פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      מבחן: סובארו BRZ החדשה

      היא לא מהירה, לא פראית וגם לא חזקה, אבל נוסעת על הצד כמו משוגעת. מה לגבי החיים האמיתיים? עד כאן

      מבחן: סובארו BRZ החדשה

      צילום וידאו: דייב שחר
      עריכה: רן צימט

      את המבחן לסובארו BRZ החדשה אנו חייבים להתחיל עם וידוי: מיד עם החשיפה הרשמית של צמד המכוניות התאומות לסובארו וטויוטה, השתוקקנו לנהוג בהן. זה לא קורה לנו המון, למרות הכמות העצומה של הדגמים החדשים אותם אנו פוגשים על בסיס קבוע. משום שרוב המכוניות שמציעות תמהיל דומה לזה של הצמד פינו את מקומם מהכביש אל ספרי ההיסטוריה ורק קומץ דל מהן עדיין קיים בוורסיה כזו או אחרת וזמין עדיין לרכישה.

      התמהיל המיוחד הזה של ה-BRZ החדשה, פשוט מאוד ביסודותיו, אבל מורכב מאוד ליישום וקשה עוד יותר להצלחה: המשקל חייב להיות קל, המבנה חייב להיות קשיח, המנוע חייב להיות מלפנים (בעצם, גם מנוע מרכזי יעשה את העבודה) וההנעה אחורית. מרקחת שקשה מאוד לטעות בה וקל להעשיר בתבלינים כיד הדמיון.

      אז את כל אלה יש בסובארו הזו והיא דוגמה חיה לפילוסופיה ש"פחות זה בעצם יותר". אז מיד לאחר שהושקה בישראל, שמנו עליה ידיים זריזות ונעליים כבדות ויצאנו לעשן לה את הצמיגים. אהה... למבחן, התכוונו לומר.

      מבחן סובארו BRZ (קובי ליאני)

      תכלס, על הצד, בלי קשקושים

      לא במטר הראשון, אלא איפשהו במטר השלישי לאחר שמתחילים לנהוג בה, המוח מתחיל לחשוב קדימה - איפה אנחנו מכירים פיסת אספלט שטוחה, בודדה, חלקה (זה עוזר) ונקיה משוטרים או מעוברי אורח מלשנים שמזעיקים את השוטרים? אין הרבה כאלה כאן, פיסות אספלט הכוונה. שכנים כועסים ושוטרים, יש המון וזו בעיה אמיתית בנהיגה ב-BRZ. כי בפעם הראשונה שמפנים את ההגה ומאיצים קצת והתחת מתחיל לצאת בהחלקה פוטוגנית, הסתבכתם. הסתבכתם עם החוק (נהיגה בקלות ראש = ביי ביי רישיון נהיגה להמוווון זמן) ועם הסובארו הזו, כי מגלים שככה בדיוק היא רוצה שינהגו אותה. על הצד.

      והאמת, זה בכלל לא קשה. להיפך, הסובארו הזו היא המכונית הקלה ביותר לשליטה ולהסחפה (מלשון סחיפה, דריפט. כל הזכויות שמורות על המילה החדשה). מדוע? בגלל כל הגורמים שמנינו בתחילה. הכוח עובר אל הגלגלים האחוריים וזו כמובן התחלה מצוינת כדי ליצור מכונית נהיגה - ברגע שמפרידים את כוח ההנעה מהגלגלים המפנים, מתחיל הקסם. ואז כשמוסיפים מן רכיב מכאני כזה שדואג שלשני הגלגלים האחוריים תגיע פחות או יותר אותה כמות כוח (דיפרנציאל מוגבל החלקה מסוג טורסן) מתחיל הבלגאן.

