פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      מבחן: אפרילה טואנו V4R החדש

      הוא מחוספס, גס, אלים ורעב לדלק, אבל כמעט חסר מתחרים בהנאה שהוא מסוגל להפיק ולכן גם בתמורה לכסף. אבל האם אפריליה טואנו V4R מושלם?

      כמעט כל כלי הדו-גלגלי, למעט קטנועים סופר פרקטיים וחסרי יומרות עם מנועים זעירים, נמדדים במבחנים לא קודם כל, אך בעיקר במימד ההנאה שהם מסוגלים להסב לרוכב. זו אופיה וטבעה של הרכיבה, היא אמורה להיות מהנה ביוסודה וכל שאר התכונות מסביב, הן לעתים רעש רקע בלבד, או תוספות מבורכות.

      אחרי שמבחינים בכך, קל מאוד להבין את מקורו של הבאז התקשורתי העצום סביב אפריליה טואנו V4R החדש במבחנים שנערכו לו מסביב לעולם. לישראל הוא הגיע רק בשבועות האחרונים, אבל בעולם הוא מסתובב כבר כמעט שנה והקולגות באצות הנכר, לא יודעים ממנו שובע, כך נראה.

      הם התמוגגו ממנו, יצרו מגדרם על אוכפו וקשרו לראשו כתרים מזהב ויהלומים. עכשיו כשהוא כאן, ומאחורינו יומיים של רכיבה אינטנסיבית על גבו, אנחנו מבינים מדוע המחמאות שוגרו לעברו כמו ירי אוטומטי במקלע כבד. מבינים בריבית דה ריבית, אבל גם מבינים מדוע ניתן היה 'כמעט' להתעלם מתכונות אחרות שלו.

      אז מה עושה את הטואנו החדש למטריף כל כך? התשובה בהמשך, בחלקים.

      מבחן דו גלגלי אפריליה טואנו V4 (קובי ליאני)

      במבלבי של האופנועים

      כמו כל מוצר איטלקי, גם אפריליה טואנו V4R החדש יודע לתקוף קודם את האישונים ולגרות את הדימיון. גם מאחר שאת אחיו הגדול (אפריליה RSV4R APRC Limited Edition Factory) עליו הוא מבוסס אנחנו כבר מכירים, קשה היה לדמיין עד כמה מושך יהיה הטואנו למראה. הצביעה השחורה צהובה שלו, יחד עם הפיסול האגרסיבי שלו מכל כיוון שמתבוננים בו, לא השאירה מקום לספק. אם היה לרובוטריק הפעלתן במבלבי גרסה דו-גלגלית, הרי שכך הוא היה נראה.

      אולם גם בלי להשתמש בדימיון, הטואנו הוא מכונה שפשוט תענוג להסתכל עליה, בעיקר בזכות הירידה לפרטים - תכנון המושב, שילוב הצבעים, ידיות האחיזה למורכב\ת, יחידות התאורה המורכבות (עם רפלקטור) ויחידת הזנב הייחודית. אופנועים מטבעם מתנהגים בציבור כמו מגנט תשומת לב, אולם הטואנו מצליח להעפיל לרמות חדשות ואפילו ילדים חרדיים זינקו ממושבם באחורי הרכב (למה לעזאזל הם לא חגורים?) כדי לראות מה זו המכונה הצהובה והמרעישה הזו.

      מבחן דו גלגלי אפריליה טואנו V4 (קובי ליאני)

      167 כ"ס זו הגרסה המוחלשת?!

      הטואנו עבר שורה ארוכה של התאמות כדי להפוך למה שהוא כיום - אופנוע ספורט עירום על גבול הסטריטפייטר. ובקיצור, גרסה כאילו פחות מסלולית מה-RSV4R, עם כידון מוגבה, פחות פלסטיקה וקצת פחות סוסים במנוע שיקלו על החיים עמו ביומיום ויתאימו לסגנון רכיבה ציבורי. כמה קצת? רק 13 פחות מאשר 180 של ה-RSV, כלומר הרוכב "נאלץ" להסתפק ב-167 סוסים ב-11,500 סל"ד. אבל עם מומנט עבה כל כך של 11.3 קג"מ ב-9,500 (11.7 ב-10,000 סל"ד ב-RSV4R) שחלקו הגדול מגיע בסל"ד הביניים, אין שום מקום לתלונות.

