כמה מספרים ברשותכם, דווקא על הודו; מידי חודש נמכרים שם כשני מיליון אופנועים וקטנועים, כלומר כמעט 24 מיליון כלים על שני גלגלים בשנה אחת (!). לשם השוואה - ב.מ.וו מוכרת בכל רחבי העולם רק כ-160 אלף כלים בשנה, כמעט ואף אחד מהם לא נמכר בהודו. ב.מ.וו כמעט ולא מוכרת אופנועים גם בסין ובתאילנד, במקסיקו וברזיל מילארדי אנשים שרק יכולים לחלום, וגם זה אם הרעש ברחוב הסואן מתחת לא מפריע להם לישון על סמל הפרופלור.
כעיתונאי שמורגל באופנועים המודרנים של היום שיודעים להגיע (ולעבור) הספק של 200 כוחות סוס, שמשועמם כבר לשמוע על לטכנולוגיית fly by wire, ושה- ABS שמתחשב בזווית ההשכבה נראה כבר מובן מאליו קל מאוד לשכוח שעבור רוב העולם זה עדיין סרט מדע בדיוני, ובהודו וברזיל הסרט הזה אפילו לא הגיע לקולנוע.
אז קבלו את ה-G310R, האופנוע החדש של החברה שמסמלת את גאוות בוואריה, אופנוע תוצרת הודו.
עוד בנושא:
למסתפקים במועט: ב.מ.וו חושפת 550 מחטיבת M
איפה הכול התחיל
המפעל שנבחר הוא של TVS, חברה שלא מוכ??רת לרובכם אבל היא יצרנית הדו-גלגלי הגדולה במדינה ומייצרת בסך הכל, כולל גם טוקטוקים, כ- 2.5 מיליון (!) כלי רכב דו ותלת גלגלי בשנה אחת, והמספר המדהים הזה מספיק למצב אותה רק במקום השלישי בייצור כלי רכב בהודו.
"הייתי יכול לכתוב ספר על מה שעבר עלינו" אומר האיש של ב.מ.וו בשולחן, נקרא לו היינץ. הוא עוד הספיק לעבוד עם שומאכר בפרארי בפורמולה אחת עד שמצא את עצמו במשימה מיוחדת ומאתגרת הרבה יותר, לנסות לחבר בין שתי תרבויות שנדמה שאין רחוקות מהן גרמניה והודו. הוא נשלח לבנגלור להרביץ בהודים תורה ייקית של קפדנות, "אני זוכר שבהתחלה ביקשנו מהם שיראו לנו משהו שהם מייצרים, שהם חושבים שהוא מצויין. בגאווה גדולה הם הציגו בפני יחידת תאורה של אופנוע שהם חשבו שהיא מושלמת. אני הייתי מזועזע" הוא אומר בפנים חתומות.
חמש שנים של פגישות בלתי נגמרות וטיסות טראנס יבשתיות, קורסים והכשרות, והודים שרצו כוח אדם זול מול גרמנים שרצו מכונות ורובוטים עד שהגיעו למוצר הסופי, לקו ייצור יחודי שבו מרכיבים ב- TVS רק את האופנועים של ב.מ.וו. "עשינו לו את כל מבחני העמידות והאיכות הרגילים וזה אופנוע שעומד בסטנדרטים של ב.מ.וו.", טוען היינץ.
מפגש פנים אל פנים
והנה הוא סופסוף מולנו, כל כך הרבה חשיבות בכלי כל כך קטן. הגרמנים טוענים שהגיר קיבל השראה מה -S1000RR, שהשסתומים מזכירים בשיטת הייצור את אלו שבמנועי אופנועי הסופרבייק, שהצדודית שלו נעשת בהשראת העיצוב של S1000R. נו, שיהיה. אבל אפשר לומר בהחלט שה-310 נראה חמוד ואטרקטיבי למדי.
