נהרות של דיו כבר נשפכו על הג'יפונים המודרניים, אז נחסוך לכם את הטקסטים השחוקים על מהפך הקרוסאוברים בישראל ובעולם. נציין בקצרה ששני המתחרים מייצגים נאמנה את הטרנד האחרון של הוזלת מחירי הקרוסאוברים מרמה היסטורית של קרוב ל-200,000 שקלים ירד רף המחיר לסביבות 160-150 אלף, והיום הוא צנח לרמה התחלתית של 135,000 שקלים. את פריצת המחיר סימנו XV ו-דאסטר הידניים עליהם כבר ערכנו מבחן השוואתי, אבל הקרב האמיתי מתרחש בגזרת האוטומטיים.
לאחרונה הצטרף לזירה קיה ספורטאז' בדגם Urban, במחיר מרסק קטגוריה של 135,000 שקלים. יש בישראל קרוסאוברים זולים יותר (סוזוקי קרוסאובר, פיג'ו 2008, שברולט טראקס, רנו קאפצ'ר וניסאן ג'וק) אבל XV וספורטאז' נתפסים כגדולים ונחשקים יותר. האם אפשר לשמוע קולות התגוששות, ליד הקופות הרושמות?
בעין המתבונן
דו-קרב הג'יפונים אינו מתרחש במחוזות של ביצועי כביש או יכולות שטח, הוא מתמקד במחירים, מפרט, עיצוב ומיתוג. XV מתייצב למפגש בצביעת 'תפוזינה' טיפוסית, חמוש בחגורות פלסטיק שחורות המדגישות את הכנפיים וספי הצד. גגון קרבי מתנוסס מעל, חישוקי 17 אינץ' מסוגננים משלימים את התמונה המסוקסת, מסתירים בהצלחה את העובדה שמתחת לקוסמטיקה מתחבאת אימפרזה משפחתית. אני מעדיף את הג'יפונים שלי במינון קצת פחות מוחצן, אבל זה ענין של טעם אישי וכנראה גם של גיל. קהל צעיר עשוי לאהוב את הנוכחות של XV, לא בהכרח בגוון הכתום.
ב-XV קל למצוא תנוחת נהיגה טובה, הריפוד הבהיר מעניק תחושה אוורירית ונעימה. המושבים רכים ורחבים, אבל הם אינם מעניקים תמיכה רצינית. חומרי הדיפון והריפוד נראים עמידים, אבל הם משדרים תחושה זולה למגע. תא הנוסעים של ה-XV מרווח מעט מזה של הספורטאז', בעיקר ליושבים מאחור (אבל אין להם משענת מרפקים מרכזית). בכבישים המתפתלים של הגלבוע הערכנו מאוד את חלונות הצד המשולשים של סובארו, המעניקים תצפית מצוינת החוצה.
ספורטאז' נמכר בישראל מאז 2010 אבל הוא עדיין, אחד הקרוסאוברים היפים בשכונה. לטעמי הוא מאוזן, מעניק שילוב נכון בין בורגנות מכובדת ועיצוב דינמי. יש בו בשלות אירופאית והוא מתאים למי שמעוניין לזכות בתנוחת הישיבה הגבוהה של הג'יפונים, בלי לנקר עיניים. קו המותניים הגבוה תורם למראה הבוגר, אבל הוא גם מצמצם את שדה הראיה החוצה הישיבה בספורטאז' שקועה יחסית. קורות ה-A עבות, מצמצמות את שדה הראייה החוצה. גם החלון האחורי קטן וגבוה, תצטרך לסמוך על חיישני הרוורס.
חומרי הריפוד השחורים של הספורטאז' זוכים לנגיעות פלסטיק אפורות שאינן מצליחות להאיר את האווירה הקודרת בתא הנוסעים, אבל הם איכותיים למראה ולמגע. בלי להיות מגומר 'פרימיום', הספורטאז' משדר תחושת איכות עדיפה על זו של ה-XV. מושבי הספורטאז' פחות רכים מאלה של הסובארו, אבל הם תומכים טוב יותר. תא המטען של הספורטאז' גדול משמעותית מזה של הסובארו. אבזור הספורטאז' נפגע אך במעט, במעבר מדגמי ה-2.0 ליטר ל-אורבן 1.6; בדרך ל-135,000 שקלים איבד הספורטאז' את בקרת המהירות, גגון מטען וחלון שמש - זה לא אסון. יש מערכת צליל נאותה עם הפעלה מגלגל ההגה, המזגן אינו ממוחשב.
