זו שעת ערב מאוחרת ואנחנו בדרך לירושלים בוולוו S90 החדשה. היא שחורה ארוכה ומבריקה וטיפות הגשם גורמות לגוף שלה לנצנץ מתחת לפנסי הדרך. אנחנו לא איטיים במיוחד אבל גם לא נוסעים מאוד מהר, בדיוק במהירות הזו שגורמת לנו לזוז מהר יותר מהתנועה, אבל לאט מספיק כדי שכולם יראו אותנו עוברים ויוכלו לקרוא את שם המכונית.
אם היינו עכשיו 30 שנים אחורה, ב-1987, הדבר המתבקש ביותר היה וילונות בד על שמשות המכונית ואז הו אז היינו מרגישים ממש חשובים. בשנים ההן, כאשר פאות מזעזעות היו לגטימיות בפריים טיים של הערוץ היחיד שלנו, ומכוניות גרמניות היו מנקרות עיניים מדי, הייתה וולוו הבחירה האוטומטית להסעת נבחרי ושרי המדינה. רבועות יותר מפקיד ממשלתי, בולטות מעל עדרי, עדרי המשפחתיות הן היו אחד מסמלי הממשל במשך שנים.
אבל אנחנו לא, השנה היא 2017 וכבר שנים חלפו מאז היו מקושרים שרינו עם מכוניות מתוצרת וולוו, היום הם נוסעים ביונדאי, חברה שמתי מעט שמעו עליה בשלהי שנות ה-80, ניסאן שעדיין נכנעה לחרם הערבי וכלל לא שווקה בישראל וסקודה שעדיין יצרה מכוניות לשווקים מזרח אירופים תחת מסך הברזל. כן, הרבה מאוד השתנה מאז. וולוו, למרות מובילות טכנולוגית, חדשנות וכמובן בטיחות הלכה ואט אט הפכה לשחקנית משנית בקבוצת מכוניות הפרימיום. אבל היא נחושה לחזור למשחק ועל ה-S90 מוטלת המלאכה הלא פשוטה הזו.
עוד בנושא:
אודי A5 החדשה במבחן דרכים: מקצרת מרחקים מיומנת
לשכת השר
בכל מה שקשור למראה החיצוני שלה, ואני שם כרגע בצד ענייני טעם וריח, ה-S90 החדשה היא מצד אחד הכי וולוו ומצד שני הכי לא וולוו. אני אסביר, עם המכונית שלפניכם ובמידה רבה גם עם ה-XC90 החולק איתה פלטפורמה, החברה הזו כמעט בהינף יד גיבשה לעצמה מראה מאפיין מאוד של יוקרה כבושה, מין הופעה סולידית ועוצמתית. היא לא מתאמצת ועדיין מרשימה מאוד, בהיבט הזה היא שוברת חזק מאוד מהמוחצנות הנובורישית לעיתים המזוהות עם המתחרות מגרמניה למשל.
גם תא הנוסעים ברמת הגימור מומנטום (שמעליה יש את אינסקריפשן המפוארת עוד יותר) מציג מראה מהודק ומהודר. לשילוב של שחור ומתכת במכונית המבחן קשה מאוד להעביר את זה, אבל מה שעוטף את הנהג בפנים הוא שילוב של עושר בחומרים, באיכות וירידה לפרטים אבל לא באופן מעמיס ומעייף. הנדסת האנוש פה, ממתג ההתנעה המפוסל, יציאות מיזוג האוויר הגדולות ביותר שראיתי אי פעם במכונית נוסעים ועד תפעול מסך המגע הענקי ועד הכיוון והשליטה על בקרת האקלים של המושב האחורי מצוינת. מה שכן, לי אישית תפעול מסך המגע היה פשוט וקל, לחבר שניסה לעשות את אותו הדבר זה העמיס יותר מדי, והוא אמר שהוא ממש לא היה מסתדר עם זה, בטח בזמן נהיגה, יש בזה משהו. נקודה נוספת היא המסך הגדול הממהר להתכסות בטביעות אצבעות.