      אם הדבר עדיין לא ברור משמו (V4R) הטואנו חמוש במנוע כמעט זהה לזה של ה-RSV4R, כלומר סידור של 4 צילינדרים בתצורת V (65 מעלות), רק שכאן כדי לקבל את ההספק המופחת, הוחלפו רכיביו הפנימיים לקיצוניים פחות. אבל התוצאה לא תשאיר אף רוכב עם חצי תאוותו בידו. המנוע הזה מדבר אחרת אל הרוכב. הוא מקמט את הגלגל האחורי עם מומנטים שמזכירים מנועי V טווין גדולים, אבל יודע לצרוח ולבעוט בסל"ד חמש ספרתי כמו מנוע 4 בשורה יפני, אבל הסימפוניה שונה. אין לו בעיה לחיות סביב ה-3,000 סל"ד כשצריך לזחול בעיר, אבל כל העסק משתנה ככל שעולים הטורים. בסל"ד הביניים הוא מרגיש מחוספס וחזק מאוד ומעל ל-8,000 סל"ד מופק אטרף שרק רוכבי אופנועי ליטר יכולים להבין. הרבה יותר ממה שכל בן אנוש יכול וצריך לדרוש ממכונה על הכביש הציבורי.

      צריך לשמוע מנוע V שכזה עובד כדי להבין במה מדובר וצריך למשוך אותו לסל"ד סטרטוספרי כדי להרגיש את הוויברציה מטפסת במעלה חוליות הגב אל המוח. כאן לא מדברים עלי ליניאריות חשמלית, כאן הכוח מדבר. הטואנו מצויד בשלוש מפות הצתה שמשנות את תפוקת הכוח T למסלול, S לספורט ו-R לכביש. למרות שבכולן הכוח זהה, המעבר בין הרמות מוחשי מאוד והפילוח השימוש כצפוי, צפוי. R יסייע במינון הכוח בשימוש היומיומי, S שמגביר את רגישות המצערת החשמלית והמנוע לסופי השבוע בכבישים הנכונים ו-T... ובכן, ה-T הוא המצב הקיצוני ביותר בכל היבט של תפעול האופנוע ולמרות העזוז שהוא מפיק מהמנוע, תגובת המצערת רגישה וקיצונית כל כך, שלעתים זה פשוט יותר מדי עבור האספלט הישראלי.

      מבחן דו גלגלי אפריליה טואנו V4 (קובי ליאני)

      טואנו ויש בו הכל

      הטואנו V4R שנמכר בישראל, מגיע, כמו שאומרים, עם הכל. שום אלקטרוניקה לא חסרה בו. זה מתחיל כאמור עם שלושה מצבי רכיבה שהוזכרו לעיל, ממשיך עם מערכת בלמי ברמבו אדירים שמציעים כוח בלימה ברמות הגבוהות ביותר, אבל לא חוסכים מהרוכב אפילו שבב של מידע. חבילת ה-APRC כוללת גם בקרת משיכה (שהפכה למוצר מתבקש ברמות הללו של האופנועים) עם לא פחות משמונה מצבי התערבות, לפני שמכלילים את המצב הכבוי לגמרי.

      לא, זה לא הכל כי כמו ב-RSV4R, גם הטואנו הזה מקבל את בקרת השיגור מהמקום שיודעת להעניק לרוכב זמן זינוק מינימלי מהמקום. לזו שלושה מצבים בהם המנוע ניצב על 10,500 סל"ד במצב הראשון, 10,000 סל"ד במצב השני ו-9,500 בשלישי וכל שעל הרוכב לעשות זה לשחרר את המצמד ופשוט להחזיק חזק. לגיד לכם שקל להפנים את הרעיון המטורף הזה, לא נוכל, כי הדבר נוגד כל היגיון מעשי והישרדותי. אבל עד שלא אוזרים אומץ ומנסים, לא מאמינים. זה עובד. אימאלה זה עובד.

