אחרי חודש ראשון שהתחיל ונגמר קשה, החודש השני עם הדוקאטי סטריטפייטר 848 כבר נראה ומרגיש הרבה יותר נכון. בדיווח הראשון סופר על הקושי שהיה לי באופן אישי בחיבור לסטריט החדש. אולם החודש השני האיר לנו פנים הרבה יותר עם הסטריטפייטר 848. זה לא קרה פתאום ושום פייה לא נגעה לנו בקסדה עם שרביט קסמים. התסכול שחוויתי גרם לי לעשות שני דברים עיקריים ושלישי פחות - הראשון, לא להתבייש לבקש עזרה. אחרי הכל, היה לי ברור לגמרי שאני עושה עמו משהו לא בסדר, או לא לגמרי בסדר. אז ראשית ניגשתי חזרה אל היבואן וזה העביר את האופנוע בדיקה מקיפה. המתלים כוילו מחדש לפי הגדרות היצרן (הלקוחות והעיתונאים שרכבו עליו שינו את כיול המתלים לטעמם) וגם לחץ אוויר נבדק ושונה בהתאם למשקל (37 PSI מלפנים ומאחור).
רק מפעולות אלה השינוי היה מוחשי מאוד והתבטא בעיקר בשיפור התחושה שמגיעה מהצמיגים, בכידון ובחידוד הרצון להיכנס לפניה. מעבר לעניין הטכני, גם שיחה עם מנטור הרכיבה האישי שלי והמאמן כפיר לוין מפרוריידינג, הבהירה איך האופנוע הזה זקוק שיתייחסו אליו - כאמור, קצת אחרת מאופנועים 'דומים' כדי לדעת לתרגם את התחושות שהוא מעביר. הוא מסוגל להמון, רק שצריך לדעת לדבר בשפה שלו וזה מצריך פרק הסתגלות. מאוחר יותר גם לקחתי חלק בקורס רכיבה ייעודי של אופנועי דוקאטי (DRE) שנערך הפעם על מסלול המירוצים מיזאנו וזה האיר באור אחר לגמרי את חוויית הרכיבה.
התוצאה של כל אלו יחד היא חוויית שימוש מהנה הרבה יותר בדוקאטי סטריטפייטר 848. תחושת ה'מה אני עושה פה', מעין דיסאוריינטציה, על גבו נעלמה לגמרי והסטריט נראה עכשיו ברור ותחושתי יותר מאי פעם. הזרעים להנאה נזרעו בדמעה, נקווה שנקצור את פירותיהם בשמחה בחודשים הקרובים עמו.
שיפורים קטנים
בחודש הראשון למבחן הארוך טווח עם הסטריטפייטר עמדו לנגד ענינו שני סעיפים שהציגו קושי מסוים עבורנו. הראשון נגע למנוף המצמד הקשיח שהצריך לא מעט כוח ביד שמאל כדי לתפעלו וגרם לעייפות בתפעול מתמשך. הסעיף השני העיר על יחסי ההעברה הארוכים בתיבת ההילוכים של הסטריט שמחד הפריעו על היכולת לתמרן במהירות איטית בעיר ובפקקים (שילוב מעיק עם המצמד הקשיח) ומנגד ייתרו לגמרי את היכולת להשתמש בהילוך השישי והאחרון במהירויות שיוט שפויות.
אז רגעים ספורים לאחר פרסום הדוח החודשי הראשון, נקראנו שוב אל מוסך היבואן - מסתבר שיש לבעיותינו שתי פעולות מרפא. הראשונה, להחליף את גלגל השיניים הקדמי לקטן יותר (14 במקום 15) והשניה, להחליף את משאבת הקלאץ' המקורית של הסטריט באחרת משופרת שמגיעה הישר מקטלוג השדרוגים (הרבים) של אופנועי דוקאטי. זו אמורה להפחית את העומס הדרוש להפעלת מנוף המצמד בכ-30 אחוז.
ההתקנה ארכה זמן קצר למדי והחשבון כלל 249 שקל (לפני מע"מ) על גלגל השיניים, 1,222 שקל עבור משאבת המצמד, 250 שקל על עבודה ובשורה התחתונה, 2,014 שקל כולל מע"מ. וזה היה שווה את זה? ללא צל של ספק. לכאורה מדובר בשני חלקים זעירים שהוחלפו, אבל מה שזה עשה לאופנוע, קשה להאמין.
