זה לא היה מנוע ארבעה צילינדרים, ששה צילינדרים ולא שמונה צילינדרים. היברידי גם לא; המנוע שהעניק לפורד את התואר "מנוע השנה" שלוש פעמים ברציפות היה 1.0 ל' טורבו, עם לא פחות מ-125 כ"ס ו-17.3 קג"מ. זו הייתה כמעט הכרזה קולקטיבית של פורד על פיה התעשייה נוטשת את המנועים המסורתיים ועוברת להגדשה במינימום צילנדרים. העולם נחוש בדעתו לנקות את הסעפות, תובע להיאבק בזיהום האוויר, בהתמכרות לבנזין ואם לשפוט על פי סקנדל "דיזלגייט" כנראה שעידן הסולר במכונית הפרטית צלל למשבר קיומי. אז מה הפלא, שאפילו מכוניות פרמיום מקבלות את הגזירה בהבנה.
אבל זה לא כזה פשוט; מנועי טורבו אינם המצרך הזול ביותר בסל הקניות, כי טכנולוגיה עולה כסף. אם דלק מוטורס הייתה מייבאת לישראל פורד פיאסטה אקובוסט מחירה היה נושק ל-120 אלף שקל, וזה קצת מחטיא את המטרה כשהיא נושפת בעורפה של הפוקוס. מצד שני, קומבינציה כזו מקבלת ערך מוסף כשלחבילה מתווסף סמל סטטוס כמו באודי A1; ואם האזנתם לרדיו בזמן האחרון בטח הייתם קשובים גם למחיר - 129 אלף שקל - או כ-30 אלף שקל מתחת לדגם האוטומטי 1.4 ל'. אז מה חבוי בין ארבעה צילינדרים מוגדשים לשלושה? הפתרונות במושב הנהג.
רוחות של תקווה
לפולקסווגן סגל די משונה של מהדורות בנפח 1.0 ל' עם טורבו ובלי, אצל הספרדים בסיאט וכן בקרב הצ'כים בסקודה. המבחן האחרון שלנו על סיאט איביזה אלף סמ"ק טורבו עורר את תאבוננו והנעים את זמננו, אלא שכאן מסתבר הסיפור קצת שונה. בגרסה זו, מנוע ה-999 סמ"ק TFSI חסר כמעט 15 כ"ס ביחס לספרדיה. ודווקא הגרמניה היוקרתית היא זו שנושאת עוד כמה "טיריים" על מותניה - 1.2 טון על הכביש לעומת 1.1.
ביציאה מהחניון של מגדל צ'מפיון בבני ברק, חולפים עשרים מטרים עד ש"נהמת" ה-3 צילינדרים נחשפת במלוא אונה. הגרגור הבוקע מלפנים אינו מנסר את האוויר כמו בכרכרות המיני הזולות, אך הוא מוגדר ונוכח בקבינה כשמפנים את ההגה לכיוון מחלף אם המושבות ונועצים את הרגל הימנית עמוק ברצפה. הכוח של המערכת מדווח על 94 כ"ס. הם נערמים מהר, במרץ ובמסירות, ואלו מגיעים לשיאם ב-5,500 טורים. אל תתנו למספרים הקטנים לבלבל אתכם: ייקח לכם בדיוק כמה שניות להבין שאין לאודי הננסית שום רגשי נחיתות או קושי להתנהל בקצב חופף עם הזרימה הסואנת, ולסגור פערים עם מכוניות חזקות ממנה בהרבה ביציאה לכביש 4.
על נתיבי ישראל ה-A1 אולטרה מתחילה להתעורר ולנשום לרווחה. המומנט האצור בחרטום מעביר 16.6 קג"מ לגלגלים הקדמיים החל מ-1,600 סל"ד ועד 4,000 סל"ד - והם תמיד דרוכים לכל לחיצה. גמישותו של המנוע מתורגמת לזריזות ערמומית, המרשה להאיץ בין טורי המכוניות כמו שפן סלעים ולחמוק מנהגים מנומנמים. תיבת ה-7 הילוכים אס טרוניק עובדת מצוין, למופת אפילו על רצועות האוטוסטרדה הישראלית, וגם אם "תנגבו" את המצערת ב-120 קמ"ש, תרגישו בעיטת מומנט קטנה וערנית. התרשמנו. מאוד.