רשימת האבזור כבר ברמת הגימור הזו ארוכה מאוד, וכוללת מערכת שמע טובה מאוד באיכות שלה שכמובן נשלטת מההגה, עם הפעלה קולית שגם עבדה לא רע בכלל, לוח מחוונים וירטואלי שהוא למעשה מסך 12.3 אינץ' בעל תצוגת מידע מתחלפת, חנייה אוטומטית, חלון גג, ריפודי עור ומושבים חשמליים, תאורת לד (אקטיבית ועוקבת פניה ברמת הגימור אינסקריפשן) ועוד ועוד. כמובן שגם ערימה של מערכות בטיחות והתראה, החל מבלימה אוטומטית, בקרת עירנות, סטייה מנתיב, תצוגת שלטי מהירות, בקרת שיוט אדפטיבית ועוד.
עם 294 ס"מ בבסיס הגלגלים, היא מהמרווחות ביותר בקבוצה שלה וזה בהחלט ניכר. המושב האחורי מרווח מאוד לשני הנוסעים בצדדיו, לרגליים לברכיים ולראש, למעט כניסה הדורשת התכופפות קצת מוגזמת. למי שיאלץ לאכלס את זה שבאמצע מחכה מושב לא נוח ותעלת הינע אדירה שלא מותירה מקום לרגליים. יש כאן תאורה, יציאות מיזוג עם שליטה נפרדת על העוצמה והטמפרטורה ועוד שתי יציאות על קורה B שעליה נמצא גם וו תליה קטן.
תא המטען ענקי, 500 ליטרים עמוקים מאוד עם פתח הטענה רחב אבל סף גבוה. יש תא עם רשת בצד, אבל דווקא בשל הגודל שלו, הייתי שמח למצוא בו נקודות עיגון וקשירה, דווקא בשל העומק שלו.
ביקור שטח
אני מתחיל את המבחן ביציאה מתל אביב, לוקח כמה דקות להתרגל למימדים שלה, זו מכונית לא קטנה במיוחד עם 496 ס"מ מפגוש לפגוש ו-188 ס"מ ברוחב, שלל החיישנים סביבי מלפנים ומאחור וגם בצדדים מזמרים במקלה מתוזמנת היטב עם כל רוכב קטנוע שנצמד יותר מדי וזה לא מוסיף בטחון. בתוך העיר וכל עוד סימני הנתיבים טובים וברורים מערכת הפיילוט אסיסט "ננעלת" על הרכב שלפנים ועל התוואי וממש עוקבת היטב אחרי התוואי.
מי שהצליחה לערער את השלווה בנסיעה עירונית היא מערכת העצור-סע כאן, בהחלט אחת הפחות טובות שנתקלתי בהן, עם חיפזון לדימום לפעמים עוד לפני עצירה ואז הנעה ושילוב הילוך גסים וחובטים. כיבוי שלה הפך לפעולה אוטומטית ממש כמו לשים חגורת בטיחות בכל פעם.
הנוחות טובה, לא מבודדת בריחוף, אבל טובה ברוב התנאים העירוניים. גם כאשר יש מעבר על בור או מהמורה רציניים הם מורגשים בצורה עמומה לא בזעזוע לתוך תא הנוסעים. עם היציאה לכביש המהיר הנוחות כבר לגמרי מצוינת, במהירות תלת עירונית גבוהה עד גבוהה מאוד רמת הדציבלים היא מעט מעל ממה שציפיתי ומהמקובל בקטגוריית הסאלון, אבל זו עדיין יכולה להיחשב כמכונית שקטה. יציאה ממנה אחרי כמעט 200 ק"מ כאשר אני רגוע ונינוח אומרת כמעט הכל.
בכביש המהיר אני גם משתעשע בבקרת השיוט האדפטיבית המשולבת בשמירה על הנתיב. היא בהחלט עובדת ואפילו טוב, אבל לא בצורה מאוד מעודנת. זה משהו שנתקלתי בו גם ב-XC90, המכונית כאילו להוטה להאיץ בהינתן האפשרות ולהוטה לבלום, עם מעט מאוד מינון או עדינות בתהליך, כאילו כל העסק עובד על מתג ON/OFF.
