אני יודע שבישראל לא עושים ישיבות עסקים על כביש-6, ואת המרצדס הזה אני צריך לבחון במונחים של רכב עבודה; אבל תרשו לי להשתעשע קצת? למשל, לחשוב עליו כעל רכב משפחתי לאלפיון העליון, עם מרחב ענקי לילדים ונכדים, וכל הצעצועים והחפצים הנדרשים למשפחה מורחבת? או אולי לקנות דגם Marco Polo המצויד בגג מתרומם ושתי מיטות זוגיות מפנקות מתוצרת 'ווסטפאליה', ולצאת לתור את אירופה? ואם כבר יוצאים ליהנות, אז למה לא עם גרסת פורMatic כפולת הנעה שתעניק לקרון הגדול יכולת שטח מסוימת? אבל נאדה, הכתבה הזו לא תהיה על תאוות החיים אלא על רכב רב-שימושי הממזג עבודה ותפנוקים, מכונה יוקרתית לייצור הכנסות.
אבל האמת היא שקניית מרצדס V-250 לצרכים משפחתיים או אישיים, אינה מהלך הזוי כל כך: לצרכן פרטי הוא יעלה 520,650 שקלים שזה המון כסף, אבל לא יותר מכפי שמשלמים עבור אודי A6 , ב.מ.וו 535 או לקסוס ראויה. נחמד לי לחשוב שמסתובבים בינינו הייטקיסטים ואוליגרכים עםV-250 , אבל רוב הלקוחות בישראל הם נהגים מקצועיים; נהגי מוניות, מדריכי טיולים או מסיעי אומנים להופעות, המשלמים עבור מונית הכסף 275,000 שקלים. בחיי שזה לא כל כך הרבה, בהתחשב בכל מה שאתה מקבל! גרסת 220-V תעלה לנהג המונית 251,550 שקל, קצת יותר נגיש.
הקובייה הגרמנית
משחר נעורי המוטוריים אהבתי כלי רכב פרקטיים, והמרצדס הזה משלב שימושיות גדולה עם חינניות מקסימה. מאחור יש 'האנגר' מוארך אותו תוכל לק?נפ?ג בכל צורה שתעלה על רוחך, להובלת מטען או נוסעים מפונקים. הקובייה האחורית אינה סתמית, יש בה קווים זורמים ואלגנטיים. דלתות הצד נפתחות חשמלית וכך גם הדלת האחורית, בה ניתן גם לפתוח רק את חלון הזכוכית המתפצל אם רוצים להשליך לתא המטען כמה שקיות, לא צריך לפתוח את כל הדלת. פינות החלון האחורי קטומות באלכסון, זה מרחיק את המרצדס מתדמית ה"פנוי להובלה", אותה לא מחפשים הלקוחות הטיפוסיים. לאורך הגג מתוחות מסילות ארוכות להעמסת מזוודות הגג אינו גבוה מדי, וניתן להגיע אליו בקלות יחסית. רכב המבחן היה הארוך בין שלושת המרכבים המוצעים, עם 5.37 מטרים מפגוש לפגוש. ארבעת צמיגי 225/55R17 המוצבים בפינות המרכב מעניקים ל-V תחושת יציבות ומסיביות (וגם אחיזת כביש מצוינת).
החרטום מסיבי ומרשים, עם יחידות תאורה שיכלו להשתלב בכל מכונית פרטית של מרצדס. אבל במוביל הנוסעים של מרצדס, הצורה החיצונית פחות חשובה מתא הנוסעים. אתה מוצא את עצמך במנהרה גדולה ואוורירית, אלגנטית ומפנקת בכל מנעמי הטכנולוגיה העתידית. מלפנים יש שתי כורסאות עור מרווחות וארגונומיות, מתכווננות חשמלית. הישיבה גבוהה וזקופה כמקובל במסחריות; אני אוהב את התנוחה השולטת, אם כי היא לא מזכירה את הלימוזינות של מרצדס. לוח המחוונים מקומר ומתוחכם למראה, בלילה נדלקת תאורת LED נעימה, המקלה על התמצאות במרחב הפנים. חומרי הדיפון והריפוד טובים מאוד, אם כי לא ברמה של לימוזינות היוקרה של מרצדס. גלגל ההגה עמוס במתגים ובקרים, ובמרכז הקונסולה מזדקר מסך גדול ונוח לשימוש.
