פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      פיג'ו 208 1.2 ל' ידנית במבחן דרכים. חיסכון יקר

      מצוידת במנוע 1.2 ל' שלושה צילינדרים מנסה פיג'ו 208 להתנער מהבעיות שפקדו את הדגם האוטומטי. אך האם צריכת דלק נמוכה והתנהגות מהנה יכולים לפצות על העדר אבזור ומחיר גבוה?

      הרחק מהזרם המרכזי תופחת לה בצד ובשקט ערימה של מכוניות סופר-מיני חמושה במנועי 1.2 ל' ותיבה ידנית. רק כדי לסבר את האוזן ולכמת את המאזן נספר כי נכון לשעה זו, ישנם קרוב לעשרה כלי-רכב מיצרניות שונות (פה ושם מקונצרן זהה), כאשר כולן מציעות פתרון דיאטטי וחלופה מוזלת לדגם האוטומטי הקונבנציונלי, זה החביב עליכם ושבחזיתו מנוע 1.6 ל' ותיבה אוטומטית רגילה (ובד"כ גם מאוד עצלה ומיושנת).

      אל הקולקציה החורפית מגויסת כעת פיג'ו 208 החדשה, אלא שזו עושה עלייה עם פטנט נבדל מהמתחרות כשבקרביה מנוע שלושה צילינדרים במקום ארבעה צילינדרים על אותו נפח של 1,200 סמ"ק. ביצרנית מצרפת חנכו לאחרונה טכנולוגיה חדישה למנועים אלה (PURETECH ENGINES) ממוקדת לצמצם את זלילת הבנזין ברמה שתהיה קרובה ככל שניתן למנועי הסולר של פיג'ו-סיטרואן מסדרות ה-HDI, להוציא שימוש בטכנולוגיה יקרה בשם העלות המופחתת.

      מבחן הדרכים בסיפונה של ה-208 הידנית, מבוצע זמן קצר לאחר ההתנסות בגרסה האוטומטית. החוויות מהדגם הראשון היו חיוביות, אולם שוב התוועדנו למרבה הצער לנקודת התורפה שבתיבות ארבעה הילוכים סרבניות וקפריזיות שפשוט ממשיכות למרר את החיים. עתה מגיעה לישראל, טעימה ראשונה מהגרסה הידנית. האם נכונה לה הצלחה?

      עיצוב, סביבת נהיגה

      ל-208 אופי צרפתי שובה. היא נאה ועגלגלה ומשדרת רעננות ומקוריות. העיצוב החיצוני מקפיד על הקו המודרני בפיג'ו וכולל נגיעות רטרו ל-206 הפופולארית לתקופתה, וכן כמה אזכורים קלים לפיג'ו RCZ וה-508. אולי חסר לה את הברק שיש לכמה מהמתחרות, אבל בסך הכול זוהי מכונית חיננית ונעימה למראה.

      מכונית מוזלת, לא באה בלי פשרות במפרט וזה בפרוש התמורה שמקבלים בפיג'ו 208 בחבילת 'אקסס', או מה שמכונה בז'אנר "רמת כניסה". בגרסה הנחותה ביותר מופשטת הצרפתייה הקטנה מתערובת מרכיבים חיצוניים שמותירים אותה חצי עירומה; פסי הכרום שתחמו את הגריל הקדמי נעלמו, אין חישוקי סגסוגת, הפגוש מחסיר פנסי ערפל, ידיות בצבע הרכב גם לא בנמצא וכך גם המראות (אולם איתות מובנה עליהן קיים).

      מסכת הקיצוצים מורגשת בו בעת כשנכנסים לתא הנוסעים. הדבר הראשון שנרשם לחובתה של ה-208 הידנית, הוא העדרו של המסך המרכזי שקיים בדגם האוטומטי. אבל, זה לא הכול. בהמשך לכך מגלים למשל שאין כיוון מראות חשמלי, מנואלה לחלונות מאחור במקום מתגים, אין תאורה בתא המטען, ידיות אחיזה לנוסעים גם לא, בלו-טות' וודאי שלא, וגלגל ההגה מגיע ללא ציפוי עור ועוד קמצוץ גזירות קטנות ומעצבנות.

      מאידך, האווירה הקודרת והפשוטה לא פוגעת בתחומים בהם היא חזקה וסולידית. בולט לטובה הוא הביצוע הכללי של פיג'ו במשטחים העליונים של חלל הפנים. מארז הקבינה עושה רושם שחוזק היטב למקומו בקונסולה ובדיפונים על ידי מרבדים איכותיים. הנדסת האנוש גם היא טובה בזכות פירוד גלגל ההגה מלוח המחוונים לצד פיזור פשוט וקל של המתגים. תאי אחסון לא חסר ותא הכפפות בראשם, מוסיף עוד נקודות עם עומק מרשים וקירור מובנה. על מערכת השמע, אין משהו טוב לומר וחמור מזה, לא רואים את התצוגה בתנאי שמש רגילים.

      למי שנוטה להעמיס נוסעים במכוניות אלה, נציין כי היא מרווחות מאוד בשתי השורות, בטוחה (שש כריות אוויר) ושלל בקרות חכמות מפקחות על התנהגות סוררת.

      מבחן לפיג'ו 208 1.2 ל' ידנית (ניר בן טובים)

      מנוע: שלושה צילינדרים, זה לא חלש מידי?