      מאותו דיפרנציאל, אם תעקבו לאורך גל ההינע (דרייב שאפט) תגיעו בקצהו לתיבת הילוכים ידנית עם 6 הילוכים ולמנוע בוקסר (שטוח, הצילינדרים מונחים אופקית) בנפח 2.0 ליטר שמפיק, ללא עזרת מגדש טורבו, 200 כ"ס ב-7,000 סל"ד וכן 20.9 קג"מ בתחום הצר והגבוה שבין 6,400 ל-6,600 סל"ד. השימוש דווקא במנוע אטמוספרי שכזה הופך את עניין השליטה ברכב בנהיגה ספורטיבית למאוד מדויקת משום שהכוח שם מגיע באופן ליניארי מאוד. אין בעיטות כוח, אין מומנט שמזניק אותה קדימה בפראות ואין קושי נשימה בסל"ד גבוה שאופייני למנועים שנעזרים במגדשי טורבו קטנים.

      אבל סובארו (וגם טויוטה השותפה) לא עצרו שם ובנו את מערכת ההינע הזו בתוך מכונית קופה קלילה ששוקלת רק 1,239 ק"ג וחשוב לא פחות, שמרכב הכובד שלה נמצא במרק של 46 ס"מ בלבד מהכביש - נמוך יותר מזה אפילו של פורשה בוקסטר.

      מבחן סובארו BRZ (קובי ליאני)

      לא חזקה, לא מהירה, אבל כיפית

      לחיצה על מתג ההתנעה מעירה את המנוע בגרגור סובארואידי אופייני (אופייני פחות בטויוטה). המנוע מחוספס ומווברץ והאגזוזים חרישיים בגלל תקנות הרעש של השנים האחרונות, גם כשמפמפמים בהתרסה בדוושה הימנית. אבל ברגעי הנהיגה הראשונים, זה לא ממש מפריע וממילא שלדעתנו, מרבית רוכשיה ידאגו לה למערכת פליטה חלופית שגם נשמעת טוב יותר. עם הווברציה לומדים לחיות.

      ועדיין, למרות שיש לה 200 סוסים במחסנית, רמיסת הדוושה הימנית לרצפה לא גורמת לה להתפוצץ בתאוצה קדימה. ה-BRZ אוספת קמ"שים בקצב משכנע, אבל לא מרגש. בבדיקת הזינוק מעמידה ל-100 קמ"ש את שעון העצר היא עוצרת ב-7.6 שניות וכדי להאיץ מ-80 ל-120 קמ"ש בהילוך שלישי, היא זקוקה ל-6 שניות מלאות.

      אבל בשום שלב של הנהיגה בה, אין תחושה של "אין מנוע". זה אמנם לא חזק, אבל הוא נוכח ופעיל לאורך רוב סקאלת הסל"ד. יחסי ההעברה בתיבה קצרים ממש כמו שמצפים בטיפול במנוע אטמוספרי דל מומנט וחובב סל"ד ולכן גם בשיוט ב-100 קמ"ש (2,500 סל"ד) בהילוך השישי, לחיצה על דוושת הדלק מפיקה תאוצה נחושה. הילוך או שניים למטה, ויש לכם כבר כוח גם לעקוף את התנועה המזדחלת מלפנים.

      במבחן שלנו, ה-BRZ לא הפגינה חסכוניות רבה וגם בגלל נפחו הקטן של מכל הדלק (לטובת הפחתת המשקל הכללי), היא צריכה לבקר במשאבת התדלוק בערך כל 300 קילומטרים ושם תגלו צריכה של כ-8 קילומטרים לליטר.