בנוסף, יש מכלול שליטה הכולל גלגלת-תפריטים ומשטח מגע, המאפשרים לך לשוטט שעות ארוכות במרחבי התוכן האלקטרוני של העדפות, התראות ואפילו ספרון ההפעלה של המרצדס. זה מאוד שימושי לנהג מונית, הצריך לפעמים להעביר שעות המתנה ללקוחותיו המיוחסים. מתגי שליטה על התנהגות המתלים ותיבת ההילוכים, מאפשרים התאמה למשקל המועמס וסגנון הנהיגה המועדף. מפרט הבטיחות הנרחב כולל מערכות לזיהוי עייפות נהג, סיוע לשמירת יציבות ברוחות צד, התראה על סטייה מנתיב, בקרת שטחים מתים, התראת התנגשות, מערכת עזר לחנייה, מצלמות היקפיות ועוד.
מה שקריטי לנהג מונית או מדריך תיירים, היא הנוחות הכללית של עמדת הנהג. זה נושא מרכזי עבור מי שמבלה ברכב 10-8 שעות ביום, ועושה 60-70 אלף קילומטרים בשנה. תנוחת הישיבה מצוינת, הנדסת האנוש נותנת שליטה ידנית וגם תפעול אלקטרוני, הראות קדימה מושלמת. הופתעתי לגלות מיעוט של תאי איכסון בקדמת הרכב; יש רק תא איכסון בודד במרכז הרכב, בגובה הרצפה. יש בו מקום להרבה חפצים ושני מחזיקי כוסות אבל איפה אניח את הטלפון, המשקפיים, הארנק, המפתחות, פאוץ' האיפור של הגברת, תיק קטן וארנק? תאי האכסון בדלתות אינם מאוד נגישים; מוזר שמרצדס לא מצאו מקום במרומי לוח המחוונים, לתאי איכסון לחפצים אישיים.
הנוסעים מאחור אינם צריכים להתלונן; בתצורת 1+6 אותה קיבלנו (יש גם 1+7) מורכבות מאחור שתי כורסאות מרווחות, ובשורה השלישית שלוש כורסאות נוספות פחות מרווחות מארבע הקדמיות אבל עדיין, נוחות מאוד. המושבים הקדמיים מצוינים אבל התנוחה האנכית פחות מזמינה מאשר התנוחה הנמוכה במכונית נוסעים רגילה. את חמשת הכורסאות האחוריות ניתן להסיט קדימה-אחורה או אפילו לסלק כליל מתא הנוסעים, לצורכי הובלה מזדמנת. גם בתצורת 7-מושבים, נשאר תא מטען לא קטן מאחור. הוא שימושי מאוד עם מדף מסיבי המחלק אותו לשתי קומות ואופציה לפתוח רק את חלון הזכוכית, אם רוצים לאכסן או לשלוף פריט קטן. הכול מרופד בעור איכותי, תאורות אישיות ושקעי טעינה USB, המרחב מצוין לנהג ולנוסעיו.
להפעיל מונה?
נהגי מוניות רבים רוכשים 220-V עם מנוע טורבו-דיזל 2.1 ליטר, המספק 163 כ"ס ו-38 קג"מ. רכב המבחן הגיע בגרסת 250-V BlueTEC עם 190 כוח סוס ו-44 קג"מ המפציעים כבר ב-1400 סל"ד, מספיק כדי לשנע את המנכ"ל השאפתני ביותר לפסגת הפירמידה העסקית. הרכב נראה גדול, אבל משקלו אינו חריג 2145 קילוגרם אינם מפחידים את המנוע המגיע מאפס ל-100 ב-9.1 שניות, עד מעבר ל-200 קמ"ש.
