פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נהיגה ראשונה: יונדאי ג'נסיס ואקוס

      חושבים שליונדאי יש רק מכוניות עממיות? חישבו שנית. נהיגה ראשונה בג'נסיס קופה המחודשת והאקוס חושפת כמה קרובה יונדאי לפסגה הגרמנית

      סוד ההצלחה של יונדאי שסובב כמובן אחר מספרי מכירות מפלצתיים בכל רחבי העולם ועוד בטווח קצר כל כך, טמון בגישתם הישירה אל מרכז המאסה העולמית - מכוניות שכל אחד מכם יכול, ובשלב מתקדם כיום, גם רוצה לרכוש. אולם, יונדאי לא מסתירה את כוונתה לחלוש על כל שווקי הרכב וכל פלחי היעד.

      כפי שסיפרנו לכם בכתבה על הביקור במפעלי יונדאי, די במבט חטוף אל מגרש המכוניות ה'זרות' שיונדאי קיבצה כדי להבין לאן היא מכוונת וממי היא רוצה ללמוד ובשקט בשקט, גם אולי להעתיק שיטות עבודה, גישות ואיכויות. בשנים האחרונות, אחרי שכבשה כאמור את הפלח העממי, יונדאי רוצה לכוון גם אל בעלי הממון עם מכוניות מדויקות שינסו לדגדג גם להם את בלוטות החשק.

      שתים מהן פגשנו בביקורנו האחרון בקוריאה, יונדאי לנהיגה קצרה ותמציתית - יונדאי ג'נסיס קופה ויונדאי אקוס (EQUUS) החדשות שאולי אולי נראה בקרוב בישראל אם משרד התחבורה יעמוד מאחורי הבטחותיו לפתוח את מחסומי היבוא למכוניות בתקינה אמריקנית.

      מבחן יונדאי ג'נסיס קופה מחודשת (קובי ליאני)
      יונדאי ג'נסיס

      מתחילים מבראשית: יונדאי ג'נסיס

      התרגום הישיר של שמה של מכונית זו, ג'נסיס הנו בראשית ובכך אין מקריות. בעשור האחרון, שקלו ביונדאי להקים חטיבת יוקרה עצמאית, נפרדת מיונדאי בדומה למקובל בטויוטה (לקסוס) ממנה מנהלי יונדאי שואבים השראה רבה, ניסאן (אינפיניטי) ואחרות. זאת כדי ליצור הפרדה תפישתית ברורה בין מותג יונדאי העממי לבין מותג היוקרה וכדי למנוע התנגשות בניהם, אף נשקל הרעיון להקים אולמות תצוגה ממותגים נפרדים.

      אולם, זמן לא רב לאחר התחלת עבודות ההפרדה (עוד בקוריאה) הוחלט להכפיף את "ג'נסיס" בתוך יונדאי ולצמצם את שם המותג לדגם בודד. וכך נולדה מכונית סדאן שנועדה להתמקם בין הסדרה 3 לסדרה 5 של ב.מ.וו. זו הספיקה לזכות בתארים חשובים מסביב לעולם וכעת אנו חווים לראשונה את גרסת הקופה הספורטיבית שעברה ממש לאחרונה מתיחת פנים של אמצע החיים.

      במבט מהיר מהחזית, אפשר כמעט לטעות ולחשוב כי מדובר ביונדאי וולוסטר, אך הממדים בכלל והרוחב בפרט יגרמו לכם לקחת שני צעדים אחורה כדי להבין מה מונח לנגד עיניכם. ומול עינינו בהחלט מונחת מכונה מרשימה בהופעתה, מעט מצועצעת בשל פתחי ה'כאילו' אוורור על מכסה המנוע, אבל החישוקים הגדולים, בלמי הברמבו האדומים, הגג הפחוס וצמד האגזוזים מאחור משאירים המון מקום לדמיון.

      יש תחליף ל-V8?

      לחיצה על מתג מעירה בשאגה מנוע מעורר חיוכים. לזה 3,778 סמ"ק, הזרקה ישירה ולא פחות מ-350 כ"ס ב-6,400 סל"ד וכן 40.8 קג"מ ב-5,300 סל"ד. כן, זהו מנוע שמעדיף את החלק העליון של הסקאלה (מנתק הצתה ב-7,000 סל"ד) ואת כוחו הוא מעביר אל הגלגלים הנכונים - האחוריים, דרך תיבת הילוכים אוטומטית (העברת הילוכים ידנית בעזרת מנופים מאחורי ההגה) עם שישה הילוכים.

