בזמן התקנת המזוודות על הגוף של ה-NC750X, חשנו באי נעימות קלה. מאופנוע רזה שיודע להשתחל בין טורי המכוניות בקלות, הוא פתאום נראה... בהריון. פיל לבן. עם זה נצטרך עכשיו להסתובב בעיר? כן, אבל לא חייבים, שכן המזוודות המקוריות של הונדה שהתקנו מציעות פירוק מהיר (בעזרת מפתח האופנוע וצילינדר שהותאם במיוחד), כך שאפשר בקלות להסיר את שתי מזוודות הצד ולהישאר עם העליונה.
אז נכון, ברגע הראשון שנכנסים לאיילון, לא ברור איך כל העסק הזה יעבוד, לא יודעים איזה מרווח ביטחון להשאיר ממראות המכוניות ותמיד שואלים בקסדה, יעבור או לא יעבור? אבל זה עובר ועובר חלק. הסיבה - רוחבו של האופנוע עם המזוודות מגיע בקושי ל-84 ס"מ וזה לא כזה נורא. הרבה פחות נורא מארגזי הצד של ב.מ.וו R1200GS למשל. בנוסף לכך, כשרוחבו של הכידון הוא 81 ס"מ, 3 ס"מ בלבד פחות מרוחב המזוודות, הוא משמש אותנו כמו שפם לחתול - אם הוא עובר, כמעט בטוח שגם המזוודות עוברות. חודש אחרי ההתקנה, אין עליהן שריטה אחת, אז הכל טוב.
חודש ראשון עם הונדה NC750X
חודש שני עם הונדה NC750X
שימושיות בריבוע
אז אחרי שהתחוור לנו שלא צריך לפרק את המזוודות, ההונדה הזה הכפיל ואפילו שילש את יכולת השימושיות שלו. כל אחת ממזוודות הצד מכילות 29 ליטר ונפחה של המזוודה העליונה מגיע ל-45 ליטרים וביחד מדובר ב-103 ליטר של נפח. לסוג העיסוק שלי, מדובר בתענוג של ממש. התיק, המחשב הניד, הניירת הרבה וגם ציוד רכיבה ספייר (לטרמפיסטים אקראיים) נדחסים פנימה בקלות. ברכיבה לפגישות זה אומר שלא צריך להיסחב עם דבר בידיים או על הגוף וזה ממכר.
אבל לא רק ביומיום תאי המטען האלה עוזרים. בחודש הרביעי יצאנו עמו שוב לטיול רכיבה ארוך בצפון הארץ, רגע לפני שמזג האוויר הופך למרק חם. המזוודות שלו הפכו אותו למיניוואן של המצטרפים לרכיבה. מים כמובן שהיו אצלנו, גם האוכל ובדרך גם התפתינו לקנות קילו דובדבנים ואגוזים רק כי יש מקום בכיף לשים אותם שם. בדינאמיקה של האופנוע, זה לא פוגע אם תהיתם, למרות שבתוך הארגז העליון מצאנו בקשה שלא לעבור עמו את ה-130 קמ"ש. אז ביקשו. בפועל, גם במהירות המרבית שלו אין שום נדנוד או כל תחושת אי יציבות שמוכרת מהוספת מזוודות.
אם כבר הזכרנו את המהירות, החלפת מיגון הרוח בחזית שינתה מאוד גם את האופן שבו האוויר זורם מעל האופנוע אל הרוכב. עם המשקף המקורי קיבלנו את הרוח אל החזה (בימים החמים אני די מתגעגע לזה) ועם מיגן הרוח הגבוה הרוח מגיעה אל הקסדה. עד 120 קמ"ש אפשר לרכב עם משקף פתוח בקסדה והר מכך, הרוח מתערבלת חזק ומחייבת סגירה מלאה. בשורה התחתונה, גילינו ששינוי מיגון הרוח מסייע בעיקר בהפחתת העייפות ברכיבה ממושכת משום שכבר לא צריך להתנגד עם הגוף.
בול באמצע
החודש השלישי הסתיים כשמד המרחק מצביע על 7,500 קילומטרים. עד כה לא זיהוינו בו שום תקלות ואין לנו תלונות לתפקוד שלו. המושב שלו מרגיש נוח גם אחרי 200 קילומטרים של רכיבה רצופה, מכל הדלק מאפשר טווח רכיבה גדול מאוד בזכות צריכה ממוצעת של 20 קילומטרים לליטר והתנהגות הכביש שלו ניטרלית מאוד וזורמת עם כל מצב רוח.
החודש החלטנו לבדוק גם עד כמה חסכוני ה-NC750X יכול להיות ברכיבה בינעירונית. אז יצאנו לרכיבה שכזו מתל אביב, לעפולה, משם לנתניה, לראשון לציון וחזרה לתל אביב. לא השתדלנו לחסוך, אבל כן רכבנו באופן רגוע וסביב המהירות החוקית, עם תאוצות שפויות. בתחנת התדלוק גילינו שכשמקפידים על רכיבה רגועה שכזו, אפשר גם לסחוט ממנו 30 קילומטרים לכל ליטר וזה כבר ממש מרשים. אבל כן, קצת משעמם לרכב כך.