שמים פעמינו מזרחה. כביש 1. הנתיבים מתרחבים לאיטם, מסתעפים פה ושם, והמשאיות מסביב קצת משתוללות והמטען נראה רפוי. מלחיץ, אבל ה-A1 נינוחה. נטועה בכביש על 110 קמ"ש והמחט ב-2,400 סל"ד. צריכת הדלק נעה באזור ה-13 ק"מ לליטר כרגע, אבל תיכף אנחנו מגיעים לפיתולים והכול עשוי להשתנות. מנוע ה-3 צילינדרים ממשיך להפתיע אותנו בתגובותיו הישירות במהירות בינעירונית מפולסת: 80 ל-120 קמ"ש נמדדו ב-8.2 ש' בלבד, ותא הנוסעים משתדל לבודד אתכם מהרעש החיצוני - ולרוב מצליח. הטורבו נותן בראש ועוקף בלי להזיע: 0-100 קמ"ש ב-11.2 ש' (10.9 ש' ביצרן). המתלים לא מזדעזעים מהשיבושים בכביש ומפוגגים את הליקויים.
בעליות סובב צור הדסה, ה-A1 מפגינה רצון לגרום לנהג להפיק את המירב. ההגה שלה מצוין וחד, בעל משקל טוב ומגיב מהר לשינוי כיוון ומהדק את האף לפניות. בכלל, השלדה מחוברת היטב למה שקורה על הכביש: הגלגלים בעלי אחיזה גבוהה, היא שופעת בטחון, ומצאנו איתה יותר מכמה רגעי השתובבות בין מקטעים מפותלים. מתברר שבאודי טיפלו בכמה מישורים ששינו את אופן התייחסותה לנהיגה תובענית.
בטיפוסים תלולים חושפת את ה-A1 נקודת תורפה, אולי היחידה במנוע זה. האוויר מתחיל לאזול בצמרת הסל"ד, אבל ידענו שאלה הן הפשרות עם 3 צילינדרים עריריים - גם אם הם מונשמים בעוצמה. התיבה מצידה מספיק חכמה כדי למשוך אתכם בהילוך המתאים לאן שצריך, ובו בעת להשאיר את המומנטום לאקסטרה סיומת ביציאה מהעקול. מצב ספורט S נותן למנוע מעט יותר עזוז ומוכנות כפי שמקובל באודי, ולכן מומלץ לעשות בו שימוש ברוב שלבי הנהיגה הספורטיבית. בסופו של דבר ההתמודדות עם "העליות" של ירושלים הייתה משביעת רצון.
לא חסכו עלינו כלום, כמעט
אודי A1 היא נערה מטופחת ומקושטת, והיא מסמנת V על רוב הסממנים שמגדירים מוצר יוקרה. השהיה בתא הנוסעים אינה משרה אווירה פחותה ברמתה מזו שתמצאו באודי A3 למשל; התרכובות אחידות ברובן, החומרים בקומה העליונה רכים ואיכותם קפדנית, העיצוב נאה. מסך התצוגה הראשי עם בקרת ה-MMI המוקטנת קל מאוד להבנה ולתפעול ואיכות השמע גבוהה. אהבנו גם את פתחי המיזוג העגולים וגלגל ההגה (מוטיב שחוזר על עצמו דווקא במכוניות מיני).
המושבים נוחים בשורה הראשונה אך המסעד דורש מעט הסתגלות לעמוד השדרה. המרחבים מלפנים בסדר גמור ואף יותר מזה לגבוהים מהממוצע. מאחור, ישנם זוג מושבים נפרדים שאפשר כנראה להושיב בהם ילדים, אבל לא כדאי. תא המטען מכיל 270 ל' וביחס לסופר מיני הוא סביר - אפשר לגייס אותו לגיחות קטנות להשלמת מצרכים מהמכולת.