גיבורינו התחילו את דרכם עם מנועי בנזין 2.0 ליטר, שצומצמו ל-1.6 ליטר בדרכם להתגוששות המחירים של 2015. שאלת השאלות היא, האם מסוגלים מנועי ה-1.6 להניע בזריזות מספקת, קרוסאוברים השוקלים כ-1400 קילוגרם (ספורטאז') או 1460 (XV)? למרות הנפח הכמעט זהה, יש הבדלים גדולים בנתוני המנועים; הבוקסר של ה-XV מייצר הספק מתון של 114 כ"ס ב-5600 סל"ד, בעוד הספורטאז' נותן 135 כ"ס המגיעים רק בסל"ד בלתי נגיש של 6300 סל"ד. מומנט הספורטאז' גבוה יותר אך פחות זמין (16.8/4850), הסובארו נותן 15.2/4000 קג"מ.
חשוב יותר מעקומות המנוע, תיבות ההילוכים שונות לחלוטין; הספורטאז' מצויד בתיבת 6-הילוכים קלאסית, עם תפעול טיפטרוניק ממוט ההילוכים. הסובארו מעביר את כוחו לגלגלים באמצעות גיר רציף CVT, בעל שליטה ידנית מוגבלת מאוד. נוסיף לסלט זה הפרש משקל של כ-60 ק"ג לטובת הספורטאז', ונבין שרק השוואת תאוצות תוכל להפריד בין הניצים.
יתרון הביצועים של הספורטאז עקבי, אך לא דרמטי
את השוואת הביצועים סיימנו תוך כחמישים מטרים בלבד; יחסי ההעברה הקצרים של הספורטאז' מעיפים אותו קדימה בנחישות ובנחרצות, להן אינך מצפה בקרוסאובר החמוש במנוע 1.6. מי שחשש שהאורבן 1.6 יהיה שבלול ישנוני, יכול להירגע הספורטאז' אינו ספורטיבי אבל הוא מהיר וזריז, ממש לא בעיה. ה-XV מהסס יותר בזינוק הראשוני אבל הוא נצמד לא רע, מטרים ספורים אחרי הספורטאז'.
ניצחון הביצועים חד וחלק לטובת הספורטאז', אבל זה לא פער מכריע בסופו של דבר, כמה פעמים בחודש אתה מזנק מהרמזור בדוושה לחוצה עד הסוף? גם בסעיף החשוב יותר והבטיחותי של תאוצות ביניים, היה הספורטאז' מהיר יותר; הפער ב-80 קמ"ש היה עקבי, בזינוקים מ-60 קמ"ש היה פער פחות משמעותי, אך קיים. היצרנים נוקבים 11.1 שניות מאפס ל-100 בספורטאז', 13.8 שניות עבור ה-XV; גילינו שהספורטאז' באמת מהיר יותר אבל לא בפער כל כך גדול, הפער במציאות הרבה יותר קטן.
יתרון הביצועים של הספורטאז' היה עקבי, אך לא מוחץ. מי שקונה ג'יפון במחירי רצפה אינו מצפה לחרוך צמיגים, ושני הקרוסאוברים מספקים קצב תנועה סביר לגמרי. ההבדל המשמעותי יותר טמון בתיבות ההילוכים. מעולם לא חשבתי שאקשור כתרים לתיבה הבסיסית של הספורטאז אבל בכל זאת, היא מספקת שישה יחסי העברה מצוינים, כולל שלושה הילוכים ראשונים קצרים ונחרצים. ה'טיפטרוניק' שלה בסיסי למדי, אבל הוא יספק את הלקוח השגרתי. הספורטאז' שקט למדי, אם כי התיבה מעלה ומורידה הילוכים בקצב לא רגוע.
התיבה הרציפה של ה-XV מספקת רמת ביצועים נסבלת, אבל תפקודה מעצבן וטורדני; היא מתייפחת ומזמזמת, מטיסה את מנוע ה-1.6 לסל"ד גבוה מדי, ברמות המכניסות רעש רב לתא הנוסעים. בנהיגה נינוחה זה עוד סביר, אבל ברגע שלוחצים על הדוושה אין מה לעשות, זוהי תמסורת מיושנת שאינה מיטיבה עם המנוע ואוזני הנוסעים. זה חבל כי יש היום בשוק תיבות רציפות נעימות ומדויקות יותר. בהשוואה עם התיבה של הספורטאז', ה-XV אינו עומד במשימה.
