סטילס: רמי גלבוע
את מסלול 'נקרות' שרטט עבורנו ג'וי בירן, הנוהג בניסן פטרול משופר ומשודרג להפליא. הפטרול הוא כלי העבודה של ג'וי אבל אתם לא מוכרחים כזה רכב, כדי לטייל בישראל. אפשר לטייל גם עם רכב שטח צנוע יותר, אבל יש קו ברור המפריד בין עכברי שטח לבין נערות מקהלה. קו השבר נוצר ב-1967 כאשר נולד אבי הג'יפונים, טויוטה ראב4; מבול הקרוסאוברים שמציף אותנו מאז מוכיח, עד כמה הקונספט של טויוטה היה נכון ללכת בלי (המכלולים הכבדים), ולהיראות עם (מרכב רבוע, גלגל רזרבי על הדלת האחורית, מרווח גחון מרשים).
אלפי מילים נכתבו על האבולוציה שהעניקה למאות אלפי לקוחות את רכב חלומותיהם, אבל הרחיקה אותם מיכולות שטח אמיתיות. אין לי ויכוח עם האומרים "תעזוב אותי מהשטויות של השטח, מיגונים והגבהות, נעילות ושנורקלים. אנשים לא עושים היום שטח, אז למה לא לתת להם את הפוזיציה שהם רוצים, בלי להעניש אותם עם ג'אמוס מגושם"? ובאמת, למה לא? אם אתם רוצים את הישיבה הגבוהה והעיצוב ההרפתקני עומדים לבחירתכם עשרות רכבי כאילו-שטח, מ-125,000 ועד 800,000 שקלים, בבקשה.
אבל יש לקוחות המעוניינים בכל זאת להוריד את הג'יפונים שלהם לשטח, ויעידו על כך שאילתות בעקבות מסלול הטיול בנחל נקרות; האם סנטה-פה יכול לעבור את המסלול? האם פורסטר, או יונדאי ix35? כתבה זו תנסה לשרטט את מעטפת היכולות של ג'יפון עירוני ולהסביר, מדוע הוא לא יכול להיות רכב שטח אמיתי? ואם לג'יפ צ'ירוקי החדש יש הילוך כוח ונעילת דיפרנציאל אחורי, האם הוא נחות מג'יפ רנגלר? או מ-לנד קרוזר, סאנגיונג רקסטון?
DNA חקלאי
נתחיל בתשובה לשאלותיכם אפשר לעבור את הנקרות עם סנטה-פה, פורסטר או ראב4, אבל זה ייקח הרבה זמן, יחייב הרבה עבודות מע"צ (הנחת סלעים במקומות אסטרטגיים) ולבסוף יש סיכוי גדול שתתלשו איזה פגוש, או תכופפו משולש מתלה. הנקרות אינו מסלול תובעני במיוחד, אבל יש בו קטעים בעייתיים המדרגות, ומעלה 'קצרה'. גם חלקו המערבי של הערוץ מגובב סלעים ובולדרים, המחייבים נהיגה איטית (המתאימה לכלים בעלי הילוך 'כוח'), ודורשים מרווח גחון (או מיגונים), שאינם מתאימים לג'יפון שאינו רוצה לאבד את יכולות הכביש שלו.
לרכבי שטח אמיתיים יש מכלולים חזקים ומסיביים, הם גבוהים, ולעתים קרובות ינעלו צמיגים באפיון מעורב של 50:50 שטח וכביש. אלו מאפיינים 'חקלאיים' המשפרים את יכולות השטח, אבל פוגעים בזריזות ובעידון הנסיעה על הכביש, גוזלים דלק, ומקטינים את הבטיחות האקטיבית שהיא חיונית בקרוסאוברים מודרניים, העוברים את ה-150 קמ"ש בלי למצמץ. אילו מכלולים נחוצים ברכב שטח, כדי שיוכל לעבור בקלות את נחל נקרות, א?לות או עשוש?
הילוך כוח: זהו מכלול מכאני המאפשר נסיעה איטית ומבוקרת, בעלייה או במורד. בלעדיו קשה מאוד להזדחל באיטיות; או שתתקדם לאט ותטגן את הגיר, או שתיסע מהר (5-6 קמ"ש נחשבים מהר מאוד במעבר טכני), ותשבור משהו. הילוך כוח קיים אצל לנד קרוזר, מיצובישי פג'רו ג'יפ רנגלר, סאנגיונג רקסטון, לנדר רובר דיסקברי וריינג' רובר, ובכל טנדרי ה-4X4, והוא המפתח ליכולת שטח טובה. יוצאים מן הכלל הם סוזוקי גרנד ויטרה שיש לו הילוך כוח (עומד להיות מוחלף בקרוב), וג'יפ צ'ירוקי החדש. הצ'ירוקי הוא קרוסאובר מודרני, אבל יש לו הילוך כוח ואפילו נעילה אחורית נשלטת. זה מצוין אבל עדיין, הוא נמוך ופגיע מכדי להיות רכב שטח אמיתי.