למכונית המבחן מגרסת ה-T5 מנוע 2.0 ליטר טורבו עם 254 כ"ס ו-35 קג"מ. אלו מספרים יפים מאוד שגם גורמים לה לזוז בזריזות מהנה מאוד. בכל מצב מצערת ומהירות כל תאוצה מספקת רצף קבוע ויציב של כוח ותאוצה. תיבה פלנטרית של שמונה יחסי העברה גם אומרת שהיא מוצאת את ההילוך המתאים לכך בכל מהירות והיא גם עושה את זה מהר ומדויק. אין פה את הנטייה של תיבות מרובות הילוכים לשיטוט מבולבל בין יחסי העברה, אלא מציאה מהירה והחלטית של ההילוך המתאים וזרימה קדימה של המכונית. למי שצריך עוד מזה, יש את גרסת ה-T6 שם נוסף מגדש על שמייצר 320 כ"ס וההנעה כפולה.
למרות 6.8 שניות למאה קמ"ש (5.9 שניות ב-T6 ) מכוניות וולוו אף פעם לא ממש נודעו ביכולות דינאמיות יוצאות דופן. הסיפור פה די זהה. היא מציעה המון יכולת, יציבות, בטחון ואת הכוח כדי לנהוג מהר. אבל הגוף הגדול שלה אולי יציב מאוד בפניות אבל לא מחבר את הנהג. היא דינאמית מאוד ביחס לוולוו, אבל בכל הקשור להנאה מנהיגה או תקשורת סביב העיקולים יש בקבוצה שלה מכוניות הרבה יותר משכנעות.
כאשר בולמים חזק, פונים חזק ומאיצים חזק, שלל הכוחות הפיזיקליים גוברים על הריסון של תנודות הגוף שלה. בעוד השלדה הדוקה והמכונית לא מתעוותת, הגוף עצמו רוכן על המתלים לפנים, לאחור ולצדדים בצורה שמאותת לך להרגיע, הממשלה תשרוד את דיון התקציב גם בלעדיך אז אין מה למהר.
החשב הכללי
בסיום יום המבחן אני מחזיר את ה-S90 עם תובנה ברורה מאוד. וולוו בנו מכונית שמציבה אותם ברוב הסעיפים בשורה אחת עם הטובות שבקבוצה שלה. בכל מה שנוגע לעיצוב חיצוני, פנימי, מרווח, איכות וטכנולוגיה היא פשוט מכונית מצוינת. החסרונות שלה בתחום הדינאמי הם פשרה שאפשר לקבל, קודם כל כי זו לא הגרסה המיועדת לכך ושנית כי זה לא בהכרח מה שמחפשים הלקוחות שלה. כך שהמכונית עצמה באמת עונה על הציפיות ממתחרה לגטימית בקטגוריה שלה.
גם בסעיף התמורה למחיר, עם תג של 390 אלף שקלים ועם הרבה מאוד אבזור כסטנדרט היא עסקה סופר אטרקטיבית, כאשר המתחרות מגרמניה עולות עשרות אלפי שקלים יותר בגרסאות המקבילות לה באבזור ובהספק.
אבל זהו פער שאינו נובע מרמת המכונית בפני עצמה, האיכות או האבזור אלא ברמת המיתוג. זו גם הנקודה בה נמצא האתגר הגדול שלה, להצליח לשים את עצמה ברשימת נסיעות המבחן של אנשים המחפשים מכונית בקטגוריה שלה לא כאלטרנטיבה אלא כמתחרה ישירה.
על הצד הטכני
דגם: וולוו 90S מומנטום T5
מנוע, הנעה בנזין, טורבו, קדמית
נפח 1,969
הספק/סל"ד 254/5,500
מומנט/סל"ד 35/1,500
תיבת הילוכים אוטומטית, 8 הילוכים
מידות
אורך (ס"מ) 496
רוחב (ס"מ) 188
גובה (ס"מ) 144
בסיס גלגלים (ס"מ) 294
תא מטען (ליטרים) 500
משקל (ק"ג) 1,801
מתלים, בלמים, צמיגים
מתלים קד'/אח' מק'פרסון, רב חיבורי
בלמים קד'/אח' דיסק, דיסק מאוורר
צמיגים 245/45 18R