מכונית המבחן הגיעה רק עם ציוד תקני ויש בו מן הדרישות הקיומיות בימינו: שליטה מלאה מגלגל ההגה, דיבורית BT, מחשב דרך מפורט, בקרת אקלים מכאנית, שקע AUX, מצלמת נסיעה לאחור, ושלל מערכות הגנה עם 6 כריות אוויר. סייג לכך, הוא החיסרון בבקרת בלימה אוטומטית במהירות עירונית - אופציה שקיימת למשל בסקודה פאביה, ודרומה משם - בסקודה סיטיגו.
חוזרים לעיר
מכוניות קטנות מרגישות בבית בין סמטאות השכונה, וה-A1 אינה זרה לפילוסופיה הזו. מידותיה הקומפקטיות, המתהדרות בסנטימטרים בודדים מתחת ל-4 מ' לאורך, מאפשרות לבצע תמרונים מסובכים ופניות פרסה ללא קושי ואף אינה דורשת עבודה מאומצת על גלגל ההגה. היא משתחלת לכל חניה בזריזות של מכרסם, וכל הבורות והמפגעים בכבישי תל אביב והסביבה לא יפרו את שלוותה.
הנהיגה בגוש דן הצפוף שוב חושפת את היתרון שבזמינות מומנט ברצפת הסל"ד. הכוח מצטבר מ-1,600 טורים והתיבה מקפידה להעביר הילוכים בצייתנות, כשרק מעידות קלות בתורים משתרכים לקראת זינוק מהמקום מעט מבלבלים אותה וגורמים להיסוס קופצני. התכונה של תיבת ה-DSG מוטה כלפי דפדוף מהיר בין יחסי העברה, וזאת כדי לשמור על צריכת דלק נמוכה ככל האפשר; על פי מחשב הדרך היא לוגמת בממוצע כ-12 ק"מ לליטר בפקקים. הצריכה המשולבת טמונה איפשהו בין 13-14 ק"מ לליטר ומחוץ לעיר בנסיעות ממושכות, היא תוכל למשוך לעבר ה-16 וה-17 ק"מ לליטר.
לקנות אודי, כי עכשיו גם אפשר
במחיר של מכונית משפחתית רגילה, יוכלו חובבי המותג לרכוש את האודי הראשונה שלהם. נכון, זו בסך הכול A1, מוגבלת בשימושיות ומרוסנת בעוצמתה, אבל עבור צעירי וצעירות תל אביב והשרון זו בהחלט דלת כניסה לעולם היוקרה, ובפער גדול מכפי שהיה עד עתה.
בתמורה ל-128 אלף שקלים, ה-A1 המחודשת גרפה במבחן לא מעט מחמאות והיא אינה מאכזבת בשום היבט; המנוע די משכנע, היא מהירה מספיק כדי להתמודד עם התנועה בישראל, אינה צמאה לבנזין, מאובזרת טוב והעיצוב מדליק. בתוך כך, ישנן בסביבה מכוניות סופר מיני עשירות ממנה במפרטים, ואולי גם מהנות יותר לנהיגה. אבל קשה לחלוק על הסמל היוקרתי שמזדקר בחזית, ועל האיכויות של אודי שניכרות בכל פינה ופינה בחלל הפנים.
רמת בטיחות: 01
דרגת זיהום: 3
מחירים: מחיר הדגם הבסיס 3 דלת': 128,000 שקלים.
תוספת מקורית - חבילת אלומיניום פנימית - 1500 שקלים.
צבע מטאלי - 4500 שקלים.
תוספות מקומיות על רכב זה:
קשתות בצבע שחור 1485 שקלים.
Waze + מצלמה אחורית 5650 שקלים.
חיישני חניה אחוריים 1485 שקלים.
עוד על אודי בוואלה! רכב
קונים רכב חדש? כדאי שתבקרו כאן קודם
