סובארו XV הוא עוף חריג בקהיליית הקרוסאוברים המודרניים. בהיותו "האח הקטן" של פורסטר ומכיוון שהוא מתבסס על מרכבה המשפחתי של אימפרזה, הוא נתפס כרכב צנוע וקומפקטי יחסית; זאת, למרות שהוא קצר מספורטאז' או טוסון החדשים ב-3 סנטימטרים בלבד. במטה סובארו ביפן ניסו להמציא תשובה למבול הקרוסאוברים החדשים הנשפך עלינו מיפן וקוריאה, וזה מה שיצא להם XV כמעט זהה לדגם היוצא, שימשוך את המכירות עד שייצא המרכב הכול-חדש, בעוד שנה-שנתיים. עוד יצוין שבשנה שעברה היה XV רכב ה-4X4 הנמכר ביותר בישראל, בעיקר מכיוון שאין לו גרסת 2X4; גם גרסת ה-1.6 מגיעה עם הנעה כפולה.
"מצא את ההבדלים", ללקוחות חדי עין
לא נשחק אתכם בחתול ועכבר, ונצביע מיד על השינויים הקוסמטיים ב-XV; רואים את פנסי הערפל בפגוש הקדמי? רואים את שני פסי הכרום בצורת L? זהו, זה השינוי מלפנים. עכשיו, תעברו אחורה; רואים את הפנסים האחוריים, עם צורת C אדומה? זהו, אלה פנסי ה-LED החדשים. גם בתא הנוסעים יש שינויים מינוריים, הבולט בהם הוא שימוש בחוטי תפירה כתומים; זה נשמע כלום אבל האמת, התפירה הצבעונית מכניסה קצת חיים לתא הנוסעים. רכב המבחן עולה 164,990 שקלים, ריפודי העור הם תוספת בתשלום של 6,000.
במרכז לוח המחוונים מופיע צג מגע מודרני בגודל 7 אינץ', שיפור ניכר ביחס למערכת המולטימדיה הקודמת, מהתקנה מקומית. הצג החדש כולל מערכות צליל ומידע, וגם אפליקציות מקוונות. הכול מתפקד מצוין אם כי תפריטי ה-Waze למשל, גולשים נמוך לתחתית הצג, ולעתים קשה להקיש עליהם. מעבר לכך הכול מתפקד היטב, קישוריות, טלפון, מתגי הפעלה מההגה ושקעיUSB נגישים מלפנים ומאחור הרי ידוע שבימינו, האוטונומיה של הטלפון חשובה יותר מהאוטונומיה במיכל הדלק של הרכב... מעל לצג המרכזי יש צג נוסף הנראה כאילו הושתל בדשבורד (בתוכו שעון דיגיטלי נחמד), ועוד צג שלישי בין מד המהירות ומד הסל"ד; יש הרבה אינפורמציה אבל הייתי שמח למצוא את כל המידע מרוכז בצורה אינטואיטיבית יותר.
האווירה בתא הנוסעים מכובדת ונעימה, אם כי לא 'מפוארת'. לוח המחוונים יצוק מחומר רך ונעים למגע, מתגי החלונות ומתגי השליטה מההגה מרגישים מיושנים למדי, אם כי הם ארגונומיים ומתפקדים היטב. מערכת מוביל-איי מגיעה עם הרכב, זה כבר הפך לסטנדרט אם כי הוא פחות נעים לשימוש ממערכות התראה המוטמעות ברכב על פס הייצור. שבע כריות אוויר יגנו על הנוסעים, כרית אחת יותר מהמקובל הקטגוריה.
המרחב הפנימי טוב, בעיקר מלפנים. מאחור קל להושיב שני מבוגרים, השלישי יצטרך להצטופף מעט. אהבתי את ארבעת החלונות המשולשים הקטנים, המשפרים מאוד את התצפית החוצה ובאלכסון; בדלתות הקדמיות יש משולשי זכוכית קטנים המצמצמים מאוד את השטחים המתים, גם מאחור שני חלונות נפרדים, המקלים מאוד על השתלבות בתנועה. חלונות אלה אינם פוגעים בבטיחות הפסיבית, ה-XV קיבל 5 כוכבי בטיחות במבחני הריסוק של Euro-NCAP. רצפת תא המטען גבוהה יחסית והוא אינו מהגדולים בקטגוריה, 380 ליטר.