בפיתולי הגלבוע
מתלי הספורטאז' מכוילים בצורה 'אירופאית' למדי, מהודקים וחדים. הוא אינו מתרסק לגדודיות ושיבושים אבל הנסיעה נוקשה יחסית. צמיגי החתך 70 תורמים לנוחות נסיעה סבירה למדי. ה-XV נוח יותר, יש משהו רך ופרוגרסיבי בעבודת המתלים שלו, המכוילים באופן מצוין (למרות צמיגים בחתך 55). ההעדפה היא עניין אישי אותו תגלו בעצמכם, לאחר נסיעת מבחן קצרה בין הגדודיות של רחוב המסגר.
בכבישי הנהיגה של הגלבוע גילינו כי אלה לא כלים ספורטיביים, ומנועיהם הצנומים אינם מאפשרים להגזים בקצב הנסיעה. אבל הם טיפסו בקלות בעליות התלולות, הספורטאז' בזמזום מנוע חזק אך לא נוראי, ה-XV ברמות רעש שגרמו לנו להרפות מהדוושה. זה לא המנוע, זה הגיר. לספורטאז' יש נטייה ברורה לתת היגוי, הגה המשנה את התנהגותו בצורה לא עקבית, ובלמים נושכים והחלטיים. ה-XV הפגין נימוסי כביש טובים ומענגים יותר עם נכונות רבה לשנות כיוון, היגוי ניטרלי ומדויק.
במכוניות הנמכרות בגלל תג מחיר נמוך, יש חשיבות רבה לתצרוכת הדלק. סובארו טוענת ל-15.8 ק"מ לליטר בנסיעה מעורבת, בעוד קיה נוקבת ב-11.4 ק"מ לליטר בלבד. זה פער של קרוב ל-40% לטובת הסובארו, אותו לא גילינו במציאות. מחשבי הדרך (ומדידה אמפירית בתחנת התדלוק) הצביעו על יתרון צנוע יותר לסובארו, בפער שנע בין 10% ל-20%. הסובארו הייתה חסכונית עוד יותר בקטעי נהיגה רגועים, אך הפער הצטמצם ככל שלחצנו על דוושת הגז דבר שהמשתמש הרגיל אינו מרבה לעשות. בנסיעה בין עירונית לוחצת עבר הספורטאז' 7.2 ק"מ לליטר, 7.9 ב-XV ההפרש לא נראה ענקי אבל הוא משקף חיסכון של כ-10% בהוצאות הדלק. בנהיגה רגועה יהיה ההפרש גדול יותר לטובת הסובארו. עם שתי המכוניות הצלחנו להגיע גם לנתון חסכוני של 12-14 ק"מ לליטר. מסתבר כי כף רגל ימין היא הפרמטר החשוב ביותר בתצרוכת הדלק...
בשדות העמק
מן הידועות היא שרוב הג'יפונאים אינם יורדים מהכביש ורובם אף בוחר באופציית ה-2X4, בכל מקום שהיא אפשרית. למרות זאת חיפשנו ומצאנו משעול משובש המתפתל בצל עצי האורן. ה-XV טיפס לאיטו בשביל המבוצבץ, מוכן להביא אותנו לפינות חמד נסתרות. הספורטאז' התקדם שלושה מטרים, החל להתחפר ונעצר. ניסיון שני קידם אותנו בעשרה מטרים נוספים, ובסיכוי להיתקע במלכודת אמיתית... נסוגונו לאחור, וירדנו לשבילי העמק הנינוחים.