      מערכת נוספת שמאפשרת את השיגור הזה, או למעשה מונעת כל סיכוי לשגר את הגלגל הקדמי לאוויר בכל סוג של האצה היא מערכת ה'אנטי ווילי קונטרול'. כן, ממש כמו שאתם קוראים. היא יודעת לחשב את זווית הנסיקה של האופנוע ואת הפרשי המהירות בין הגלגלים, כדי למנוע כליל את הינתקותו של הגלגל הקדמי מהאספלט. לפני שאתם מעקמים פנים, מספר לכם שאת כל המערכות הבטיחות (המסרסות יאמרו כמה מכם) האלו ניתן לבטל בלחיצת מתג.

      ושוב, זה לא הכל כי גם קוויק-שיפט האיטלקים התקינו בו. אותה מערכת שמאפשרת לרוכב להעלות הילוכים מבלי להשתמש במצמד ומבלי להרפות מהמצערת. צריך להתרגל לרעיון, אבל כשזה מחלחל לתודעת הרכיבה, זה עובד מעולה, כל עוד יש לחץ על המנוע. במבחן שלנו הציג הטואנו צריכה ממוצעת של 12.6 קילומטרים לליטר. לא רע ביחס לסגנון הרכיבה הקיצוני שהוא גורר.

      מבחן דו גלגלי אפריליה טואנו V4 (קובי ליאני)

      החיבור של הכל יחד

      אז זהו הטואנו של אפריליה על יבש וכמעט על רגל אחת, אבל מה שהופך אותו לכלי מופרע כמוהו זה כמובן השילוב המוצלח של כל הרכיבים האלה יחד. זה מתחיל בתנוחת הרכיבה החדשה שלא מאלצת את הרוכב לדחוס את אבריו לתנוחה עוברית, אלא ממקמת את הגב בזווית קלה לפנים, פותחת את הידיים רחב לצדדים ומציבה את הרגליים גבוה, אבל לא מדי.

      האלקטרוניקה נמצאת שם תמיד כדי לפקח על העניינים, אבל נדירים הם המקרים בהם הרוכב מגיע לשלב בו האלקטרוניקה ממש מתערבת כדי להציל מ'קראש' בטוח. הכל הודות כמובן לשטף הרציף של התחושות שהטואנו מעביר לרוכב, אם זה דרך הידיים, דרך הישבן והרגליים. הרוכב לא מפספס דבר על גבו ואין שום צורך לגשש אחר אחיזה. אם יש או אין, מרגישים מיד. אין באמצע.

      וההתנהגות? חלומית ומסעירה. הכידון הרכב שלו והמתלים הפרוגרסיביים שלו מאפשרים לרוכב לרכב מהר מאוד בלי שום תחושה של החמצה ביחס לאופנועי ספורט. הוא לא יהיה איטי מאף אחד מהם. הכנסת האופנוע לפניות חדות גם בהטיה מוחשית נעשית כהרף עין וללא מאמץ כלל ודי בליטוף של הכידון הרחב כדי לגרום לו לרכון במידיות ובדיוק. במקרה שלו, בזכות האיזון המושלם שלו, לא משנה אם מדובר בפניה ברדיוס הדוק, או באחת ארוכה ומהירה במיוחד. יציב וחד הוא יהיה בשתיהן ותמיד מעביר לרוכב את התחושה שתמיד אפשר לעבור באותה נקודה מהר ומהר יותר.

      מבחן דו גלגלי אפריליה טואנו V4 (קובי ליאני)

      אבל בכל זאת, הוא לא מושלם

      הטואנו V4R הוא אופנוע שקשה מאוד לשבוע ממנו. זה לא שהוא לא מספק, להיפך, הוא מעפיל מעל לכל הציפיות והוא ממכר עד רמת הפשע. קשה למצוא תירוצים ל'למה לא לעשות עוד גיחה לכביש המפותל הזה?' ורק החושך שמשתלט על השמיים יגרום לרוכב להפנות את הכידון הביתה. ולכן כאמור, ניתן בקלות להבין מדוע הוא זוכה לתשבחות מקיר לקיר מסביב לעולם. אבל הטואנו, טוב ככל שיהיה, אינו מושלם. הוא הופך לכזה כשעדיין מנסים לכפות עליו חיי יומיום.

