השביל ההררי טס לקראתנו בקצב היסטרי, בעודנו בולעים באמפים וחריצי מים, סלעים וקטעי דרדרת. צמיגי ה-28 אינץ' נאבקו לשמור על מגע עם הקרקע, בעוד הפוקסים "2.5 סופגים את המהלומות בשתיקה מלכותית. ממקומי במושב הימני צפיתי בהנאה בבני, שהתרגל במהירות לכלי החדש; תוך דקות ספורות הוריד או?רי חלודת-נהיגה של כמה שנים, ולמד לתת גז על הכלי המדהים. מסתבר כי אין כמו SBS (טרקטורון "צד בצד") כדי לתת לנהג תחושת ביטחון, ולצאת עם המשפחה לטיול שטח מענג.
מרוץ חימוש שאינו מפסיק לרגע
זירת ה-SBS העולמית אינה שוקטת לרגע, וגלי ההדף מגיעים לשוק הישראלי; עוד לא נרגענו מכלי ה-1000 סמ"ק האטמוספריים (110-100 כ"ס) וכבר הגיע הטורבו של מאבריק, 121 כ"ס. זה בקושי צינן אגזוזים והנה נוחת כאן דגם 2016 עם 131 כ"ס, ואתם יודעים מה? בעוד כחודשיים יגיע RZR טורבו, עם 144 כ"ס. קצב ההסלמה מהיר כמעט כמו הכלים עצמם, וקשה לעקוב אחריו. כאשר הוזמנתי להצטרף עם מאבריק 2016 לטיול 'חוצה ישראל' של מועדון 'כפרי דרייב', היה ברור שאבטל כל תכנית אחרת כדי ליהנות מההזדמנות לתת בגז, בחבלי ארץ שכבר שנים אני ממעט לטייל בהם. את חמישה עשר הרוכבים פגשתי ב-ניר דוד, לאחר יום מסע מהחרמון לעמק בית שאן. אורי ואני התארגנו לתנועה תוך כדי ריצה, פורקים את המאבריק מהנגרר, לובשים מעילים וכפפות, ונותנים בגז - בלי זמן הסתגלות.
לפנינו עמדו 270 קילומטרים של משעולים הרריים, שבילים מהירים ומעלות עם דרדרת והצלבות, כבישי מערכת ושבילים חקלאיים. הדרך היחידה לעבור כזה מרחק עם 15 כלים היא עם רכבי SBS מהירים וזריזים; רק אופנועי שטח יכולים להיות מהירים יותר, או רכבי מרוץ טהורים. הצטרפנו ליום האמצעי של 'חוצה ישראל' שהתחיל בחרמון, ויסתיים באילת; סך הכול שלושה ימים ו-740 קילומטרים, שהעמידו במבחן את הכלים ורוכביהם.
כמה כוח נחוץ לך?
מזג האוויר היה מושלם, ואת הקילומטרים הראשונים בילינו בהסתגלות לכלי החדש. טרקטורוני קאן-אם מציעים סביבת נהג מצוינת, והטורבו-131 אינו שונה מהם - תנוחת הנהיגה טובה, לוח מחוונים עשיר הצמוד לגלגל ההגה המתכוונן, ידיות אחיזה לנוסע הממוקמות היטב. המאבריק שלנו כלל 'חצי חלון' קדמי, מה שצ?מצ?ם את צליפת הרוח בפנינו הקפואות. תוספת של 10 כ"ס ו-4% מומנט היא אירוע משמח, אבל גם הטורבו הקודם לא היה כלי שבלולי במיוחד; ה-Xrs 1000R עם 131 כ"ס לוקח את העוצמה למחוזות חדשים, מזנק קדימה בכל לחיצה על דוושת הגז, העברת המשקל גורמת לחרטומו להתרומם כמו סירת מרוץ המזנקת ממקומה. במקביל לחיזוק המנוע שופרה תמסורת ה-CVT, לטובת אמינות ותגובת דוושה מהירה יותר. בולמי הפוקס פודיום RC2 שופרו וההיגוי החשמלי כוייל מחדש - בקטעים הטכניים אהבנו מאוד את מצב ההגברה המרבי.
מהר מאוד קלטנו שהמנוע הזה גדול על מידותינו, בוודאי במסגרת המסע הזה. בשטח דרדרתי יכול רוכב מן השורה לנצל את מלוא כוח המנוע, רק לשניות ספורות - על נהיגה מהירה ב-2X4 אני בכלל לא מדבר וגם במצב 4X4, כל לחיצה על הדוושה מפרפרת את ארבעת הגלגלים. זה מעולה בשבילי שדות מהירים או במעלה דיונות קיץ, אבל במסגרת מרתון בשטחים נמוכי אחיזה, המסתלסלים בין תהומות תלולות - ממש לא מתאים. עד כדי כך שבשבילים המהירים לקראת מנזר הסרטבה העברתי את הכלי למצב ECO המשאיר אותך עם כל הכוח, אבל עם תגובות דוושה רגועות יותר. הספיק לי! המסלול כלל קטעי עבירות, את כולם עברנו בזרימה רוגעת ונינוחה; שילבנו LOW רק פעמיים, בעיקר כדי למנוע חימום רצועת ה-CVT, נקודת תורפה ידועה בכלים כאלה.