      רמיסת הדוושה מלווה בהשהיה קלילה בגלל התיבה (מעט איטית ולא חלקה בהעברות ההילוכים תחת מצערת מלאה) ואז היא פורצת קדימה בקצב משכנע שעוצר את השעון על 5.9 שניות בסך הכל. הדבקת הרגל לרצפה ב-80 קמ"ש מביאה אותה ל-120 קמ"ש תוך 5.5 שניות קצרות. מעולה. גם צליל המנוע שבוקע מצמד הלועות מאחור מרנין באותה המידה. מן נהמה גרונית בסל"ד נמוך שהופכת לצעקה מתכתית בסל"ד גבוה. עדיין לא הבריטון הגרמני, אבל ייחודי ומהנה מספיק. בהיצע ישנו מנוע נוסף, 2.0 ליטר מוגדש טורבו שמפיק 275 כ"ס ב-6,000 סל"ד וכן 38 קג"מ בין 2,000 ל-4,500 סל"ד. אל תתפלאו אם תמצאו אותו בקרוב בדגמים נוספים של החברה. יונדאי וולוסטר R מישהו?

      מבחן יונדאי ג'נסיס קופה מחודשת (קובי ליאני)
      אווירה ספורטיבית

      מהנה, חדה, מאובזרת, לא נוחה

      מתליה של הג'נסיס קופה הספורטיבית קשיחים והם כאמור נשענים על חישוקים גדולים שעליהם מולבשים צמיגים בעלי דופן נמוכה (225/40 R19). קומבינציה אידיאלית אם רוצים לחדד את יכולות ההתנהגות וההיגוי של מכונית (וזה מצליח להם כאן), אך פחות כאשר רוצים להקנות לזו נוחות נסיעה ידידותית למהמורות. כדאי שנשים את זה כבר עכשיו על השולחן - יונדאי ג'נסיס קופה אינה מכונית נוחה.

      היא חובטת במהמורות ובועטת במפגש עם פסי האטה, אבל היא אחלה כיף בכבישים מפותלים. ההגה אמנם לא תחושתי במיוחד, אבל משקלו טוב והוא גם מדויק מאוד, השלדה רגישה מספיק כדי לאפשר משחקי מצערת בסגנון 'תפוס את היגוי היתר' ועבורנו, חובבי הנהיגה, זה כמעט תמיד מספיק.

      גם תא הנוסעים שלה נראה בסך הכל בסדר ואינו שונה ממרבית התוצרת היפנית היוקרתית. ההרכבה טובה מסביב וגם הירידה לפרטים, אבל גרמניה עוד לא הגיעה לכאן. ועדיין אהבנו את מושבי הספורט האדומים שלה שחובקים את הגוף חזק מאוד וממשיכים לעשות זאת בעזרת כריות ניפוח בדפנות הגוף (המותניים והירכיים) שעוזרים לחיבור בין האדם למכונה.

      גם מושב אחורי מוצאים שם, אבל הוא צפוף יחסית למבוגרים, כך שרק ילדים שאינם זקוקים למושבי בטיחות אפשר להסיע שם בנוחות. רשימת האבזור ארוכה מאוד ואפשר למצוא בה כמעט הכל - בקרת שיוט, מגבים אוטומטיים, מערכת שמע איכותית עם שקעי USB, בקרת אקלים מפוצלת ועוד.

      יונדאי אקוס: קוריאנית בהרצליה פיתוח?

      יודעים מה, מילא יונדאי קופה ספורטיבית שצרתה להפגיש את הנוסע שלצדכם עם ארוחת הבוקר שלו בעידוד ההנעה האחורית שלה, אבל מכונית פאר? כזו שרוצה להתחרות בסדרה 7 של ב.מ.וו? מישהו שם ביונדאי בוודאי השתגע. עלה על עץ שהוא לא יודע איך לרדת ממנו או... שמה... האמנם זה המצב?

      המכונית השלישית והאחרונה בה נהגנו בביקור בקוריאה הייתה ה'אקוס' (EQUUS, כן עם שתי U). מכונה ענקית שאורכה 516 ס"מ, שרוחבה 190 ס"מ וגבהה טיפטיפה פחות ממטר וחצי. אוניה. ספינת דגל אם תרצו. אבל כבר כאן יונדאי מתחילים לאבד נקודות. האקוס לא רק שמה את הכוונת על מרצדס S קלאס, אלא היא נראית כמו העתקה לא מוצלחת שלה מבחינת מראה.