תוצאה ענקית
הריכוך למנוף המצמד גרם לי לחייך כבר בלחיצה הראשונה. פתאום כבר לא צריך 4 אצבעות כדי למעוך אותו, אין שום כאבים בשרירי האמה בתפעול ממושך וגם הדיוק והתחושה שאפיינו את המצמד המקורי, נשמרו. אבל את השינוי (לטובה) הגדול ביותר ניתן לזקוף לזכות גלגל השיניים הקטן. קודם כל מבחינה טכנית, קיצור יחס ההעברה התבטא בכך שמשיכת ההילוך הראשון עד למנתק הסל"ד מניבה רק 90 קמ"ש במקום 110 קמ"ש במצב המקורי, ו-100 קמ"ש בהילוך השישי מפעיל כעת את המנוע ב-4,000 סל"ד ולא ב-3,300 לערך במצב המקורי.
ואיך זה מרגיש? היסטרי, לא פחות. הסטריט נעשה קרבי ולוחמני הרבה יותר מבעבר. הוא חי ונמרץ יותר בכל שלב, בכל הילוך ובכל מהירות שבוחרים - קיצוני יותר במילים אחרות, אבל מהנה לאין שעור. האצה חזקה בהילוך הראשון והשני כעת גורמת לנטייה קלה של הגלגל הקדמי להתרומם מהכביש (קל לבטל על ידי רכינה עם הגוף קדימה), אך גם לתאוצה חזקה משמעותית מבעבר. התחושה הזו מלווה אותנו בכל הילוך והמנוע מרגיש כאילו נוספו לו עוד 20 סוסים לאורווה. כעת, בניגוד למה שניתן לשער, למרות קיצור יחס ההעברה, גם נעים יותר לשייט עמו במהירות של 130 פלוס קמ"ש. שכן כבר ב-100 קמ"ש כאמור, המנוע נמצא ב-4,000 סל"ד, תחום שבו הוא כבר מרגיש בשרני ונכון יותר.
השינויים הטכניים האלה אולי קטנים וגם לא ממש יקרים, אבל שווים לטעמנו כל אגורה - הם חידדו עוד יותר את הפוטנציאל הגלום באופנוע הזה וגם הפכו את השימוש בו לקל מאוד. על השאלה אם שינוי זה השפיע על צריכת הדלק, נענה בדיווח הבא לאחר שנרד לעומקה של סוגיה זו.
מעבר לכך, גם החודש שבו צברנו כ-1,500 קילומטרים נוספים (9,500 ק"מ בסך הכל), עדיין לא התגלו תקלות או קלקולים באופנוע. שימון לשרשרת נעשה לפי הצורך מדי כ-500 קילומטרים ודבר לא מעבר לכך.
ממצאים עד כה:
תנוחת רכיבה: טובה מאוד. גם כשקפצנו ממנו אל אופנועי מבחן אחרים ובחזרה אליו, הסטריטפייטר ממשיך להרגיש נכון בידיים. התנוחה שלו מרגישה טבעית למדי (אם אתם מורגלים ברכיבה על אופנועי ספורט) ואפילו פחות קיצונית ממה שניתן לשער ובמהירויות תלת ספרתיות נמוכות הרוח נושאת את רוב משקל פלג הגוף העליון. אולם גם בלעדיה, בעיר התנוחה לא מפעילה לחץ מיותר על הידיים.
הנדסת אנוש: לוח המחוונים של הסטריטפייטר מינימליסטי בתצוגתו, אבל בעזרת מתגים שעל הכידון, ניתן לדפדף בין שלל ערכי מחשב הדרך. ברכיבה בלילה חשוך, התאורה החזקה של לוח המחונים ממש העיקה וסנוורה, אך גם את זו ניתן לכוונן באמצעות אותם מתגים ובמצב התאורה החלש ביותר, הסנוור נעלם. עם זאת, נורית חיווי האור הגבוה מסנוורת מאוד ברכיבה בלילה. לזכות הנדסת האנוש בסטריטפייטר ניתן לציין גם את פקק מילוי האוויר בצמיג הקדמי (וונטיל) שנוטה הצידה בזווית של 90 מעלות ומקל מאוד על מלאכת בדיקת לחץ האוויר ומילוי במקרה הצורך.
תאורה: הסטריטפייטר מצויד בתאורת לד המאירה תמיד בחזית, מה שנראה למרחוק גם בשעות היום ומשפר את הנראות על הכביש. אולם, ברכיבה בלילה, פנס החזית מספק אלומה לא מספקת, גם במצב של אור דרך (גבוה).
מיגון רוח: אין מיגון רוח, על כל המשתמע מכך. אין ולו משקף חזית קטנטן ועדיין, איכשהו, הסטריטפייטר מאפשר לרוכב להעפיל למהירויות גבוהות מאוד מבלי להרגיש כאילו רוכבים עם הראש בקיר. הם הסטריט אפשר לשייט בנינוחות גם ב-160 קמ"ש ואף מעבר לכך.