הצביעה נאה מאוד, המיכל עשוי פלסטיק שמרגיש איכותי ועמיד כמו הפלסטיקה האחרת , המצבר חשוף יחסית אולי לטובת גישה מהירה ונוחה לטיפול, שלדת הצינורות נראית דקיקה יחסית למוכר מאופנועים כבדים יותר, אבל הריתוכים נראים עשויים היטב ולא הצלחנו למצוא ולו חוט אחד שאינו במקומו. בכלל נדמה שהמילה "איכות" מופיע בכל שורה שניה בדף המסרים לעיתונאים. חוץ מתקלה קטנה של גימגום בסל"ד באחד מאופנועי המבחן נראה שיש כיסוי למילה הזו שכמובן עוד תצטרך לקבל הוכחות אחרי הרבה מאוד קילומטרים של רכיבה.
עליה על האוכף מבהירה עד כמה האופנוע הזה קטנטן ונמוך, מותאם ל?אוכלוסיה הפחות גבוהה שיש באסיה ובדרום אמריקה. לגבוהים תנוחת הרכיבה עלולה להיות צפופה עם עקב שקרוב מידי לישבן והם יוכלו להזמין מושב גבוה יותר, במקביל למאותגרי גובה של ממש יש מושב נמוך עוד יותר.
"יש לנו מכונת זמן"
ב.מ.וו ידועים היום בעיקר במנועי הבוקסר הדו-צילנדרים שלהם כמו האופנוע הראשון שייצרו, ה-R32 משנת 1923, אבל שנתיים אחריו ייצרו את האופנוע השני שלהם שהיה החד צילנדרי הראשון שלהם ה- R39. "יש לנו מכונת זמן!" מנסה להלהיב אותנו אחד המהנדסים במשפט ששתלו לו אנשי היח"צ "זו מכונה שתחזיר אתכם לגיל 16!" נבהלתי מחשש שהחצ'קונים יחזרו והיפה של השיכבה שוב תסרב לריקוד סלואו, אבל האמת היא ש-310 מוכיח שלא צריך שבעת אלפים כוחות סוס ומחשבוני על במנוע כדי להנות מאופנוע.
תנו לי כביש טוב ושני גלגלים - נו, ועוד כמה דברים שלא נכנס אליהם עכשיו - ואני מסודר. ה-310 הוא כלי מאוזן מאוד וחברותי, הסטת הצילינדר בזווית לאחור איפשרה זרוע אחורית ארוכה יותר ויש משקל רב יותר על הגלגל הקדמי כל אלו נותנים יציבות כיוונית גדולה יותר לאופנוע הקליל, וגם גורמים לכך שכדי להניף את הגלגל הקדמי באוויר צריך פרובוקציה של ממש. תוך כדי רכיבה אני מצליח להבחין בשלטי מקומות עם שמות מוכרים - "בוורלי הילס" של ברנדון ודילן, "בל אייר" של הנסיך וויל סמית', ובעיקר הדרך המתפתלת בהרים של "מלהולנד דרייב" המיסתורית של דיוויד לינץ' - כשבגבעות מעל האותיות המפורסמות של הוליווד. במקרה שלנו זה יותר בוליווד, אבל זה ממש לא מפריע לנו להנות.
נכון, אם רוצים קצב מהיר המנוע הקטנטן ימצא עצמו רוב הזמן באזור של 7,000 ו- 8,000 סל"ד (שמספקים 130 קמ"ש) מאומצים שיגרמו גם לצריכת דלק כפולה מזו הרשמית, אבל במקביל האופנוע הצנוע מוכיח שבעזרת המכלולים האיכותיים הוא יודע לעשות ספורט. הבלמים של ברמבו לא נשכניים מידי אבל מאוד ליניארים, העברת ההילוכים חלקה (אבל לא תוכלו לבעוט הילוך למעלה בלי מצמד), מתלי הקאייבה (אחורי עם שיכוך קפיץ ראשוני, קדמי מזלג הפוך) עושים פשוט עבודה מצויינת וגם הצמיגים השמנמנים משתפים פעולה עד שהגשש הקטן ברגליות משתייף לו בקרקע, עוצר את החגיגה ומזהיר - עד כאן. אבל עזבו רכיבה מהסוג הזה, הרי ל-310 יש מיגון גחון. זה יכול להיות מוזר באופנוע כביש אבל נשמע מאוד הגיוני כשמדובר באופנוע שעתיד לנסוע באספלט שהוא יותר בורות ואבנים בהודו ובברזיל. גם יחס הדחיסה הנמוך של המנוע מותאם לדלק באיכות נמוכה מהאנינות האירופית.
