צילומים: קובי ליאני
תקופת ההרצה נמצאת מאחורינו, כלומר מעכשיו אפשר להתחיל לסובב את המצערת ולהתייחס אל האופנוע הזה ולהתנהל איתו ללא שימוש בכפפות של משי. לפני שנגיע לשימוש היומיומי האינטנסיבי בו, נקפוץ ישר אל הקטע המעניין ברכיבה. הסרת ההגבלות מרף העומס שניתן לדרוש מהמנוע. חברנו אל קבוצת רוכבים ויצאנו עמו למספר טיולי רכיבה.
על פניו, אין בכך שום בעיה, שכן כאופנוע אדוונצ'ר, הבחור מסוגל לטחון קילומטרים ללא שום קושי. אולם הקבוצה אליה חברנו, שייכת לזן הספורטיבי, כזה שמשקים קום ויוצא עם שורה של כלים ספורטיביים כדי לפקוד כמה וכמה מכבישי הרכיבה המפורסמים בישראל.
אדוונצ'רים לא היו שם, אבל למרות זאת, לא רק שהויסטרום לא עיכב אף אחד, עם קצת עזרה ואומץ הוא הצליח להשאיר אותנו בקדמת הקבוצה. במבחן שערכנו לו כשהגיע לישראל, הויסטרום התגלה ככזה שמעדיף לבלות פחות זמן בשביל ויותר זמן על האספלט, אבל הוא עושה זאת בצורה מאוד משכנעת. זה מתחיל בצמיגים שלו שמצליחים לייצר אחיזה טובה באספלט היבש, ממשיך במתלים קשיחים באופן יחסי (החודש הקשחתי מעט את הקפיץ האחורי ביחס לכיול עמו הוא מגיע מהיצרן כדי להתאים למשקלי) עם מהלך קצר ועם התנהגות כביש שלא רק מצליחה להתגבר על משקלו (228 ק"ג יבש) אלא גם לגרום לי ליהנות מאוד מהרכיבה. הוא רוכן בקלות לתוך פניות, מאיץ בכוח החוצה מהן בעזרת המנוע הגמיש וגם מעביר תחושות טובות לידי הרוכב.
מה אומר המורכב?
אחרי שמתרגלים אליו, הויסטרום הופך להיות שותף מלא לרכיבה - הוא זורם בשמחה עם רכינות והפלקות מצד לצד, אוהב להפליג מהר וגם הקאליפרים והדיסקים שלו שמגובים במערכת ABS מפגינים יכולות ספורטיביות של ממש בקיזוז מהירות לפני פניות. תגובת המנופים מרגישה בתחילת ההיכרות עמו כמוגזמת, עם נשיכה חזקה למדי, או אולי חזקה מדי, אבל את הצורך במערכת שכזו קיבלנו בפעם הראשונה שהעלינו מורכב אל מושבו האחורי.
אחרי כשעה וחצי על המושב ביציע, המורכב שלנו היה בשל מספיק כדי להשאיר חוות דעת. לדעתו, יש מקום טוב לרגליים על הרגליות כך שאין הפרעה לרגלי הרוכב וגם המושב נוח מספיק. מה שכן, לדברי המורכב גם ברכיבה איטית ועדינה, המומנט של המנוע בהתחלת הרכיבה מאלץ את המורכב להפעיל כוח רב בידיים כדי להישאר על האופנוע - יש אמנם ידיות אחיזה טובות, אבל ללא ארגז עליון, קשה לתמוך בגוף לאורך זמן.
מצד הרוכב, התוספת של המשקל מאחור משנה מאוד את הקלילות של הרכיבה וצריך להיזהר מאוד בעת האטה וביצוע תמרונים אטיים, שכן כל זווית שנוספת למצב הניצב, מעבירה משקל רב אל הרגל שתומכת בקרקע. הרכבה ספונטנית (ללא שינוי עומס הקפיץ מאחור) מחייבת משנה זהירות בשל השקיעה הרבה של החלק האחורי שמשפיעה על ההיגוי והבלימה. למזלנו, ניתן לכוון את עומס הקפיץ בקלות בעזרת ברז בצדו השמאלי של האופנוע (ללא כלי עבודה) והבלמים החזקים שבחזית מתמודדים מצוין עם תוספת המשקל ואז גם כוחם מרגיש נכון יותר, לעומת התחושה המוגזמת שבמצב הרגיל (ללא מורכב).
שורפים יותר דלק ולוחית הרישוי כמעט עפה
עם השיפור בהיכרות עם האופנוע, מגיע גם שימוש נדיב יותר במצערת. ה-V-Strom הגיב מצדו בהעלאת צריכת הדלק מנתון מעולה של כ-24-26 קילומטרים לליטר בתקופת ההרצה, לכדי 18 קילומטרים בשימוש יומיומי עירוני ופרברי ועד כדי 15 קילומטרים לליטר ברכיבה ספורטיבית בכבישים הרריים. ועדיין, למרות הידלקות מוקדמת של נורית הדלק (כ-80 קילומטרים לפני הריקון המלא), לא נכנסים לתחנת הדלק לפני 220 קילומטרים.
באחד מימי החודש בדרך אל המשרד, 2-3 נהגי מכוניות נופפו לנו בצורה קצת יותר נרגשת מאשר בדרך כלל. מאחר והצמיגים לא העבירו תחושה של פנצ'ר ולא ראינו עשן במראות או טיפות של נוזל על הנעליים, עצרנו בצד כדי לבדוק על מה כל ההמולה. ומזל שעצרנו, כי לוחית הרישוי הייתה תלויה על חוט השערה. או נכון יותר, על בורג יחיד, שכן שני האחרים עפו להם. זה לא שהוויסטרום מבוורץ בצורה כל כך קטלנית, אלא שמי שהבריג את הלוחית למקומה בחר לעשות זאת עם ברגי פח קודחים (?!) וברור שההשתחררות של אלה הייתה רק עניין של זמן. מזל שבתיק יש לי באופן קבוע אזיקונים (תמיד טוב שיש כאלה) ועמם הידקתי את הלוחית למקומה באופן זמני עד שנקפוץ למוסך לסדר את הדבר. בנוסף, החודש גם התחלף השעון לזמן חורף וגילינו שכדי לכוון את השעון בלוח המחוונים, צריך להשתמש בשתי הידיים, כשאחת לוחצת על מתג בלוח המחוונים והשניה על המתג שבצדו השמאלי של הכידון - את הדקות מכוונים עם יש שמאל ואת השעות עם יד ימין. כן, לא גם לנו לא ברור למה ככה, אבל ככזה זה.
בקרוב נתקין בויסטרום שלנו גם אביזרים חדשים מהקטלוג שמציעה עופר אבניר היבואנית - כמו מזוודות למשל כיאה לאופנוע אדוונצ'ר ובחודש הבא נביא עבורכם רשמים מהשימוש בהם.
