פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      המשכורות ברצפה, אבל כולם קונים רכב חדש

      המשק הישראלי מפגין עוצמה ובולט במיוחד חוזקו של ענף הרכב שעתיד לרסק את שיא המסירות של השנה הקודמת. מילת הקסם: הלוואות

      מבחן מאזדה 3 החדשה (קובי ליאני)
      (צילום: קובי ליאני)

      שיא כל הזמנים נשבר לאחרונה במסירת כלי רכב בישראל, והוא לא היחיד. כי מסתבר שהשנה נשבר גם שיא כל הזמנים במספר הישראלים שיצאו לחו"ל. והשיאים נשברים אחד אחרי השני. השנה שברנו את שיא כל הזמנים במספר המשכנתאות שנטלו ויש עוד - שיא כל הזמנים נשבר גם בנטילת הלוואות מחברת האשראי. טוב, ההסבר לכך פשוט: השנה נרשם שיא כל הזמנים בגובה השכר המשולם לעובדים בישראל. מה, לא? דווקא השיא הזה לא נשבר? אז מה קורה כאן?

      חלק משיאי כל הזמנים שנשברו השנה אמורים היו לשקף את איתנותו הפיננסית של המשק הישראלי. אולם המספרים מספרים סיפור אחר ומשקפים פער מטריד שמדרדר עוד ועוד עובדים לתוך מעגל בלתי נגמר של חיים ממונפים, עתירי הלוואות וסיכון עם אופק כלכלי רעוע.

      פנסיונר? תבדוק אם אתה יכול להרשות לעצמך רכב יוקרה

      במחצית הראשונה של 2015 נמסרו בישראל כ-144 אלף כלי רכב, שיא של כל הזמנים ועליה של 6.2% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בחודש יוני לבדו נמסרו בישראל 25,570 כלי רכב, עלייה של כ-10% לעומת יוני אשתקד. נתונים אלו מצביעים לכאורה על שיפור ניכר במסוגלות הפיננסית של האזרח הישראלי. יותר כסף בכיס בסוף החודש. כי יוקר המחיה ירד ושורת הרווח של התא המשפחתי השתפרה פלאים. הלוואי. בפועל, הערכות גורסות כי 20% מרכישות הרכב ממומנות באמצעות הלוואות בנקאיות. נו אז מה הבעיה? הבנק נותן, הלווה מחזיר. הכל בסדר. אז לא ממש. במחצית הראשונה של שנת 2015, חלה עלייה בהיקף של 41% במספר כלי הרכב שעוקלו בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

      האם המספרים מלמדים כי שיא נוסף נשבר, ברמת ההדחקה של הציבור? נדמה שכן.

      הפיקוח על הבנקים הוציא לאחרונה הוראה, שלפיה החל מיוני בשנה הבאה יצטרכו הבנקים להכין מדי רבעון דוח מפורט על סיכון האשראי במגזר משקי-הבית לפי רמת הסיכון של הלווים. מדוע? כי הבנקים הגדילו בשנים האחרונות את מתן האשראי למשקי-הבית באופן משמעותי. בשלוש השנים האחרונות גדל תיק אשראי זה (לא כולל משכנתאות) בחמשת הבנקים הגדולים במעל 20%, לקרוב ל-110 מיליארד שקל. אולם לא צריך להיות דודו זקן כדי להבין שיש בעיה.

      השכר הממוצע למשרת שכיר של עובדים ישראלים הסתכם במאי השנה ב-9,361 שקל (ברוטו). זה החודש השני ברציפות שהשכר הממוצע במשק יורד: במרץ השנה השכר הממוצע הגיע ל-9,488 שקל ובאפריל - ל-9,488 שקל. מנגד, הוצאות התא המשפחתי עומדות בממוצע על 15 אלף שקלים. אז מהיכן הכסף למימון רכישת רכב חדש? מהבנק. ומה על רכישת מזון ?האם נותר די כסף לאחר החזר ההלוואה על מנת לרכוש מטרנה לילד? נחשוב על כך מיד לאחר שנשוב מהחופשה. ובקרוב רבים יאלצו לחשוב על כך.

      היקף המימון לרכב בישראל מוערך ב-30 מיליארד שקל בשנה

      משקי הבית הגדילו את היקף ההלוואות שנטלו מחברות האשראי ביותר ממיליארד שקל מאז תחילת השנה. הר ההלוואות עומד על כ-6 מיליארד שקל. וכמובן שצרת רבים חצי נחמה. כי את השיא הזה שברנו ביחד. ואם השכן קנה רכב חדש לאשתו, גם אני יכול. אומנם, הלוואה מהבנק נטלתי, וגם מחברת האשראי. אבל הי! מה על המעביד? השכן סיפר שהוא קיבל הלוואה נהדרת ממקום העבודה בתנאים מעולים. ועד כמה הם מעולים? המציאות מלמדת כי 9.02% מהעובדים נטלו הלוואה ממעסיקיהם לקראת החופש הגדול, לעומת 8.21% מהעובדים שעשו זאת לקראת קיץ 2014. הקבוצה הגדולה ביותר של עובדים, שנוהגת ליטול הלוואה מהמעסיק, הם אלה המשתכרים 7,500-6,000 שקל, והם מהווים 16.9% מכלל נוטלי ההלוואה.

      עינכם הרואות כי הציבור הישראלי נמצא בבעיה שכן הכמיהה לחיות חיים סבירים, לטוס פעם בשנה לחו"ל ולנהוג באוטו חדש, אינה כה מופרזת. האם עלינו להשלים עם יוקר המחיה שדוחק אותנו לעבר מצולות המינוף הפיננסי? לא. אז מה כן? התשובה לכך תמונה ביכולתה של הממשלה לפרוע את התחייבויותיה להורדת מחירים בישראל. ומה בינתיים? מוטב לעת עתה שכל אחד ואחד יצייר בראשו תרחישים שונים בנוגע לתזרים מזומניו, יתבונן על תדפיס הבנק ויקבל החלטות מושכלות.

      הכותב הוא מנכ"ל חברת עוקץ מערכות שעוסקת בין היתר בתחום חישוב השכר