      מבחן סובארו BRZ (קובי ליאני)
      1313457

      לא נוחה, לא שקטה, אבל כיפית

      סובארו BRZ היא גם מכונית גסה מאוד. מאחר ופיסת האספלט הדיסקרטית שלנו נמצאת בדרום הארץ, עמדו לרשותנו שעות של נהיגה כדי להתרשם מהיפנית הזו בנסיעה מנהלתית ושפויה, עד כמה שניתן כמובן, והתרשמות לא קלה כלל. זאת משום שה-BRZ לא עושה מאום כדי לפנק את הנוסעים שלה או להקל עליהם את השימוש בה. המושבים צרים וקשיחים (גם לא נוחים בנסיעות ארוכות), המתלים שלה אמנם רכים בהשוואה למכוניות ספורט קיצוניות, אבל מרימים דגל לבן במפגש עם מהמורות והיא רועשת מאוד. מכל כיוון חודרים אל תא הנוסעים צלילים - מבתי הגלגלים, מהמנוע, מהתמסורת, מהרוח ומה לא ואלה יוצרים המולת רעשים שמפריעה לא רק להאזין למערכת השמע (הסבירה בלבד באיכותה) שלה, אלא אפילו לנהל שיחה עם הנוסע הצמוד.

      אבל איכשהו, כל הגסות הזו, הרעשים המכאניים, הגיר הנוקש, הרעידות, והחבטות מעוררים אצלנו את התאים הרדומים במוח שמתעוררים רק במפגש עם מכאניקה ישירה שכזו. בפעם האחרונה זה היה על מסלול ההונגרורינג ומאחורי ההגה של מיני צ'אלנג'. אותה בוסריות חסרת פילטרים שאוהבים, או ששונאים. אין בה טיפת עידון, אבל בתמורה לכך, יש בה המון תחושה. אקשן תמידי.

      ואז, כשמתחלים לנהוג בה באמת, מבינים בדיוק מה ניסו היפנים לגרום לנו להרגיש - קודם כל, זה תמיד כיף לנהוג מכונית קלה כל כך, אבל כשמחברים לה הגה מהיר וגם מתלים בסיסיים וצמיגים פשוטים, מקבלים רף מגבלות קרוב מהמקובל. זה גורם לה להיות איטית יחסית בכבישים מפותלים, אבל לא למהנה פחות. כלומר, לא צריך לנהוג בה במהירות גבוהה מאוד כדי ליהנות. היא עדיין מדויקת מאוד, מגיבה בחדות לפקודות ההיגוי והכוח ועם בקרת יציבות בעלת שלושה מצבי התערבות (מלאה, חלקית וכבויה לגמרי) היא מסוגלת לתת לנהג חופש לעשות כל מה שבא לו.

      מבחן סובארו BRZ (ניר בן טובים)

      לא זמינה, לא זולה, אבל כיפית

      הרבה מאוד "לא" יש בביקורת שלנו על ה-BRZ החדשה. לא נוחה, לא שקטה, לא חזקה, לא מהירה וכעת נספר לכם שהיא גם לא ממש זמינה עם כמות מוגבלת ל-20 יחידות בשנה הראשונה בישראל וגם לא ממש זולה כמצופה עם תג מחיר התחלתי של 220 אלף שקל (עד 240 למאובזרת). בסופם של ימי המבחן הארוכים היא גם הצליחה לעייף אותנו מאוד במהלך השימוש בה, עד כדי שנבין כי מדובר במכונית חדגונית מאוד. כזו שנבנתה רק לשימושים ספורטיביים. היא מאוד כיפית לנהיגה, אבל לא לדבר מעבר לכך. לא להסעת נוסעים, גם לא ילדים ובתא המטען הזעיר שלה יש גלגל חלופי בולט וחשוף כך שגם לסופר אי אפשר לקחת אותה.

      א-ב-ל, היא כיפית. אם נתעלם לרגע משוק המשומשות ומגרסאות ההאצ'בק החמות (רנו מגאן RS קאפ, פולקסווגן גולף GTI ואחרות) שיהיו חזקות וחדות ממנה בהרבה, אין מלבדה או אחותה התאומה לבית טויוטה חלופה דומה עם הנעה אחורית שמכוונת לנהג (שיווקה של מאזדה MX5 פסק). האם היא תספיק לכם?

      עוד על סובארו בוואלה! רכב

      נהיגה ראשונה בטויוטה GT86

      "לייק" אחד ואתם חברים בקהילה המוטורית הגדולה בישראל

      מבחן סובארו BRZ (קובי ליאני)