לא רק שלספורטאז' 'אורבן' אין את הנעת 4X4 היעילה של ה-XV, גם מרווח הגחון שלו קטן משמעותית, 17 ס"מ לעומת 22 בסובארו. זווית הגישה של הספורטאז' עדיפה במקצת, אבל זה לא משנה את המצב ספורטאז' יכול להתמודד עם שבילים מסודרים וכבושים, טוב ממשפחתית רגילה אבל לא כרכב שטח. גם ה-XV אינו חיית מדבר, ללא הילוך כוח ועם פגוש קדמי החשוף לפגיעה. אבל ה-XV יכול להגיע רחוק למדי, ולהביא את המשפחה לחניוני לילה מבודדים בלב הנגב. עבור מי שקונה קרוסאובר כדי לברוח אל הטבע, זהו יתרון קריטי. מה שפוגם ביתרון השטח של ה-XV הוא הגלגל הרזרבי שלו זהו צמיג 'חוסך מקום' במידת 135/80R16. במקרה הטוב הוא ייפגע בעבירות ה-XV, במקרה הגרוע (והסביר יותר) הוא יתפוצץ לאחר נסיעת שטח קצרה. פתרון אפשרי הוא להעמיס לתא המטען צמיג בגודל מלא ולפגוע בנפח ההטענה, או להסתמך על ערכת תיקון תקרים - לא סידור טוב לטיולי שטח.
ואם בשטח זול עסקינן, נזכיר את דאסטר הרומני זהו קרוסאובר אטרקטיבי למי שרוצה לטייל בשטח, ולחסוך בהוצאות התדלוק. הדאסטר זול בקנייה ובתפעול, יכולות השטח שלו טובות יחסית לג'יפון, אבל רמת העידון על הכביש נחותה מאוד ביחס ל-XV והספורטאז'. 4X4 נוסף הראוי להתייחסות הוא סוזוקי ג'ימני הזול משני המתחרים, גם בגרסתו האוטומטית. ג'ימני הוא רכב שטח אמיתי אבל כחלופת כביש לקרוסאוברים הנבחנים, הוא בליגה אחרת לגמרי. קופצני, צפוף, שתי דלתות ג'ימני הוא רכב מצוין לג'יפאים מתחילים, לא חלופה עירונית לגיבורי המבחן.
יש החלטות קלות
לעתים קרובות קשה לנו לבחור במנצח המבחן, אבל הפעם הייתה לנו עבודה קלה. קיה ספורטאז' מגיע למבחן מעמדת הפתיחה של קרוסאובר מכובד וממותג, מלווה בעיצוב קלאסי, רמת עידון ומוניטין גבוהים מאוד. ספורטאז' 1.6 אורבן נמכר היום ב-135,000 שקלים, זול בכ-3000 שקלים מה-XV. זהו מצב ברור של 'יותר אוטו בפחות כסף', וזה מספיק כדי להעניק לספורטאז' את הבכורה. מה שמכריע את הכף באופן סופי היא תיבת ההילוכים של הספורטאז' היא מנצלת באופן אופטימאלי את מנוע ה-1.6 ליטר, מעניקה לנהג תגובת דוושה טובה, ותפעול מלוטש למדי. למרות תצרוכת דלק גבוהה יותר, קיה ספורטאז' הוא הברירה הטבעית עבור לקוח עירוני המשתוקק להעפיל ממושבי המכונית המשפחתית, לטריטוריה הנחשקת של קרוסאובר אופנתי.
אנחנו מאוד אוהבים את ה-XV, ואת יכולות השטח שלו. את בעיית הגלגל הרזרבי אפשר לפתור, הוא חסכוני יחסית, ונעים לבלות בו שעות ארוכות. מה שפוגע בו היא תיבת ההילוכים שבהשוואה ישירה לזו של הספורטאז', היא בסיסית ורועשת מאוד. בנהיגה רגועה זה פחות קריטי, אבל הרעש תמיד נוכח. גם המחיר תמיד נוכח; XV עולה היום 137,990 שקלים, 3,000 יותר מאשר הספורטאז' (המחיר אינו כולל את ערכת המולטימדיה האופציונאלית ברכב המבחן). אפשר היה אולי להצדיק פער זה בעזרת הנעת ה-4X4 אבל האם זה יתרון מספיק חשוב ללקוח ישראלי, המחפש קרוסאובר לתחבורת כביש רגועה? אני ממש לא בטוח!
מי שמתכוון לטייל בשטח, חייב לבחור XV; למרות המגבלות, רק הסובארו יוכל להגיע למעמקי נחל נקרות, למשל. אבל רוב הלקוחות נשארים על האספלט, לכל היותר יעשו סיבוב קצר בשבילי קק"ל כבושים ומסודרים. עבורם, ספורטאז' הוא הבחירה הנכונה.