      לא מוצלחת כי בזמן שהארכיטקטורה הכללית נמצאת שם, כדי לבדל אותה היא מקבלת תוספות בסגנון אסיאתי שרק אסיאתים יכולים לחבב. זה כולל תפיחות משונות מעל הגלגלים האחוריים, פגוש מצועצע מלפנים, הרבה יותר מדי כרום (החישוקים כדוגמה) ואפילו סמל מכונף מעל מכסה המנוע (תקנות ההגנה על הולכי הרגל לא התקבעו בקוריאה) שנראה כמו פסלון הרולס-רויס שנמס בשמש.

      מבחן יונדאי אקוס (קובי ליאני)
      יונדאי אקוס. לימוזינה מדרום קוריאה

      דרוש נהג

      האקוס היא לא מכונית לנהג. יותר מכך, העניין המרכזי בה מצוי במושבה האחורי ולא מאחורי ההגה. אי שם הרחק מאחור מוצאים מושב זוגי ענקי עם מרווח עצום לרגלי הנוסעים הודות לבסיס גלגלים של שלושה מטרים מלאים פלוס כמה מילימטרים. המושב עצמו מתכוונן, נשכב, מחומם או ממוזג לבחירתו של האדון וזה יכול לשלוט משם גם במיזוג הרכב, בכל החלונות ואפילו במושב הנוסע הקדמי ימני. זה כמובן מצופה בעור ממיטב פרות קוריאה ושמש ככורסה נעימה לנסיעה אל מרכז העסקים הקרוב משדה התעופה.

      ובכל זאת, אם יזדמן לכם לשבת מאחורי ההגה, תגלו את המושב הכי פחות מעניין ברכב. כן, גם הוא נוח, מחומם וממוזג אבל משעמם להחריד. לא בשל האיכות הכללית הסבירה פלוס וגם לא בשל העיצוב המצועצע (שימוש יתר בפלסטיק דמוי עץ) ואפילו לא בהמשך ההעתקה מהגרמניות בכל הקשור לחוגת מרכז השליטה, אלא בגלל הדבר העגול הזה שנמצא מולכם.

      הנסיעה באקוס אמורה להיות מרוככת ונעימה וכך גם כל שאר כיול הרכב - מתלים רכים מאוד (מתלי אוויר), הגה חשמלי אילם בתחושתו, דל משקל וחסר דיוק, בלמים ספוגיים ומנוע שמפיק מומנט חרישי. זה אמנם דומה למנוע הג'נסיס קופה, אך הספקו הופחת לכדי 334 כ"ס ב-6,400 סל"ד וכן 40.3 קג"מ ב-5,100 סל"ד וגם האופי הנמרץ הוצא ממנו לגמרי. תיבת ההילוכים משלימה את החבילה עם פעולה חלקה, שקטה ולא מהירה גם במצב הספורט.

      היום לא רחוק

      הנהיגה בשתי מכוניות אלה אישרה - יונדאי צעדו צעדי ענק כדי להגיע לרמה המדוברת, אל המקום בו החברה נמצאת היום בקרב חמשת יצרניות הרכב הגדולות בעולם. אולם, האם היושבים בחלונות הגבוהים יצליחו ליצור גם נחשקות למותג? האם אותו אמיד מחויט ירצה להראות יוצר בפתח הקאנטרי קלאב מדלתה של יונדאי?

      שאלה חשובה שעל תשובה חיובית לה יונדאי מוכנים לשלם המון ובזהב וגם לגרום לעובדים להזיע. והם מצליחים? טכנית ,כן. הם מעיזים, הם קובעים מטרות והם ינסו מאוד לשכנע. רגשית, בינתיים רק עם אחת מהן. עם הג'נסיס קופה. רק היא באמת הצליחה ליצור, אצלנו לפחות, חיבור מעל הממוצע. אל האקוס לא התגעגענו כשסיימנו לנהוג בה, גם לא בזמן כתיבת שורות אלה. אבל ג'נסיס... ג'נסיס, למה לא.

      נהיגה ראשונה: יונדאי וולוסטר טורבו

      עוד על יונדאי בוואלה! רכב

      את המכונית הבאה שלכם תמצאו כאן

      אל הקהילה המוטורית הגדולה בישראל כבר הצטרפתם?