הפלטפורמה הבסיסית של 250-V היא של מרצדס E, ברכב המבחן הוארך בסיס הגלגלים ל-3.47 מטרים מרשימים מאוד. מידות ה'מקסי' מגבילות את כושר התמרון, אבל לא במידה שתאיים על נהג מונית מקצועי. מצד שני זה מעניק מרחב פנימי עצום, ובסיס הגלגלים תורם לנוחות נסיעה יוצאת דופן. המתלה האחורי זקוק למשקל כדי להיות במיטבו, אבל בכל מקרה הוא עובד טוב; המרצדס הזו בולעת גדודיות כאילו אינן בנמצא, מגהצת קרעי אספלט ומפנקת את הנוסעים. כך עם נהג גלמוד, ובוודאי עם נוסעים ומטען המשפרים את הנוחות עוד יותר.
אין בעיה למעוך את דוושת הגז ולקבל ביצועים מרשימים, אבל ברור שזו לא AMG לוהטת. נהיגה תובענית תוציא ממנוע הדיזל נהמה מיותרת, המזכירה לך שזה לא V6 אצילי, אלא דיזל 4-בוכנות כמעט עממי. תנוחת הישיבה הגבוהה וההיגוי הקליל אינם מעודדים נהיגה קיצונית ובנהיגה לוחצת מאבדים הגלגלים האחוריים אחיזה, ובקרת היציבות אינה פוסקת מלהבהב. בקיצור אפשר לנהוג את המרצדס הזו מאוד מהר, אבל אין מה לאתגר אותה בנהיגה חוליגאנית.
כי לכן הרגשתי נוח מאוד לשייט בנינוחות מפנקת, תיבת 7-ההילוכים עושה את שלה (יש גם תיבה ידנית), מאות קילומטרים נבלעים בהיסח דעת. בנהיגה רגועה בא לידי ביטוי המומנט הבשרני, 44 קג"מ המעניקים תאוצות נאות ונטולות מאמץ. מדי פעם מצאתי את מחוג המהירות חוגג בגבהים מיותרים, וחזרתי מהר אל דרך הישר. תצרוכת הדלק סבירה מאוד ביחס לגודל ומשקל הכלי בנהיגה רגועה תעשו 12-11 ק"מ, אין בעיה לעבור 14 ק"מ בינעירוניים לכל ליטר.
שווה את הכסף?
לא לחינם צבוע רכב המבחן בצבע כסף; ב-275,000 לנהג מונית (251,550 לגרסת 220-V), המרצדס יקר בהרבה מחלופות אירופאיות של פורד או רנו והוא עולה כפליים מיונדאיi800 , למשל. גם הטרנספורטר 6 Tשיחזור בקרוב לישראל יעלה כנראה, פחות מהמרצדס המהודר. אבל המרצדס מעניק לך דברים נוספים, ואני לא מדבר רק על היוקרה הטמונה בסמל הכוכב הענקי המתנוסס על החרטום. 250-V באמת מעניק תחושת יוקרה אמיתית, עם פינוקים ושכלולים שאינם קיימים אצל המתחרים.
רמת הפינוק מתחילה בסידור המושבים והנוחות הכללית של סביבת העבודה, עוברת דרך רמת איבזור עשירה (בטיחות, צליל, קישוריות), ומסתיימת ביכולת דינמית יוצאת דופן נוחות, ביצועי מנוע, יציבות, כל מה שצריך כדי לתפור 80,000 קילומטרים בשנה. רכבי ה-V של מרצדס אינם מתאימים למי שמחפש מקסימום נוסעים במינימום כסף אבל מי שמחפש מסחרית-לימוזינה, חייב לעצמו סיבוב ניסיון במחלקת העסקים של המרצדס המרובע.
