פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      חוסר אחריות: הסכנות שבהרכבת ילד על אופנוע

      הרכבת ילד על רכב דו גלגלי היא פעולה שטומנת בחובה אחריות גדולה, וההורים לא תמיד מבינים את החשיבות שבהקפדה על הכללים הבטיחותיים המחמירים ביותר

      טוטאלוס הרכבה על קטנוע (קובי ליאני)
      הרכבת ילדים על קטנוע. ההורים לוקחים סיכון גדול מאוד (צילום אילוסטרציה: קובי ליאני)

      אחד מדפוסי ההתנהגות המסוכנים ביותר שרואים על הכביש, הוא הורים שמרכיבים את ילדיהם הקטנים וחובשים לראשם קסדה שאינה מתאימה או אינה רכוסה. במקרים אחרים ומטרידים לא פחות – מדובר על קסדת חצי ,שחושפת את ראש הילד לפגיעה קטלנית, והרשלנות הזו גובה מחיר כבד; על פי נתוני עמותת אור ירוק, המבוססים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, במהלך השנים 2004-2013 נפגעו 109 ילדים בגילאי 0-14 בעת שנסעו באופנועים וקטנועים, מהם ילד אחד מצא את מותו. בשנת 2013 נפגעו 11 ילדים כתוצאה מנסיעה בכלי רכב דו גלגלי, אחד מהם נפצע באורח קשה.

      מסתמן, שרק בדרך נס הסטטיסטיקה לא גבתה קורבנות רבים יותר, אולם אסור להפחית בחומרת המשמעות הפיזיולוגית של התופעה: ממחקר שפורסם בעבר בכתב העת הרפואי The Journal of Neurology, Neurosurgery, & Psychiatry study, ונערך בקרב 500 ילדים בגילאים 5 עד 15 שסבלו מפגיעת ראש, עלה כי 43% מהילדים שפגיעת הראש שלהם הייתה גבולית בחומרתה, סבלו מבעיות התנהגותיות ומקשיי למידה. בקרב אלו שפגיעתם הייתה חמורה עוד יותר – כשני שלישים סבלו מקשיי התנהגות ולמידה, וכמחצית עברו שינוי אישיותי משמעותי בעקבות הפציעה.

      ההורים מתעלמים מהנחיות

      עו"ד אסף ורשה, מומחה לדיני ביטוח ונזיקין, ורוכב אדוק: "אלו מסוג ההתנהגויות שהדעת אינה יכולה לסבול. כרוכב על בסיס יום יומי, אני מוצא את עצמי מפנה לא אחת את תשומת ליבם של הורים לאופן בו הקסדה מונחת ברישול על ראשו של הילד, אולם קשת התגובות נעה בין תודה, אקח לתשומת ליבי לבין תגובות מתחמקות אחרות.

      אומנם, חלילה במקרה של תאונה, פוליסת החובה תעניק כיסוי ביטוחי, אך שום סכום כסף שבעולם לא יחזיר את הזמן לאחור וימנע את התאונה שיכולה באחת לפצוע קשות את הילד". עו"ד ורשה מציין בנוסף לכך, כי "יש כלל אחד מובהק שההורים שוכחים גם אם הם חובשים לראש הילד את הקסדה הטובה בעולם: היא לא תגן על ראשו, אם שכחו או התעצלו לרכוס אותה כראוי. תעזבו את הפוזה, תשכחו מהכול - הדבר החשוב ביותר בעת שרוכשים קסדה הוא למצוא כזו שתתאים למידות הראש - כלומר להיקף הגולגולת מעל קו האוזניים".

      ואכן, סוגיית הבטיחות שטמונה בחבישת ורכיסת קסדה נאותה אינה מוטלת בספק: ממחקר שנערך בעבר ע"י ד"ר תמר תומר-פישמן, ראש אגף מחקר, יחידת המדען הראשי, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, נמצא כי קסדות מפחיתות את הסיכוי למוות במקרה של תאונה בכמעט במחצית (42%) ומפחיתות את הסיכוי לפגיעת ראש בכמעט 70%.

      "אם השכל הישר של ההורים לא מנחה אותם כי עליהם להקפיד הקפדה יתרה על סוגיית הקסדה, אז בא המחוקק והגדיר באופן מפורש את המוטל עליהם לעשות" - אומר לוואלה רכב עו"ד ארגמן עמרי, מומחה לדיני תעבורה שמסביר כי "התקנות המחייבות קובעת באופן מפורש כי" לא ינהג אדם אופנוע או תלת-אופנוע, לא ירכב עליו ולא ירשה לאחר לרכב עליו, אלא אם כן הוא חובש קסדת מגן מסוג כאמור בחלק ג' בתוספת השנייה, והיא קשורה ברצועה שתמנע את נפילתה בשעת הנסיעה".