צריכת דלק: הסטריטפייטר 848 יודע להיות חסכוני, אפילו מאוד. ברכיבות עירוניות אפשר בקלות לגמוא יותר מ-220 קילומטרים על מכל אחד (צריכה ממוצעת של כ-18 ק"מ לליטר) אם מקפידים לרכב רגוע. ברכיבה ספורטיבית יותר, הצריכה יורדת עד לכדי 14 ק"מ לליטר ומתייצבת שם. בקרוב נעמוד על שינויי צריכת הדלק לאחר קיצור יחסי ההעברה, אם היה כזה.
בתוך העיר ובפקקים: אחרי שינוי משאבת המצמד למשופרת (מקורית של דוקאטי), המצמד הפך להיות קל בהרבה לתפעול, כך שניתן להאמין להצהרות החברה על תוספת של 30 אחוז לערך בתגבוה המשאבה המשופרת. גם קיצור יחס ההעברה מהקטנת גלגל השיניים הקדמי ל-14 במקום 15, השפיעה מאוד. כעת כבר ניתן להזדחל בסל"ד סרק על 15 קמ"ש בהילוך ראשון מבלי להזדקק לעזרת המצמד.
פינוי חום: פינוי החום ממנוע הסטריט 848 טוב וברכיבה לא מרגישים שום התחממות מיותרת. רק בעמידות ממושכות וכשהטמפרטורות מסביב גבוהות, ניתן להרגיש התחממות קלה באור רגל ימין.
התנהגות: מרכז הכובד של הסטריטפייטר 848 גבוה, הישיבה גבוהה, רוב המשקל מונח על הגלגל הקדמי והוא גם יחסית ארוך. זה אומר שברכיבה בקו ישר הוא יציב מאוד ומרגע שנבחר כיוון, דבר לא יזיז אותו משם. אבל למרות שבתחילה נראה שצריך לא מעט כוח כדי להטות אותו לתוך פניות, אחרי תרגולת והבנה של מה הוא צריך, אפשר להיות איתו מהירים מאוד בכבישים מפותלים, אך לא צפופים מדי. הסטריט מצריך שילוב של חדות ודיוק בתנועות עליו ובדחיפות הכידון כדי להפיק ממנו את המיטב ובמרב. זה לא אופנוע שאפשר להיות פאסיביים עליו.
נוחות: המושב של הסטריטפייטר 848 קשיח וכך גם המתלים (למרות כיול ה'קומפורט' שנחבר על פי הגדרות היצרן), אבל זה לא אופנוע שמעניש את הרוכב עם חבטות מיותרות. להיפך, גם בקטעים משובשים מאוד וגם במפגש על מהמורות במהירות גבוהה, הוא סופג את הזעזוע או לכל הפחות מוציא ממנו את העוקץ.
בטיחות ואלקטרוניקה: לסטריטפייטר יש בקרת אחיזה רבת שלבים שמאפשרת לרוכב לבחור בדיוק מה רמת ההתערבות האלקטרונית לה הוא זקוק, אבל אנחנו אהבנו פחות את האופן שבו הבקרה מתערבת ופשוט סוגרת את המנוע. בנוסף לכך, המערכת שחסרה לנו יותר מכל, היא מערכת ה-ABS.
בלמים: הבלמים טובים מאוד. התגובה ליניארית ומדויקת וגם התחושה טובה מאוד.
על הצד הטכני:
מנוע: L טווין 849 סמ"ק
הספק: 132 כ"ס ב-10,000 סל"ד
מומנט: 9.5 קג"מ ב-9,500 סל"ד
תיבה: 6 הילוכים
מצמד: רטוב, הידראולי
מזלג קדמי: מרזוקי 43 מ"מ, כוונון מלא
מתלה אחורי: מונושוק זקס כוונון מלא
צמיג קדמי: 120/70 R17
צמיג אחורי: 180/60 R17
דגם: פירלי דיאבלו רוסו קורסה
בלם קדמי: צמד דיסקים 320 מ"מ, קאליפרים ברמבו 4 בוכנות
בלם אחורי: דיסק יחיד 245 מ"מ, ברמבו 2 בוכנות
מכל דלק: 16.5 ליטר
משקל יבש: 169 ק"ג
משקל רטוב: 199 ק"ג
צריכת דלק (מבחן): 14.7 ק"מ לליטר
גובה מושב: 84 ס"מ
עוד על דוקאטי בוואלה! רכב
כאן תמצאו מבחן לאופנוע הבא שלכם
ממשיכים לדבר על אופנועי בפורום הרכב של וואלה!
"לייק" אחד ואתם חברים בקהילה המוטורית הגדולה בישראל