מרווח גחון: קטעים רבים מערוץ הנקרות משובצים בסלעים גדולים; רכב שטח עם מרווח גחון של מעל 25 ס"מ יוכל להשתחל ביניהם, וגם אם ייגע בסלע זה או אחר לא קרה כלום, המכלולים חזקים, ויש מיגוני גחון. לחלק מרכבי השטח היוקרתיים (לנד רובר, גרנד צ'ירוקי, מרצדס) יש מתלי אוויר, המאפשרים להגביה את המרכב בנסיעת שטח. הגבהה זו מרחיקה אותם מהסלעים, אבל מקשיחה את המתלים לרמה מאוד לא נוחה. לקרוסאובר מודרני יש ביצועי כביש מצוינים, ומרכז הכובד שלו חייב להיות נמוך, ולכן לא יכול להיות לו מרווח גחון רציני. ללא מרווח גחון גדולה סכנת התקיעה (למשל, במקום בו נחרצו 'קוליס' עמוקים, על ידי רכבי שטח ראויים לשמם), וגם אם לא תיתקע רבים הסיכויים לנזק מכאני למרכב.
מהלך מתלים: מאותם שיקולי בטיחות כביש, מתלי הקרוסאובר קשיחים יחסית, ובעלי מהלך מתלה מוגבל. זה מתכון בטוח לאובדן אחיזה בשטח, בכל מצב של 'הצלבה'. אחד הפתרונות להצלבות הן נעילות דיפרנציאל; עד לפני כתריסר שנה היה זה מכלול יקר ונדיר, אבל אז המציאה לנד רובר את בקרת המשיכה האלקטרונית. המערכת הוצגה לראשונה בדיסקאברי 2 (מודל 2000), ומשם חלחלה במהירות לכל רכבי השטח. בקרת משיכה משפרת מאוד את יכולת הקרוסאובר לאחוז בקרקע, אבל כל עוד מהלך המתלים מוגבל הוא יתקשה להתמודד במעברים נמוכי אחיזה.
צמיגי שטח: האמת היא שכדי לעשות שטח אמיתי, לא צריך צמיגי בוץ; צמיגי MT נחוצים בעיקר לעבודת בוץ, ואין שום בעיה לעבור את הנקרות (או את ערוד, צין וכיו"ב) עם צמיגי S&M בעלי פרופיל מעורב 50:50. מה שחשוב יותר הוא חתך גבוה; כל צמיג בחתך מעל 60 יהיה סביר, 70 ומעלה כבר נחשב מצוין. הבעיה של הקרוסאוברים היא שהם נועלים צמיגים בחתך נמוך, 55, 50 ואף פחות מזה. זה משביח את המראה הספורטיבי ואת אחיזת הכביש, אבל קטלני בשטח. לא רק שאי אפשר להוריד לחץ אוויר בצמיגים אלה, הם גם רגישים מאוד ל'צביטת' הדופן על ידי סלעים, וקל לפנצ'ר אותם. בנוסף, לחלק מהקרוסאוברים אין אפילו צמיג רזרבי בגודל מלא, כך שהתקיעה הסופית קרובה מאוד... מגבלת הצמיגים מאפיינת גם רכבי שטח בגודל מלא, כמו לנד רוברים, מרצדס וכיו"ב.
סוף הדרך
עולה שקרוסאובר מודרני יכול לשוטט בשטח, אבל סכנת התקיעה או השבר אורבת בכל מקום. בדקנו ומצאנו כי ג'יפונים מסויימים יכולים להרחיק לכת פורסטר או XV, בוודאי ג'יפ צ'ירוקי החדש. הבעיה היא שמספיקה תעלה עמוקה אחת באמצע המסלול כדי שתהיה חייב לחזור לאחור, או להתעקש ולגרום קרוסאובר שלך נזק כבד... בדרך כלל זה לא שווה את ההנאה.
הקרוסאוברים מתאימים לנסיעות בשבילים מסודרים, שבילי כורכר, אפילו דיונות (אבל לא בעיצומו של הקיץ). אם זה מה שאתה מחפש, קדימה, קנה לך קרוסאובר שיעניק לך יכולות כביש מצוינות, נוחות, חיסכון ובטיחות. אבל אם אתה רוצה לטייל בשטח במידה רבה של חופש, אם אתה רוצה ליהנות גם מהחורף הישראלי, אין לך ברירה לך על רכב שטח אמיתי. תוכל למצוא את רכב חלומותייך בעבור 800-230 אלף שקל אבל בשוק המשומשות תוכל למצוא יהלומים, במחיר אטרקטיבי מאוד. ואז תוכל לטייל בנחל נקרות, נחל צין ונחל עתק. גם עם רכב שטח העולה חמישים אלף שקל!