על הדרך
XV הייתה תמיד מקרה של "אל תסתכל בקנקנן" וגם הדגם הנוכחי, אינו מאכזב בסעיפים הדינמיים. על הנייר לא השתנה דבר, מתחת למכסה המנוע שם נמצא אותו 2.0 ליטר 150 כ"ס ו-20 קג"מ, ואותה תמסורת אוטומטית רציפה. הנתונים לא השתנו אבל ה-XV אותו בחנו היה קל רגליים באופן בולט. מסתבר שהמהנדסים תכנתו מחדש את התמסורת הרציפה, והתחושה טובה מאוד. ה-XV ממריא ממקומו בנחרצות וקלילות מרשימים, בתחושת חוסר מאמץ המגיעה בדרך כלל עם מנועים חזקים יותר. מנוע ה-2.0 אינו צריך להמריא לסל"ד גבוה כדי להזניק את הXV , במהירויות עיר עד 50-40 קמ"ש. התחושה הזריזה מושפעת גם ממשקלו הנמוך יחסית של ה-XV - 1380 קילוגרם, ביחס ל-1500 עד 1600 ק"ג בכלים מקבילים. מעל 50-40 קמ"ש מתחילים לשמוע את המנוע ואת מאמצי ה-CVT, נתון התאוצה מעמידה ל-100 קמ"ש הוא 10.7 שניות. הבידוד האקוסטי אינו מהמשובחים, יש לא מעט רעשי כביש ורוח.
התיבה הרציפה מתוכננת ל-5 יחסי העברה ובנהיגה רגועה, היא מתפקדת כמו תיבה רגילה. בנהיגה ספורטיבית ותובענית היא מתחילה ליבב ולהעלות את סל"ד המנוע באופן לא לינארי אבל זה לא מטרד גדול. התיבות הרציפות של כל היצרנים הולכות ומשתפרות, וזו של ה-XV היא אחת מהטובות. ניתן להפעיל את התיבה באופן ידני, בעזרת מנופי הגה קטנים; לא חיוני אבל נחמד, בנהיגה ספורטיבית.
במסגרת ה"אל תתקנו מה שלא מקולקל", אנשי סובארו לא נגעו במערכת המתלים. גם היום הם משובחים מעבר למקובל בקטגוריה, משככים היטב את שיבושי הדרך ואינם מאפשרים טלטלות מרכב מוגזמות, גם בנהיגה מהירה. לקוחות רבים לא יבחינו בהבדל אבל חובבי נהיגה יבחינו מיד באיכות המתלים, המעניקים שילוב מצוין של נוחות וריסון. הוסף לעבודת המתלים את הנעת ה-4X4 ותקבל רכב בעל יכולות דינמיות טובות מאוד, גם בכביש הררי. תחת לחץ תגלה תת היגוי וההגה אינו מספיק חד כדי להיחשב ספורטיבי, אבל החבילה הכללית מאוד אטרקטיבית, לשוחרי נהיגה. המנוע מספק מספיק כוח ותצרוכת הדלק יכולה להגיע ל-14 ק"מ לליטר. במהלך המבחן הוצאנו ממוצע של 11-12 ק"מ לליטר.
ג'יפון לשטח?
בעולם בו הקרוסאוברים הולכים ומאבדים את הנעת ה-4X4 שלהם, ה-XV מתבלט כרכב שבילים לא רע; בוודאי עם מרווח גחון של 22 ס"מ, 7.5 ס"מ יותר מהאימפרזה ממנה נולד. ל-XV אין הילוך כוח אבל שלושת הדיפרנציאלים עושים עבודה מצוינת, נתמכים בבקרת משיכה אלקטרונית המוודאת העברת הכוח לקרקע. עקב האכילס היא זווית הגישה הקטנה, הנובעת מסרח עודף קדמי, ארוך ונמוך במיוחד. עם זווית גישה של 20 מעלות בלבד, זה רק עניין של זמן עד שתינגח את תחתית החרטום בקרקע. בדרך כלל זה ישאיר רק שריטות שטחיות בפלסטיק, אבל חבל.
בשבילים מהירים, ה-XV מאוד מהנה. זו לא מכונית ראלי, ונהיגה אגרסיבית מדי תסתיים מהר מאוד בנזק מכאני. אבל ה-XV מסוגל לתפור שבילים במהירות גבוהה יחסית, שומר על מרכב מאוזן, ועל העברת כוח אחידה. גם כאן, הדיפרנציאל המרכזי מוגבל ההחלקה וחלוקת מומנט אקטיבית, מסייעים בשיוט מהיר.
הפסקת קפה
אהבנו מאוד את החבילה הדינמית של ה-XV, חבילה מרשימה בגרסת המבחן 2.0 פרימיום העולה 164,990 שקלים (בתוספת 6,000 שקלים לריפודי העור האופציונאליים). הקטע הוא שאת המתלים המשובחים ואת הנעת ה-4X4 תקבל גם בגרסת 1.6 ידנית, העולה כמו... דאצ'יה דאסטר, ג'יפון הנתפס כזול באופן קיצוני. כל דגמי ה-XV מוצעים במחיר אטרקטיבי מאוד למרות שעם מנוע ה-1.6, הוא קצת פחות גיבור.