      עצם הזקפת תנוחת הרכיבה ומיתון המנוע, לא הופכים אותו לאופנוע שקל לחיות עמו ולא מדובר כאן רק ברמת הביצועים שמסכנת את הרישיון. מאיזה כיוון שרק תגלגלו את רעיון השימוש בו, הטואנו הוא אופנוע מסלול ביסודו ובמהותו, בדיוק כמו אחיו רב המעללים, והוא מצליח להיות רק קצת פחות נוראי ממנו בחיי היומיום. המושב שלו שנראה מצוין, קשיח כמו סלע ואחרי שעה מתחילים לנוע עליו מחוסר נוחות וכאבים. המנוע שלו גורם לקורות השלדה (לשמאלית במיוחד) ללהוט ולחרוך את רגלי הרוכב עד רמה כזו שמפתיע איך הוא מצליח שלא להתיך את עצמו.

      אופנועי ספורט מעולם לא התיימרו להצטיין בעיר, אבל הטואנו מקצין עם זווית צידוד צרה במיוחד בכידון (תמרוני קדימה-אחורה בחניה אינם נדירים) שממש מקשה על ההתמזגות בתנועה הצפופה של גוש דן. מציאת הניוטרל בתיבה קשה יותר מחידה של חמיצר (אפילו עוד לפני שזה נמצא, הרמזור שוב הופך לירוק), המתלים שלו קשיחים ביותר גם במצבם הרך ואלה חובטים חזק במפגש עם המהמורות הישראליות . ובכלל, רמת המעורבות והאטרף שהוא דורש ברכיבה עליו, גם המנהלתית, הופכים אותו לאופנוע סשנים. עולים עליו ל-20 דקות של שגעת ונחים 40 דקות לטובת 20 הדקות הבאות וזה מעייף. ממש כמו יום מסלול, רק שכאן עדיין אין מסלול.

      מבחן דו גלגלי אפריליה טואנו V4 (קובי ליאני)

      הכי הרבה אופנוע ב-120 אלף שקל?

      זה משהו שלא תוכלו לקחת מאפריליה טואנו V4R החדש - התמורה. הוא לא זול ו-120 אלף שקלים עבור אופנוע, כל אופנוע, הוא סכום לא מבוטל, אבל כמו אפריליה דורסודורו 1200 שביקר כאן לא מכבר, גם הטואנו מצליח לשפר עמדה בעשרות אלפי שקלים מול מתחריו ולא רק במחיר. רשימת האבזור הארוכה שלו, היא מהארוכות שניתן למצוא בקטגוריה הספורטיבית העירומה ואף מעבר אליה.

      ומעבר לכך, מדובר באחד האופנועים המהנים והמסעירים ביותר לרכיבה, שמצליח לתקוף את כל העולמות - ביצועים, התנהגות, טכנולוגיה, עיצוב ועוד. הוא לא קל או פשוט לשימוש חורג מגבולות הספורט, למרות הכוונות הטובות, אבל הוא כל כך טוב בלגרות את הרוכב שלו, שקל מאוד לסלוח לו על חופן חסרונותיו. כולם כבר סלחו. גם אנחנו.


      עוד מבחני דו-גלגלי בוואלה! רכב

      ממשיכים לדבר על אפריליה טואנו V4R החדש בפייסבוק של וואלה! רכב

      מבחן דו גלגלי אפריליה טואנו V4 (קובי ליאני)

      על הצד הטכני

      מנוע: V4, 999 סמ"ק
      הספק: 167 כ"ס ב-11,500 סל"ד
      מומנט: 11.3 קג"מ ב-9,500 סל"ד
      תיבה: 6 הילוכים, קוויק-שיפט, מצמד מחליק
      בלם קדמי: צמד דיסקים 320 מ"מ, קאליפרים ברמבו, 4 בוכנות
      בלם אחורי: דיסק יחיד, 220 מ"מ ברמבו
      מזלג קדמי: הפוך, זקס בקוטר 43 מ"מ, מהלך 120 מ"מ, כוונון מלא
      מתלה אחורי: זרוע אלומיניום, בולם יחיד זקס, כוונון מלא
      משקל: 183 ק"ג יבש
      מכל דלק: 17 ליטר
      גובה מושב: 83.5 ס"מ
      צריכת דלק (מבחן): 12.6 ק"מ לליטר