מבחני ריסוק
השבילים לאורך מצוק ההעתקים משובשים וטכניים ביותר; עם רכב 4X4 רגיל אתה מג'עג'ע לאורכם באיטיות מתסכלת, ועם המבריק טורבו - אתה יכול לזרום בכייף, החוליה החלשה הן חוליות הגב שלך. מהלכי מתלה של 41 ו-38 סנטימטרים מאפשרים שיוט בקצב כפול מזה של ג'יפ מגודל. הגשמים האחרונים נגסו בשבילים ויצרו חריצי מים מפלצתיים, עשרות מלכודות שחייבו תשומת לב מרבית. רצה הגורל ואחד המשתתפים איבד ריכוז לשבריר שניה, צונח לבקע אימתני שכאילו נחפר במיוחד למאבריק. הכלי נעלם כולו בחריץ, ורק הצמיג האחורי בצבץ מעל לפני הקרקע.
ההתרגשות הייתה גדולה, וצחי הגיע למקום האירוע תוך שניות ספורות. מתברר כי כלוב ההתהפכות המקורי (צינורות ROPS בקוטר 2 אינץ') עמד יפה בעומס, וגם חגורות הבטיחות 4-נקודות החזיקו את שני הנוסעים במקומם - הם נשלפו מהמבריק ההפוך ללא פגע. נראה היה שכאן מסתיים המסע עבורם, אבל 'בשביל זה יש חברים'; צחי הקפיץ שני טרקטורונים לגבעה הסמוכה, והם רתמו כננות חשמליות לכלי הנעוץ בקרקע. טרקטורון נוסף נרתם כדי לייצר תנועה לאחור, ברגע שהכלי יגיח לאוויר העולם. בתנועה מתוזמרת היטב שלפו שלוש הכננות את הכלי ההפוך, שנפגע מעט מאוד - כמה שריטות פלסטיק, פנסים שבורים, שטויות. מהר מאוד חזרנו לתנועה, מודעים לשבריריותה של המציאות בשטח.
נוסעים אל תוך הלילה האפל
לאחר ארוחת צהריים דשנה במצפה דרגות, יצאנו לכיוון ערד. חושך ירד על המדבר, והשיירה העליזה הדליקה אורות - פנסי LED, תאורה גג אדירות, המדבר הפך לקרנבל ברזילאי! המאבריק שלנו הסתפק בתאורה המקורית, המספיקה לכל צורך שפוי. בקור המדבר יכולתי לחשוב על השינוי העצום שהכניסו רכבי ה-SBS לעולם השטח הישראלי; אלו כלים מדהימים המאפשרים לכל אחד להגיע לכל מקום, בקצב עליו אי אפשר לחלום עם רכב שטח רגיל. רוב רוכשי ה-SBS הם אנשים מבוססים ובוגרים, המעוניינים לטייל על סיפונו של כלי ייחודי ומענג. כמה חבל שיש בינינו קומץ עשבים שוטים, העושים ברדק ומציקים לאוהבי השטח האחרים!
המאבריק אינו שעשוע זול למתחילים; רכב המבחן היה Maverick 1000R Turbo העולה 153,950 שקל. זוהי גרסה 'בסיסית' ללא חישוקי ביד-לוק, פחות כוונוני מתלים, פחות קישוטים ומדבקות. יש דגם משודרג ב-167,950 שקל, וגרסת-על ספורטיבית ב-174,950 ¤. טרקטורוני MAX 4-מושביים עולים בין 173 ל-195 אלף שקלים. במחיר כלולים תיק מטען אחורי, גג אלומיניום, חצי-חלון קדמי, מיגון גחון מלא, ובחירה בין דלתות מתכת מקוריות או מערכת סטריאו.
המחירים בשמים עוד לפני שדיברנו על נגרר וציוד רכיבה, אבל גם הביקוש גדול; כארבע מאות רכבי מאבריק 1000 נוסעים בישראל, כ-150 מהם מדגם טורבו בהספק 121 כ"ס. מודל 2016 יוסיף עוד דלק למדורה, ויאפשר לנהגים ליהנות מטכנולוגיה עדיפה, ברמת בטיחות גבוהה. אנחנו בעד, בוודאי עם נהגים ממושמעים ומסודרים כמו אלה שפגשנו במסע של מועדון כפרי!