      מסיקים מסקנות רק בעקבות טרגדיות

      למרבה הצער, מסכת ההפקרות לא תמה בכך. אלפי רוכבי דו"ג חובשים לעצמם וגם לילדיהם את קסדת החצי שמכונה גם "אבטיח", שעלתה לכותרות לאחר מותו של שחקן הכדורגל אבי כהן ז"ל לפני מספר שנים. לאחרונה, בתום ארבע שנים של ניסיונות לכאורה לקידום החוק האוסר על חבישתה, אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה את הצעת החוק של ח"כ בועז טופורובסקי לפיה תאסר חבישת קסדת חצי בקרב רוכבי אופנועים וקטנועים.

      על פי הנוסח המוצע, "לא ירכב אדם על אופנוע או על קטנוע ולא ירכיב אדם אחר אלא אם כן הם חובשים קסדת מגן העומדת בדרישות שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, הקשורה ברצועה שתמנע את נפילתה ובלבד שהקסדה תגן על מרב שטח ראשו של אדם. כמובן שמוטב מאוחר מאשר לעולם לא, אולם לא צריך להיות מחוננים על מנת להבין כי גם באופן ניסוחו של החוק הקודם, היתה הוראה שמחייבת חבישת קסדה שתמנע את נפילתה בשעת נסיעה, אולם רמת האכיפה בנושא נמוכה, לבטח ביחס לעבירות אחרות כגון מהירות וכו'.

      מעבר לכך, לעיתים קרובות, נצפים הורים כאשר הם מרכיבים את ילדיהם הקטנים שרגליהם אינן מגיעות עד לדוושת הנוסע.

      "גם בהתייחס לסוגיה זו, בא המחוקק והפקיע למעשה מההורים את שיקול הדעת לאחר שמשטרת התנועה נתקלה ביותר ויותר מקרים של התנהלות מחפירה מצדם בכל הנוגע להרכבת ילדים". על כן, מסביר עו"ד ארגמן, "בשנת 2006 נכנסה לתוקף תקנה חדשה שהוכנה ע"י משרד התחבורה שקובעת כי תנאי לרכיבה על אופנוע או קטנוע הוא הגעה לתומכי הרגליים המותקנים בו.

      על פי התקנה, חל איסור להרכיב ילד קטן שאינו מסוגל לתמוך את עצמו באמצעות מדרסי הרגליים המותקנים על האופנוע, אולם בפועל, במקום שהמדינה תנתב מאמצים על מנת להתמודד עם סיכונים דרמטיים לציבור, היא בוחרת פעם אחר פעם לנתב משאבים באופן שאינו תורם משמעותית להקטנת סטטיסטיקת תאונות הדרכים, מהצד המניעתי של הנפגעים, והמשאבים מופנים לעבירות "רווחיות יותר" לקופת המדינה".

      גם הרוכבים בסכנה גדולה

      ואם כבר אנו דנים בסוגיית הבטיחות שכרוכה בהרכבה על דו"ג, לא ניתן להתעלם מדפוס נוסף ורווח: העובדה כי לרוכבים רבים יש קסדה אחת טובה ואיכותית, וקסדה נוספת שרמת הבטיחות שלה מוטלת בספק, אינה רלוונטית רק להרכבת ילדים, אלא חושפת למעשה את המורכב, יהיה גילו אשר יהיה , לכדי סכנה. לדברי עו"ד ורשה, הנטייה של המוח להדחיק סיכונים, גוברת על הצורך להעריכם, אף שמדובר על מבוגרים מורכבים.

      לסיכום, מדגיש עו"ד ארגמן, "מניסיוני במהלך עשרות שנים של ייצוג נאשמים בתיקי תאונות בהם מעורב אופנוע, לרוב הפציעות של הרוכב או הנוסע הן קשות ביותר. במקרים אלו רף הענישה שהתביעה המשטרתית או הפרקליטות תדרוש מנהג הרכב המעורב היא חמורה ביותר, וכוללת לא פעם פסילות ממושכות, קנסות גבוהים כמו גם מאסר בפועל. מנגד, נדיר אם בכלל שמוגש כתב אישום כנגד רוכב האופנוע, בגין חלקו ברשלנות ובתוצאות הקשות, שאותן יכול היה הרוכב למנוע, אילו רק הקפיד על אמצעי המיגון".