      עכשיו לשאלה שעומדת לכולם על קצה הלשון: סוחבת או לא סוחבת? ובכן, אם אתם מחפשים מנוע שמשגר אתכם ברמזור ל-100 קמ"ש בזריזות ומאכיל את כל טורי הליסינג אבק ואספלט, הגעתם לכתובת הלא נכונה. לכל האחרים שחפצים במנוע ערני, חסכוני, יעיל וכן אפילו מהנה לפרקים ומשעשע, לפיג'ו 208 הידנית יש בהחלט מה להציע לכם בתמורה לקצת הבנה וסבלנות. שלושה צילינדרים, כן.

      מנוע הבנזין הזעיר בחזית הוא לא המקביל המשרת את ה-107 וה-C1. פיג'ו פיתחה על נפח של 1.2 ל' יחידה קומפקטית מתקדמת שיכולה לטפל במשקלים כבדים בשיעור של חמישה עד עשרה אחוזים מ-880 ק"ג ולראייה, ה-208 מספקת ביצועים נמרצים ואף מפתיעים. דף הנתונים הרשמי שלה מצביע על תפוקה מרבית של 82 כ"ס ב-5,750 סל"ד ו-12.4 קג"מ ב-2,750 סל"ד וכאן כמובן נוסיף, שאין על המנוע שום סיוע ממגדש טורבו.

      ביציאה מהמקום רועש המנוע כפי שמצופה ממנו, אבל מדובר בצליל מגרה ומגרגר ושעושה חשק למעוך את המצערת. התיבה הידנית לה חמישה הילוכים פועלת בצורה רהוטה למדיי (המצמד קצת פחות), ומאפשרת להשתלב בתנועה עירונית במהירות וללא חשש. כשמטפסים במעלה הסל"ד, מגלים כי הכוח היעיל והזמין מצוי על רצועת כוח צרה בין 3,200 סל"ד ל-5,000 סל"ד וצפונה משם נגמר ל-208 האוויר. את התאוצה ל-100 קמ"ש בכל אופן, תסיימו בסביבות 13 שניות או קצת יותר והאצות ביניים מוטב שתתכננו היטב, היא לא טורפת כבישים בהילוכים גבוהים.

      ביציאה לכביש המהיר, המנוע מסתובב על 3,000 סל"ד ב-100 קמ"ש. הנסיעה חרישית. תא הנוסעים של ה-208 מצליח לבודד את הנוסעים מכל רעש חיצוני ובכלל נעים לשהות במחציתה. את התוצאה היפה ביותר במסגרת המבחן מניבה צריכת הדלק של הגרסה הידנית: 17 ק"מ לליטר בנסיעה משולבת. גם אם תרמסו את הדוושה הימנית בכל הזדמנות, תעמדו בפקקים מייגעים, או תגרמו לה להתאמץ ולהזיע בעליות תלולות, סביר שתמיד תסיימו נסיעה סביב 15-16 ק"מ לליטר. פגז.

      מבחן לפיג'ו 208 1.2 ל' ידנית (ניר בן טובים)

      נוחות, יכולת כביש

      דווקא עם מנוע קטן בחרטום, אפשר לבצע מספר לא מבוטל של קטעי נהיגה מהנים עם ה-208, וזאת בין היתר בזכות המשקל הנמוך שהיא נושאת, שעומד על 975 ק"ג. הפניית ההגה מיד חושפת שלדה שמגיבה בנחישות לשינויי כיוון, היגוי חד, זנב מקשקש בשמחה והיזון חוזר טוב, עם הרבה תקשורת ברורה היכן הגלגלים נמצאים וגם יכולת בלימה בגבול הסביר (אבל לא מעבר לזה).

      כפי שדיווחנו בעבר, נוחות הנסיעה ב-208 יוצאת דופן ביחס למכונית סופר-מיני, אולם זו כאמור תכונת אופי שפיג'ו משתילה בכל המכוניות כחלק מה-DNA של המותג. רמת השיכוך שלה מאוזנת מאוד וגם טיפוס על באמפים גבוהים ונחיתה מזעזעת על הישבן, מדגישה כיול מתלים רך שסופג כל מפגע בקלות. בערים, קל מאוד לחיות איתה - יש חיישני חנייה לאחור כסטנדרט. ההגה קל בתמרונים והיא משתחלת בסמטאות כמו סופר-מיני מצטיינת ששטח המחיה הטבעי שלה הוא בין המדרכות והחניונים.

      בעיית המחיר מול התמורה

      אל קו הסיום מגיעים עם חופן מחמאות ל-208 הידנית. היא מעוצבת ומקסימה, מרווחת, שימושית, מהנה לנהיגה, המנוע זריז וחמוד ועל צריכת הדלק אין מה להוסיף, מלבד לציין בגאווה שזו מצוינת ותפורה לכל התפרנים. באמת שהיא הרשימה והזכירה לנו שאפשר להתמודד עם הגזירות הכלכליות מכוון אחר אם מוכנים לוותר על "גיר אוטומט".

      מאידך, היבואנית דוד לובינסקי אינה בודדה בקבוצת המוזלות הידניות - ועם תג מחיר של 86 אלף שקלים, ה-208 הידנית מוצאת את עצמה במאבק על הכיס שבו היא עלולה להדחק לסוף הטור, כשלחובתה חוסרים משמעותיים ברמת האבזור הבסיסית. זה מותיר את הנהג עם תחושה מאכזבת, שכן היא מחברת במבחן המון מעלות ואישיות, והיא מכונית מדליקה לעיר ומחוצה לה, כיפית, מתורבתת ואופנתית ושוב נדגיש - אלופה בחסכון בבנזין. רק תג המחיר המוגזם מצנן את ההתלהבות וקוטע את החגיגה. באסה.

      עוד הרבה על פיג'ו בוואלה! רכב

      לייק אחד ואתם חברים בקהילה המוטורית הגדולה בישראל