תנאים אחרים
בישראל ה-310 ימצא את עצמו פחות בסדום ומלכישוע ויותר בין ראשל"צ לתל אביב, בפקקים של גוש דן ובתנאים כאלו הוא מתנהג כמו טוסטוס לכל דבר - המידות הצנומות, הרגליים שקרובות לקרקע וזווית הצידוד הרחבה של הכידון גורמים לכך שהוא יכול להיות איזמל חד ויעיל לחיתוך פקקים.
הכלי הקטן של ב.מ.וו מצטרף לאופנה אירופית של ייצור כלים במזרח - הסקרמבלר 400 של דוקאטי שמורכב בתאילנד (לארץ מגיע הדגם האיטלקי), הדיוקים הקטנים של 126,200, ודיוק 390 של ק.ט.מ הנמכר ביותר בישראל במהלך שנת 2016, אופנוע שמיוצר על ידי בג'אג' ההודית.
במערב ואצלנו, מדובר בכלים בסיסים למדי אבל שם מדובר באופנועי פרמיום לכל דבר שנהיים מבוקשים יותר ויותר; בטיול האחרון שלי בהודו ראיתי מראה שרק לפני כמה שנים היה סוג של פאטה מורגנה - רוכבים הודים שעלו על אופנוע לא כדי להסיע את האישה (ואת שלושת הילדים. והסבתא. והכבשה) אלא סתם, כדי להנות מרכיבה, לטייל. לכלכלות של המדינות עם הפוטנציאל הגדול אפילו המציאו ראשי תיבות BRIC (ברזיל, רוסיה, הודו וסין) ולפי חלק מהערכות הן יעברו בתוך עשרים-שלושים שנה את הכלכלות העשירות של ארה"ב יפן ומערב אירופה. כבר היום יש שם הרבה מאוד צעירים עם יותר כסף וזמן פנוי, כאלו שרוצים גם הם אופנוע ראוי.
אחרי המפעל בהודו מתוכנן מפעל נוסף של ב.מ.וו גם בברזיל, כשברור כבר עכשיו שה- G310R יהווה בסיס לכלים נוספים - בקרוב יושק ה- G310GS שנראה כמו הדבר האמיתי ואחריו יבוא מין הסתם גם כלי עטויי פרינג כמו ה - Akula ש-TVS כבר ייצרו לעצמם. ה-G310R יכול לעשות לבווארים עבודה של הרבה מכירות וכסף במזרח הרחוק ובדרום הרחוק של אמריקה לקראת יעד מכירות של 200 אלף אופנועי ב.מ.וו ב-2020, אבל הוא אופנוע שהוא בשורה גם לשוק האופנועים הישראלי שיכניס אליו עוד לקוחות חדשים וצעירים, כזה שיכול לגרום לרוכב על קטנוע משמים להשתדרג לאופנוע ידידותי ולא מאיים, להתקדם לכלי שמעצם היותו אופנוע מייצר הנאה לא מועטה בכלל.
על הצד הטכני:
מנוע צילינדר אחד 313 סמ"ק, קרור נוזל, 4 שס' לצילינדר, 34 כס/ 9500 סמק, 2.85 קג"מ/7500 סלד, בסיס גלגלים 1374 ממ, צמיג קדמי 110/70 R 17, אחורי 150/60 R 17, גובה מושב 760/785/815 מ"מ, מיכל דלק 11 ליטר, ABS סטנדרט, צריכת דלק רשמית 1ליטר/33 ק"מ מבחן 1 ליטר/15 ק"מ, מהירות מירבית רשמית 143 קמש, משקל רטוב בלי דלק 158 ק"ג, צפוי בארץ באפריל 2017, מחיר טרם פורסם.