתנסיתי בגרסת ה-170 כ"ס של הפוקוס, ונותרתי עם תחושת החמצה קלה משל ההספק המרבי נמוך מהמוצהר, חששתי שעוד 10 כ"ס זה היינו הך. אז חששתי. הנתונים על הנייר לעומת זאת, והטכנולוגיה הקומפקטית של האקו-בוסט, מסבים את המשפחתית של פורד למכונית עם יכולת מנועית בלתי-רגילה - ועוד יותר מזה, היא חוצה בכך את הגבול בין סתם עוד "חזקה" ל"כסחנית".
בהשאווה אל גרסת ה-2.0 ל' GDI, מנוע ה-1.6 ל' השוכן בחזית מקבל סיוע ממגדש טורבו קטן ונמרץ. בגרף המומנט, הפוקוס אקו-בוסט מחלצת 24.4 קג"מ מתחום של 1,600 סל"ד ועד 5,000 סל"ד. הפערים בין המנועים בולטים בטווח הפעולה: הפוקוס אקו-בוסט צוברת 180 כ"ס ב-5,700 סל"ד ואילו ה-GDi עם 170 כ"ס ב-6,660 סל"ד, וזאת מבלי להזכיר את חולשת המומנט (20 קג"מ) של ה-GDI. מובן שאלה יחידות שונות באופיין, אך מחובתנו לבדל בין הגישות הנעוצות בתחום הגדשת טורבו במנועים קומפקטיים, לגרסאות תפוחת ממדים כ-2.0 ל' אטמוספריות. עשרה כוחות סוס או לא, האקו-בוסט היא בליגה אחרת.
ומהרגע הראשון שיוצאים איתה לנתיבי ישראל הקצרים, מרגישים שזו חיה רעבה שנועדה לתפור כבישים מכל הסוגים. המנוע נשמע הרבה יותר בשרני, חזק, מלהיב וגוער מגרסאות הביניים, והתאוצה על הסקאלה נערמת באופן מעורר תאבון. את הזינוק מהמקום ל-100 קמ"ש היא עושה בפחות מ-8 שניות, ותאוצות הביניים שלה יאפשרו לכם לבצע עקיפות של טור מכוניות בקלות.
תיבת ההילוכים הידנית ראויה להמון מחמאות. ששה הילוכים (לעומת חמישה בדגמים הפשוטים) שחלוקתם מנצלת כל עקומה של סוסים במנוע הזה, כאשר הילוך ראשון קצר דוחף אל גבול מנתק ההצתה בזריזות, ומשם אל הילוך שני ארוך ורכוב על מומנט חזק שסוחף אותה בדהירה.
עוד נציין, כי חטיבת הכוח מלפנים, כמעט ולא מאבדת מומנטום בזכות מגדש טורבו שאין בו אפילו טיפת שהייה (LAG), למעט אולי ברצפת הסל"ד בין ראשון לשני. גם התחושה בידיים והבחישה במוט ההילוכים היא חלקה מאוד ותורמת לתחושה הספורטיבית, ככה שבנהיגה תובענית היא בהחלט יודעת לפרוט על החושים הפראיים שלכם.
מה קורה בפיתולים?
יותר טוב ממה שנדמה לכם. הפוקוס אקו-בוסט מרוויחה מכיול מתלים קצת יותר נוקשה וחד (גם בחבילת הספורט), שמסכל זוויות גלגול דרמטיות כשהכביש מתעוות לכל מיני צורות. אפשר לצלול איתה עמוק פנימה עם החרטום בבטחה לתוך העיקול, ולשמור על אחיזה גבוהה ותקשורת מצוינת עם הגלגלים. שינויי כיוון חדים מתבטאים בעליה וירידה קצרה של מהלכי המתלה מלפנים, ותנועה ספוגית מהחלק האחורי, שאולי תרתיע חסרי ניסיון בהתחלה, עד שמתרגלים לתנועות המעט גליות שלה.
מההגה החשמלי למחצה, אל תצפו לדו-שיח קולח כמו בפוקוס הראשונה, אבל אתם בהחלט יכולים לסמוך על מה שהוא משדר חזרה כלפי מעלה כשעסק מתחיל להתחמם, כמו גם על הבלמים שמספקים נשיכה אגרסיבית. כשמחברים לו את המנוע רב האון דרך הנעה קדמית, מידי פעם מתגנב זרם מומנט לכפות הידיים, וצריך להקפיד ליישר אותה כשיוצאים במהירות מסיבוב חד אל ישורת תלולה בעלייה. לסיכום, קחו אותה לכל כביש מפותל, ותפיקו קצב גבוה ועקבי ואפילו תחזרו הביתה בנוחות מרככת של משפחתית קלאסית, בזכות שיכוך מהמורות מעולה.
בתחנת הדלק אגב, תבקרו רק לעתים רחוקות, בתנאי שכף הרגל הימנית שלכם לא כבדה על דוושת ההאצה. הצריכה שלנו במהלך המבחן הניבה בין 8 ק"מ לליטר תחת מאמץ גבוה, ועד 10 ק"מ לליטר בנסיעה רגועה. ולמי שתוהה, מנגנון ה'עצור וסע' (דימום הרכב בעת עמידה ממושכת) בפוקוס אקו-בוסט עובד טוב, ברהיטות, ואינו מפריע בגסות להתנהלות חלקה בעיר.
ווינרית
"מי יקנה פה גיר ידני"? ככה מעירים לנו בכל פעם שאנחנו בוחנים רכב חדש נטול תיבה אוטומטית. מחד, אני בהחלט מבין מדוע אף אחד לא מעז מבחירה לנבול פה בפקקים בוקר וערב, כמעט 365 ימים בשנה. מאידך, כשמגיעה לידינו מכונית מתגמלת כמו פורד פוקוס אקו-בוסט עם 180 כ"ס וכל-כך הרבה פינוקים, אני מוכן להשליך את כל "התובנות" המקומיות מהחלון ולומר בלב שלם שזה פשוט שווה את זה, כי היא מכונה מצוינת, נקודה.
בתמורה ל-150 אלף שקלים, היא מצרפת חבילה אטרקטיבית למי שאוהב לנהוג, להרגיש את הפעימות מידי פעם, ולא מוכן לוותר על אבזור מלא, נוחות, שימושיות וטכנולוגיות חדישות. היא מסוג המכוניות, כמו סיאט לאון TSI לה 160 כ"ס, שהייתם קונים לעצמכם ללא היסוס, אילולא שיקולים ישראלים שמחסלים את הביקוש לתיבה ידנית במכוניות גדולות במימדיהן ממיני זעירות, או סופר-מיני מוזלות.
מי שחפץ בספורטיבית קלאסית בהגדרה, עדיף שיחשוב פעמיים. האקו-בוסט זה לא RS ולא ST. יש לה את היכולות הטכניות שלה והן מעולות, בכל מדד אפשרי. אבל בהיעדרן של שתי הגרסאות האלה (ה-RS עוד בפיתוח) לאקו-בוסט יש בשלב זה מקום להתפתח, בעיקר, לשחקנית מובילה בזירת האפטר-מארקט, שם אפשר יהיה לכייל אותה על הסכין.
עוד מבחני דרכים בוואלה! רכב
כנסו לדף הפייסבוק שלנו